עבוד נ' רשות ניקוז גליל מערבי

החלטה

1.לפני בקשה לעיכוב הליכים ולהעברת הסכסוך בפני בורר מוסכם, לפי סעיף 5(א) לחוק הבוררות תשכ"ח- 1968 (להלן: "חוק הבוררות") ובהתאם לתניית בוררות בין הצדדים.

2.המשיב, שב וחוזר בתגובתו, כי אין, מעולם לא הייתה לו ואף לא תהיה לו כל התנגדות עקרונית להיכנס להליך של בוררות. יחד עם זאת הוא מתנגד ל"שימוש הציני" שעושה המבקשת בתניית הבוררות, ודרישתה כי הבוררות תתקיים תוך כדי ביצוע עבודה לקויה. המשיב מציין כי בעבר נעשה ניסיון מצדו לפנות לבורר המוסכם, ואולם הליכי הבוררות לא החלו מטעמים הקשורים במבקשת.

3.עוד לשיטת המשיב תניית הבוררות היא תניה מקפחת בחוזה אחיד, לה נאלץ להסכים בהיותו לא מיוצג בהתקשרות בחוזה שעל פי מכרז לביצוע עבודות מצד המבקשת (מנסחת החוזה, אשר הייתה מיוצגת) ומבלי שהבין משמעויותיה והשלכותיה. כן הוא סבור, כי מבחינה חוזית תמה חובת הצדדים לפנות להליך הבוררות, משנבצר מן הבורר לדון בעניינם בעת שפנו אליו הצדדים. מכלל טעמים אלו מתנגד המשיב לבקשה. לחלופין מבקש המשיב כי ימונה בורר חלופי שייבחר מתוך רשימה שבידי בית המשפט.

4.לשיטת המבקשת, בהעדר טעם מיוחד לפסילתו או להחלפתו של הבורר המוסכם, אין כל עילה להחלפתו. מכל מקום, ככל שהתנגד המשיב לדחיית המועד לקיום הבוררות היה עליו לפנות בשעתו למבקשת ולבקש הסכמתה למינוי בורר חליף, ורק לו היה נתקל בסירוב היה עליו לפנות לבית המשפט המחוזי בהתאם להוראת סעיף 12 לחוק הבוררות.

דיון

5.עסקינן בהסכם קבלנות בו התקשרו הצדדים במסגרת מכרז שפורסם על ידי המבקשת, לשיקום ופיתוח נחל פקיעין- קטע עין טיריה. ההסכם צורף מראש למסמכי המכרז, והמשיב חתם עליו במסגרת השתתפותו והגשת הצעה. המשיב זכה במכרז והחל בעבודות.

6.עם התגלע מחלוקות בין הצדדים, פנה המשיב לבורר המוסכם, בהתאם לסעיף 27 להסכם שלשונו כדלקמן:

"27. בוררות

27.1 הצדדים מסכימים, כי כל חילוקי בדעות שיתגלו ביניהם בהקשר להסכם זה, פירושו, כריתתו, ביצועו וכל הנובע ממנו, ימסרו להכרעתו של עו"ד פאוזי חאזן מעכו בתור בורר דן יחיד, על פי חוק הבוררות.

27.2 הבורר יהא רשאי ליתן צווי ביניים וסעדים זמניים אחרים.

27.3 הבורר יהיה קשור לדין המהותי, אך לא לסדרי הדין ו/או לדיני הראיות והוא יחויב לנמק את פסקו, ויפסוק ככל הניתן בהתאם להוראות הסכם זה על נספחיו.

27.4 חתימה על הסכם זה, כמוה כחתימה על שטר בוררות.

27.5 פניה לבורר לא תהווה עילה לקבלן להפסיק ו/או להאיט ו/או לעכב את העבודה".

(הדגשה לא במקור).

7.הבורר המוסכם ביקש מן המשיב כי תבוצע פניה מטעם שני הצדדים לשם תחילת הבוררות. המבקשת לא חלקה על טענות המשיב, כי העביר לה החלטת הבורר המוסכם הנ"ל, ויידע אותה בדבר הצורך כי תבוצע גם פניה מטעמה. חרף זאת לא הואילה המבקשת לבצע פנייה מטעמה לבורר המוסכם. (ר' סעיפים 7-9 לתצהיר המשיב, שלא נסתרו ולא הוכחשו על ידי המבקשת). רק בשלב מאוחר יותר הגישה המבקשת תביעה מטעמה לבורר המוסכם. משנתבקש אישורו של המשיב לניהול ההליך בפני הבורר המוסכם, נתן המשיב הסכמתו להיכנס להליך הבוררות.

8.בפועל לא החל הליך הבוררות שכן, במכתבו מיום 7.5.2012 הודיע הבורר המוסכם לצדדים כי נבצר ממנו לשמש כבורר בעניינם. לאחר פנייה מטעמה של המבקשת, הודיע הבורר המוסכם כי המניעה היא לפרק זמן של כ-3 חודשים, וככל שאין מניעה מטעם הצדדים יקבל עליו את המינוי במועד נדחה. הצדדים חלוקים בשאלה האם בנסיבות אלו, עומדת בתוקפה תניית הבוררות והאם המשיב מחויב להליך הבוררות.

נכונות המבקשת לקיום הליך הבוררות

9.כאמור, בהתאם להוראת סעיף 5(א) לחוק הבוררות יעכב בית המשפט ההליכים שבפניו ובלבד שנוכח כי המבקש את עיכוב את ההליכים, היה נכון לעשות כל הדרוש לקיומה של הבוררות ועודנו נכון לעשות כן.

10.דומה, כי התנהלותה של המבקשת במקרה זה, והתעלמותה מפניית המשיב לניהול הליך הבוררות (סעיפים 7-9 לתצהיר המשיב שלא נסתר), מלמדת על כי המבקשת לא עשתה כל הדרוש לקיום הבוררות. יותר מכך, העובדות מלמדות כי המבקשת דרשה מהמשיב המשך ביצוע העבודות על ידו כתנאי לכניסתה להליך הבוררות (נספח 45 לתביעה, שאליו לא התייחסה המבקשת).