עברו נ' עברו(אסיר) ואח'

פסק דין

לפניי בקשה למתן פסק דין הצהרתי אשר יקבע כי המיטלטלין אשר רשימה מהם צורפה לתיק בית

המשפט הינם בבעלות המבקשת.

על פי האמור בבקשה מדובר בפינת אוכל, בסלון, ב- 4 טלוויזיות, בטלפקס, מיקרו גל, 2 שידות ומכשיר וידאו. אציין כי במסגרת הדיון מיום 3.2.10 ביקשה המבקשת לצרף גם את הרכב

שבבעלותה לרשימה זו. מדובר ברכב מסוג מזדה מ.ר. 47-191-58.

המבקשת צירפה לבקשתה תצהיר במסגרתו טענה כי בעלה המשיב 1 מרצה עונש מאסר החל מ –

1.7.08 וכי הרכוש שבבית הינו בבעלותה והיא שרכשה אותו עוד בטרם חתונתם.

מרבית המשיבים לא הגיבו לבקשה.

המשיב מס' 4 הודיע כי הוא מותיר את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט וכך גם המשיב מס'

19, אף כי האחרון הוסיף כי הבקשה אינה נתמכת בראיות רלוונטיות.

המשיב מס' 16 אשר מסר תגובה מפורטת לבקשה ביקש לדחותה. לדבריו אין לטיעוני המבקשת אחיזה

במציאות או בסיס משפטי כלשהו.

לדיון שנקבע התייצבו המשיב מס' 1 אשר הודיע על הסכמתו לבקשה. כן התייצב ב"כ המשיב מס' 8 וחקר את המבקשת.

במסגרת החקירה נתבקשה המבקשת להציג הוכחות בדבר בעלותה ברכוש והשיבה כי אין בידיה

קבלות אולם הכל נקנה מכספי שכר עבודתה ומקרן השתלמות שנפרעה.

לדבריה היא שנשאה בפרנסת המשפחה, הבית בו מתגוררים היא וילדי בני הזוג נרכש על ידה והיא שמשלמת את המשכנתא.

בסיכומיו עתר ב"כ המשיב לדחות את הבקשה אשר לא נתמכה במאום ולטענתו הוגשה אך ורק על

מנת למנוע מנושי בעלה של המבקשת, המשיב 1, לגבות את חובותיהם באמצעות הרכוש.

דיון והכרעה

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל אך ורק בנוגע לרכבה של המבקשת ובאשר ליתר פרטי המיטלטלין שבבקשה הרי שיש לדחותה.