עגלוני נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

פסק דין

1.         מבוא ורקע כללי

פסק דין זה דן בשאלת תושבותם של התובעת ובעלה המנוח, מר עג'לוני חסן בתקופה שבין 3/2003 ל- 5/2004. יצויין כי אין חולק שעד 3/03 היו התובעת ובעלה המנוח תושבים, אלא שלטענת הנתבע – ממועד זה ועד ל5/04 חזרו להתגורר בזעיים.

כתב התביעה המקורי הוגש בגין הפסקת ביטוח בריאות של התובעת החל מחודש 1/2005 (כך צויין בכתב התביעה). מובהר כי במסגרת כתב תביעה זה לא הועלה כלל נושא קצבת השארים.

ביום 16/11/05 התקיים דיון מוקדם בפני כב' השופטת אורנית אגסי. בסופו של הדיון, ניתן פסק דין, בהסכמת הצדדים, בזו הלשון:

"1. בית הדין נותן תוקף של פסק דין להודעת הנתבע, לפיה, התובעת מבוטחת בביטוח בריאות החל ממאי 2004.

2. לאחר שקילת בקשת ב"כ התובעת להוצאות וטיעוני הנתבע, סבור בית הדין כי אין מקום לפסוק הוצאות בתיק זה.

חודשיים לאחר מכן, ביום 16/1/06, הגיש ב"כ התובעת בקשה לביטול פסק דין הנ"ל בנימוק כי הסכמתו למתן פסק הדין הנ"ל, בטעות יסודה, שכן התברר כי יש בהסכמה זו כדי לפגוע בזכויות התובעת לקצבת שארים (נושא שלא הועלה כאמור ע"י התובעת, אלא במסגרת אותה בקשה).

ביום 30/8/06 ביטל בית הדין את פסק הדין, תוך חיוב התובעת בתשלום הוצאות הנתבע בסך 2,000 ₪ (הוצאות שנכון למועד הגשת סיכומי הנתבע- טרם שולמו, על אף שב"כ התובעת הודיע בדיון שהתקיים להוכחות ביום 11/6/07 כי אלו ישלומו - ראה עמ' 10 לפרוטוקול).

עם ביטול פסק הדין, הועמדה הפלוגתא בתיק זה, כדלקמן:"תושבות התובעת בתקופה מ- 3/2003 ועד 5/2004 – האם כטענתה מתגוררת בסילוואן, שער האשפות, או שמא כטענת הנתבע בזעיים".

יצויין כי חוקרי הנתבע לא הובאו לעדות, לאחר שהוסכם בדיון האחרון כי ככל שלא תתקבל הודעה אחרת – יוגשו ההודעות שנגבו ללא צורך בחקירה עליהם.

2.        ואלה העובדות והטענות הרלוונטיות לעניינו:

התובעת ובעלה המנוח הוכרו בעבר ע"י הנתבע כתושבי מדינת ישראל (כאשר התגוררו בסילוואן). בהתאם לכך, אף אושרה, בזמנו, תביעת נכות שהגיש המנוח לנתבע, בעודו בחיים.

לטענת הנתבע, מספר חודשים לפני פטירתו, עברו המנוח והתובעת להתגורר בזעיים. על כן, הופסק, כאמור, ביטוחה הרפואי של התובעת וכן נדחתה, לימים, תביעתה לקצבת שארים, לאחר שהתאלמנה.

מנגד טוענת התובעת, כי אף אם עברה להתגורר באופן ארעי בלבד מחוץ לשטח מדינת ישראל – אין הדבר יכול להביא להפסקת תושבותו ולביטול זכויותיו מהנתבע.

3.דיון והכרעה:

כאמור לעיל, מדובר בהליך משפטי שמתנהל, לאחר שבית הדין נעתר לבקשת התובעת לבטל את פסק הדין, אשר ניתן בהסכמת הצדדים. הסכמה, לפיה תוכר תושבותה של התובעת החל מחודש 5/2004 בלבד.

עובדה זו הינה אבן יסוד בתיק זה. זאת, כיוון שכאמור, התובעת ביקשה לחזור בה מהסכמתה (בחלוף חודשיים), ורק לאחר שהתברר לה, לטענתה, כי יש להסכמה זו השלכות על זכויותיה (ראה סעיפים 4-5 לבקשה לביטול פסק דין).

כבר עתה יצויין כי קיימת תמיהה על התנהלות התובעת לעניין זה. אם אכן הייתה תושבת לאורך כל התקופה, ללא כל הפסקה, כיצד מלכתחילה, בדיון מיום ה-16/11/05, הסכימה כי תוכר כתושבת רק בתקופה מצומצמת יותר מהתקופה האמיתית בה התגוררה, כטענתה. כידוע, לנושא התושבות, השלכות מרובות וחשובות, שלא בנקל יטה אדם לצמצמה. נראה, כי לו היו לה הוכחות חותכות וטובות לכך שהתגוררה בתחום מדינת ישראל, לפני 5/04 (ולא רק באופן ארעי כפי שטען בא כוחה) לא הייתה מסכימה לכך שתושבותה תוכר רק מתקופה זו ואילך. עצם הסכמת התובעת (אשר הייתה מיוצגת כל העת ע"י עו"ד בהליך זה) להיותה תושבת מדינת ישראל בתקופה מסויימת בלבד (ולא בתקופה הנדונה), יש בה כדי לעורר שאלה, האם בתקופה שבמחלוקת היה מעבר ארעי בלבד מחוץ לתחום, כטענת בא כוחה, או שמדובר במגורים לכל דבר.

בנסיבות אלו, משהתובעת חזרה בה רק כשהתברר לה שבכך תיפגע זכותה לקצבת שארים – יש לבדוק בזהירות יתרה את עדותה, אף כי הנטל עדיין מוטל על הנתבע להוכיח כי חל שינוי בתושבותה.