עדוי נ' עזאיזה ואח'

פסק דין

רקע:

1.ענייננו בשתי בקשות לסילוק התביעה על הסף, שהוגשו, בזו אחר זו, ע"י שני הנתבעים.

2.מדובר בתביעת פיצוי בגין הוצאת לשון הרע. כמצוין בתביעה, התובע עבד בעת הרלוונטית כמנהל כוח אדם במועצה מקומית טורעאן, והנתבע 1 כיהן באותה עת "חשב מלווה" של המועצה מטעם משרד הפנים.

הנתבע 1 מסר עדות בפני ועדת חקירה שהוקמה בחודש נובמבר שנת 2004, ע"י משרד הפנים, לשם בחינת תפקודה של המועצה, ובעדותו זו מסר, כי התובע כמעט ואינו נמצא במועצה, עובד כ-10 שעות בחודש, מקבל למעלה מ-40 שעות נוספות מדי חודש תוספת לשכר, באישור ראש המועצה, שהינו בן דודו, ועוד. העדות נמסרה ב-02/09/2005.

תוכן עדות זו פורסם בעיתון הנתבעת 2 ביום 27/01/2006, אף ללא שנתקבלה עמדת התובע.

לטענת התובע, עדות הנתבע 1 הייתה עדות שקר.

בקשת הנתבע 1 (להלן :"הנתבע"):

3.דין התביעה להידחות מחמת התיישנות. הפרסום עליו מבסס התובע תביעתו כנגד הנתבע היה ב-02/09/2005, זהו היום בו נולדה עילת התביעה (התביעה הוגשה ב-21/01/2013, בעוד שתקופת ההתיישנות – 7 שנים – תמה ב-01/09/12).

4.דין התביעה לסילוק על הסף מחמת שאין היא מגלה עילה, וזאת נוכח הוראות סעיפים 13 (5) ו-13 (9) לחוק איסור לשון הרע.

לטענת הנתבע, מקרים הנופלים בגדרו של סעיף 13 לא ישמשו עילת תביעה מלכתחילה. אין המדובר ב"הגנות והקלות", כאלה שסעיפים 14 ו-15 לחוק עוסקים בהם, אלא בהיעדר עילה שתוצאתה דחיה על הסף, עוד בטרם שלב בדיקת אמיתות הפרסום, וכיו"ב.

5.על-כן, אף אם כל טענות התובע בתביעתו יוכחו, עדיין דין התביעה כנגד הנתבע 1 להידחות על הסף, מאחר ומדובר ב"פרסום מותר", שאינו מהווה עילת תביעה.

בקשת הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת"):

6.הנתבעת מצטרפת לבקשת הנתבע ומאמצת כל נימוקיו וטענותיו המועלות בה.

(במסגרת בקשתה העלתה הנתבעת טענה נוספת באשר לזהותה, אלא שבעקבות תיקון שמה ע"י התובע, אין עוד בסיס לטענה זו).

7.נתמקד, אם-כן, בטענות שהועלו ע"י הנתבע בבקשתו, טענת ההתיישנות, וטענת היעדר עילה בהתאם לסעיפים 13 (5) (9) לחוק איסור לשון הרע, שכאמור, הנתבעת מאמצת אותן.

תגובת התובע:

8.התובע הגיש תביעתו לראשונה ב-12/12/12 (ת"א 2405-12-12), וזו נמחקה בשל אי-תשלום אגרת תביעה. תקופה זו לא תילקח בחשבון בחישוב תקופת ההתיישנות.

ועוד, התביעה לא התיישנה הואיל ולתובע נודע אודות דבר פרסום לשון הרע רע לאחר פרסומו בעיתון הנתבעת בתאריך 27/01/2006.

משכך, לא חלפו 7 שנים ממועד הפרסום עד להגשת התביעה, אף ללא שניקח בחשבון את התקופה בה הייתה תביעתו הראשונה תלויה ועומדת.