- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
עבודי נ' המוסד לביטוח לאומי
|
ב"ל בית דין אזורי לעבודה נצרת |
13472-08-12
26.8.2013 |
|
בפני : ורד שפר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: שלום עבודי |
: המוסד לביטוח לאומי |
| פסק-דין | |
פסק דין
1.התובע פנה לנתבע וטען כי ביום 02.11.11 בעת שעסק בביצוע עבודתו כטכנאי בחברת חשמל, נפגע בברכו השמאלית (להלן: "האירוע").
בקשת התובע להכיר באירוע כתאונת עבודה נדחתה ע"י הנתבע, וזאת על בסיס הנימוק שלא הוכחה לטעמו התרחשותו של האירוע, וכן שאין כל קשר סיבתי בין מצבו הרפואי של התובע לבין עבודתו.
מכאן התביעה שבפנינו.
2.סעיף 79 לחוק הביטוח לאומי [נוסח משולב], תשנ"ה1995- (להלן: "החוק") קובע בין היתר כי "תאונת עבודה" הינה "תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו".
בסעיף 83 לחוק נקבעה חזקת סיבתיות, לפיה –
"תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; אולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה הייתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים".
יחד עם זאת, מקום בו טוען עובד לקיומה של תאונת עבודה, מוטל עליו, בראש ובראשונה, להוכיח קיומו של האירוע התאונתי הנטען על ידיו.
3.כבר כעת נאמר, כי לאחר ששמענו את עדותו של התובע ועיינו במסמכים השונים שהוצגו בפנינו, בגדרם המסמכים הרפואיים וההודעה שנמסרה מאת התובע לחוקר המל"ל, מצאנו כי התובע לא הרים את נטל ההוכחה שמוטל עליו באשר לאירוע הנטען, וזאת, מהנימוקים המצטברים להלן:
א.גרסת התובע, בכל הנוגע למתכונת שבה אירע האירוע ופרטי מנגנון הפגיעה לא הייתה עקבית.
הפעם הראשונה שבה ניתן לראות דיווח של התובע על בעיה כלשהי הייתה ביום 21/11/11 כאשר פנה לרופא וטען כי מזה כשבועיים הוא סובל מכאבים בברכיים שהתגברו לאחרונה ומתגברים בעת עליה במדרגות.
באותו שלב התובע לא הזכיר אירוע כלשהו בכלל ואירוע בעבודה בפרט.
ב - 24/11/11 התובע מבקר אצל רופא נוסף ואומר ששבועיים קודם לכן קם מישיבה והרגיש כאב חד בברך.
גם בשלב זה התובע לא קשר את האירוע לעבודה.
ביום 08/12/11 לראשונה מזכיר התובע שמדובר היה באירוע שאירע בעבודה.
ביום 23/01/12 נגבתה מהתובע הודעה ע"י חוקר המל"ל.
באותו מעמד גרסתו היתה שהאירוע אירע כך שלאחר פרק זמן ממושך בו עבד בישיבה שפופה התיישר – ואז לפתע חש כאב.
ביום 10/05/12 ביקר התובע אצל מומחה לאורטופדיה דר' כרכבי, ובמכתבו מאותו היום נרשם "מצב לאחר תנועה סיבובית לברך בזמן עבודתו".
בעדותו של התובע בפני בית הדין תיאר את מנגנון הפגיעה כך שביום הפגיעה עבד בכיפוף, לאחר מכן טען שעבד שפוף וקם תוך שעשה תנועה חדה של פיתול (כשאיננו זוכר אם לימין או לשמאל).
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
