עבדאללה סמור דיאב נ' פירנטינו ואח'

פסק דין

1.בגין נזק שנגרם בתאונת דרכים מיום 12.8.10 לרכבה של התובעת היא הגישה תביעה כספית נגד הנהג הפוגע ונגד מבטחת רכבו. על פי הנטען בכתב התביעה, התובעת, שנהגה ברכב סובארו פרטי, הגיעה לצומת גומא מכיוון קרית שמונה. לשם חציית הצומת היא החלה בנסיעה לכיוון דרום, במצב בו הרמזור שבצומת היה במופע ירוק. במהלך חצייתה את הצומת הגיח משמאלה רכב טויוטה מסחרי, בו נהג הנתבע מס' 1. הטויוטה, שחצתה את הצומת מכיוון מזרח במגמה לפנות שמאלה, לכיוון דרום, עשתה כן במצב בו הרמזור בכיוונה היה במופע אדום. כתוצאה מכך פגעה הטויוטה בסובארו והסבה לה נזק של "אבדן גמור". רכיבי הנזק שנתבעו הינם ערך הסובארו, שכר טרחת שמאי ועוגמת הנפש - שהוערכו על ידי התובעת בסכום של 6,000 ₪.

2.בכתב הגנתם כפרו הנתבעים באחריותו של הנתבע מס' 1 להתרחשות התאונה, וטענו כי היתה זו התובעת אשר חצתה את צומת גומא במצב בו הרמזור בכיוונה סימן אדום, בעוד שהנתבע מס' 1 חצה את הצומת עת הרמזור בכיוונו סימן ירוק.

3.כל אחד מהצדדים הביא עדים נוספים, בנוסף לעדותם של שני הנהגים המעורבים.

א.עדות התובעת (נהגת הרכב שנפגע)

4.בעדותה חזרה התובעת על גרסתה בכתב התביעה, אם כי בחקירתה הנגדית היא תיקנה את לשון כתב התביעה, בו נאמר (סעיף ד' לכתב התביעה) כי בצומת היא החלה בנסיעתה, וטענה כי הכוונה היתה שהיא המשיכה בנסיעתה. לדבריה, היא נהגה במהירות 80 קמ"ש, ובהתקרבה לרמזור האטה למהירות 60 – 70 קמ"ש. לדבריה, בעת התרחשות התאונה לא היו בנתיב מסלולה כלי רכב נוספים (בניגוד לדברי אחת הנוסעות הסובארו, רנא בדארנה, אשר בחקירתה במשטרה, שהתקיימה שלושה ימים לאחר מועד התאונה (נ/4), ציינה כי בכיוון הנסיעה היתה תנועת כלי רכב). התובעת ציינה כי ראתה את הרמזור בכיוונה מתחלף מאדום לירוק. היא הדגישה כי הפגיעה בסובארו היתה בדופן השמאלית, בעיקר בדלת האחורית, כפי שמראות תמונות הרכב (ת/2 – ת/3). מיקום הפגיעה תומך, לדעתה, בגרסתה, שהרי אם הסובארו היתה זו שפגעה בטויוטה (כטענת הנתבעים) אזי הסובארו עצמה היתה נפגעת בחזיתה ולא בצידה השמאלי. בעקבות חבטת הטויוטה בסובארו, נגררה הסובארו על ידי הטויוטה לאורך מטרים אחדים, עד לתחנת האוטובוס הנמצאת לאחר הצומת. מיד לאחר העצירה, התקשרה התובעת עם אחיה, אשר הנחה אותה כיצד לנהוג.

ב.עדות קרוואן חג'אזי (נוסעת ברכב שנפגע)

5.מתוך שלוש נוסעות שהיו ברכבה של התובעת התייצבה בבית המשפט רק עדה אחת, שישבה לצד הנהגת (התובעת) במועד התאונה. היא סיפרה כי הסובארו חצתה את הצומת כשהרמזור היה במופע ירוק, אולם היא לא ראתה את התחלפותו מאדום לירוק, כפי שראתה זאת התובעת. אף היא ידעה לומר כי מהירות נסיעת הסובארו היתה 60 – 70 קמ"ש. בעדותה במשטרה (נ/1), לעומת זאת, היא ציינה כי הסובארו נסעה במהירות סבירה, וכי איננה יודעת כמה.

ג.עדות סמיר דיאב, אחיה של התובעת (הארועים לאחר התאונה)

6.האח של התובעת הגיע לזירת התאונה רק לאחר התרחשותה, אך עוד לפני הגיעו של הבוחן המשטרתי. הוא ציין כי בהגיעו, פגש בתובעת כשהיא "לחוצה ובהלם ובוכה".

ד.עדות הנתבע מס' 1 (הנהג הרכב הנתבע)

7.הנתבע מס' 1, נהג הטויוטה, ציין כי הוא ואחרים, שנהגו בכלי רכב נוספים, היו בשעת התאונה בדרכם חזרה מרמת הגולן לעבר בתיהם בקיבוץ נחל עוז. בטויוטה המסחרית היו, מלבדו, מבוגר נוסף ושבעה ילדים. בהגיעו לצומת גומא הוא נעצר ברמזור שהיה במופע אדום, בטרם יפנה שמאלה, לכיוון דרום. כאשר הרמזור התחלף לירוק, הוא החל בנסיעה לתוך הצומת, במהירות 20 קמ"ש. הרכב שהיה בנתיב שמשמאלו הקדים אותו בפנייה שמאלה והמשיך לדרכו. לפתע, המבוגר שישב לצידו צעק "תברח". למשמע הצעקה, שבר הנתבע מס' 1 את ההגה לכיוון השמאלי. אז הוא חש בחבטה בכנף הקדמי ימני של הטויוטה, ליד הפנס. לאחר מכן, הוא שב למסלול לפנים והחנה את רכבו סמוך לתחנת האוטובוסים שמצויה לאחר הצומת.

ה.עדות אברהם טייגר (נוסע ברכב הנתבע)

8.עד זה - פרמדיק עובד מגן דוד אדום - העיד כי הוא היה הנוסע שצעק "תברח" וגרם לנתבע מס' 1 להסיט את ההגה של הטויוטה לכיוון שמאל. הוא ציין כי ראה במו עיניו את הרמזור במופע ירוק, בעת כניסת הטויוטה לתוך הצומת. לדבריו, "איך שנכנסנו לצומת הספקתי לראות את רכב התובעת בעשיריות השניה". עד זה תאר בהתרגשות את שהתרחש לאחר התאונה, עת שני כלי הרכב עמדו סמוך לתחנת האוטובוס. לגרסתו, התובעת והנוסעות ברכבה יצאו תחילה מהסובארו, אולם בשלב מאוחר יותר הן שבו לתוכה, והתיישבו במקומות שונים ממקומות ישיבתן בעת התרחשות התאונה. בשלב זה הוזמנו אמבולנסים ורכב כיבוי, ועל מנת לחלץ את הנוסעות בסובארו היה צורך "לחתוך לכן את האוטו". לדבריו, "כיבוי בא וחתך את הדלת למרות שיכולתן לצאת לבד".

ו.עדות עינב פרץ (נהג רכב סמוך)

9.עד זה ישב, במועד התאונה, במושב שליד הנהגת ברכב הסעות מסוג רנו. רכב הרנו, כך העיד, עמד בצומת גומא בעת מופע אדום שברמזור, בסמוך לרכבו של הנתבע מס' 1. לדבריו, "הרכב שנפגע היה טויוטה. הייתי רכב אחד אחריו בנתיב השמאלי". (תיאור זה תואם את דברי הנתבע מס' 1, שהעיד כי "משמאלי עמד רכב שאני לא מכיר; מאחורי הרכב שאני לא מכיר עמד הסיטרואן, נהוג על ידי בחורה בשם קרין מקיבוץ נחל עוז"). לדברי עד זה, בעת שהרנו חצה את הצומת, הוא הבחין בטויוטה אשר סוטה חזק שמאלה, "ולאחר מכן רכב עובר אותו במהירות, ועפה לו שם טסה, והם התנגשו אחד בשני". בחקירתו הנגדית הוא הבהיר כי "רכב התובעת נכנס לטווח הראייה שלי אחרי הפגיעה ברכב הנתבע", וציין כי רכב זה המשיך בנסיעה ישר אף לאחר ההתנגשות.

ז.דו"ח בוחן תנועה

10.בדו"ח הבוחן (נ/3), שנערך ביום 10.10.10 על פי ממצאים שנאספו במועד התאונה, צויין כי לסובארו נגרם נזק בדופן השמאלית מלפנים לאחור, משמאל לימין, ואילו לטויוטה נגרם נזק קל מאד, בפינה הימנית הקדמית. עוד צויין כי על פי תכנית הרמזורים בשעת התאונה, הם פעלו באופן תקין. אף תנאי הכביש ומזג האוויר לא היוו גורם לתאונה. לדעת הבוחן, "עדויות הנהגים סותרות האחת את השנייה, ולכן לא ניתן (לדעת – א.ג.) מי מהצדדים נכנס לצומת באור אדום וגרם לתאונה".

ח.ניתוח שאלת האחריות