עבדאלגני(המנוח) נ' קיס ואח'

פסק דין

1. בפני שתי תביעות מאוחדות. מטעמי יעילות ובהסכמת הצדדים, יקראו התובעים (משפ' קיס) בת.א. 4683/04/11: "התובעים או קיס", ואילו התובעים (משפ' עבדאלגני) בת.א. 9174/03/11 יקראו: "הנתבעים או עבדאלגני".

א. התובעים (קיס) הגישו תביעה לביטולו של פסק דין הצהרתי, אשר ניתן ביום 1/1/02 בת.א. 866/99 בבית המשפט המחוזי בחיפה על ידי כב' הש' גרשון, לפיו זכאי עזבון המנוח סאמי עבדאלגני ז"ל (להלן: העזבון) להרשם כבעלים של נכסי המקרקעין המפורטים להלן, ובשיעורים המפורטים להלן:

חלקה 53 בגוש 19119 – 20/44 חלקים; חלקה 59 בגוש 19119 – בשלמות; חלקה 40 בגוש 19127 – בשלמות; חלקה 62 בגוש 19148 – 114/160 חלקים; חלקה 60 בגוש 19135 – 105/270 חלקים. (להלן: פסק הדין הראשון). לטענתם, הושג פסק הדין הראשון במחטף, לאחר מרמה, תרמית וזיוף, באשר לא הומצא הדין לתובעים, כפי שיפורט בהמשך.

ב. תביעה זו הוגשה לאחר שעבדאלגני הגישו באמצעות הנתבע 1, תביעה במסגרת ת.א. 9174/03/11, לביטול הערת האזהרה שנרשמה על ידי התובע 3.ב. איאד קיס (להלן: איאד) על זכויותיו של התובע 2, עבדאללה קיס (להלן: עבדאללה) בחלקה 62 בגוש 19148 (להלן: החלקה).

העובדות הצריכות לענייננו, אשר אינן שנויות במחלוקת:

2.א. בתאריך 13/7/99 הגישו הנתבעים תביעה למתן פסק דין הצהרתי כנגד התובעים ואחרים, לפיו רכש אביהם בשנת 63' את מלוא זכויותיהם של התובעים בשטח של 4,138 מ"ר (14/160 חלקים מהחלקה) ובחלקות נוספות (להלן: התביעה הראשונה).

ב. התביעה נתקבלה כאמור בהעדר הגנה מצידם של התובעים, כאשר חלק מהבעלים הרשומים של החלקה (שהיו נתבעים בהליך הראשון) אף חתמו בפני עו"ד נסרי עוסמאן על מסמך שיקרא להלן "תצהיר ההסכמה", מיום 21/12/01, בו אישרו כי כי הם מודים בעובדות כתב התביעה הראשונה שהגישו הנתבעים, ואין להם התנגדות למתן פסק דין כמבוקש על ידם.

אחד הנתבעים באותו הליך, מחמוד אחמד קיס, אף הגיע לבית המשפט, לדיון שהתקיים בפני כב' הש' גרשון ביום 14/6/01 ואמר: "אבי נפטר בשנת 86', אני חושב, בשנת 89' עשינו את צווי הירושה, ועורך הדין לא ידע שהחלקה הזו לא שלנו והוא כלל אותה ברכוש". (פרוטוקול הדיון צורף לטענות הנתבעים).

ג. ביום 11/3/02 דווחה רכישתה של הזכות למשרדי מיסוי מקרקעין, ומספר שנים לאחר מכן, כנראה בהעדר הסכמה לתשלום המס על ידי התובעים, שולם מס השבח על ידי הנתבעים.

ד. בתאריך 29/5/05 מכר עבדאללה, אשר חתם על תצהיר ההסכמה, לאיאד את חלקו בחלקה, והערת אזהרה בגין עסקה זו נרשמה על החלקה (להלן: העסקה). משנודע לנתבעים על עסקה זו פנו אל התובעים, הפנו אותם לפסק הדין הראשון, ובקשו לבטל את העסקה.

3.משכך, כשבע שנים לאחר מתן פסק הדין הראשון, ביום 31/12/08, הגישו התובעים בקשה לביטולו. בקשתם נדחתה על הסף בהחלטה מנומקת ומפורטת ביום 2/6/09, על ידי כב' הש' תמר שרון נתנאל, אשר נדרשה גם לטענות לגופן, וכך נדחתה גם בר"ע שהגישו לבית המשפט העליון, בהחלטה מיום 29/9/09.

א. במסגרת הבקשה לביטולו של פסק הדין הראשון טענו התובעים כי רק תקופה קצרה לפני הגשת הבקשה נודע להם אודותיו. לגופו של ענין טענו כי זכותם של הנתבעים בחלקה התיישנה, תביעתם לקתה בשיהוי בלתי סביר, עת נעשתה עסקת המכר היו התובעים קטינים ולא יכלו לבצע את המכר הנטען, וכי התובעים קיבלו רק חלק מזכויותיהם בחלקה מאביהם המנוח. עוד טענו כי הנתבעים לא צירפו לתביעתם מסמך בכתב, כנדרש בענייני במקרקעין, ולא צירפו את כל בעלי הדין הנחוצים, מכיוון שיחיא מוחמד קיס (שהיה משיב 3 בתביעה הראשונה, להלן: יחיא המנוח), נפטר בשנת 99' ויורשיו לא צורפו כתובעים. כן נטען כי על בית המשפט לנהוג ביד רחבה בבקשות כגון זו ולא לחסום בפניהם האפשרות לקבל יומם בביהמ"ש.

ב. הנתבעים התנגדו לבקשה בטענות שונות; נטען כי התובעים לא התגוננו למרות שלא טענו כי לא קיבלו לידם את כתב התביעה הראשון, ודי בכך כדי לדחות בקשתם על הסף. ועוד, התובעים הודו בזכויות הנתבעים במסגרת תצהיר ההסכמה, ובן דודם, מחמוד אחמד קיס, (שהיה נתבע בעצמו), הופיע בפני השופט גרשון, והצהיר בפניו כי ידוע לו שאביו מכר את זכויותיו בחלקה לנתבעים. עוד נטען, שטענת התובעים לפיה לא ידעו על פסק הדין הראשון, אינה מתיישבת עם הדרישות שנשלחו אליהם ואל בא כוחם על ידי רשויות המס לתשלום מס שבח בגין העסקה, אשר שולם בסופו של דבר על ידי הנתבעים, כאשר בטופס שנשלח נכתב: "על פי פסק הדין". נוכח כל האמור לעיל, יגרום להם ביטולו של פסק הדין הראשון נזקים רבים ובלתי הפיכים.

ג. בתשובתם לתגובת הנתבעים, העלו התובעים טענות נוספות, חדשות. ביניהן הועלו טענות שונות כנגד חלק מאישורי המסירה של התביעה הראשונה המקורית, אשר תוקנה בהמשך, לרבות מסירה לבני משפחה שלא התגוררו עמם, או תיקונים שנעשו עליהם, וכן טענה כי לא קיבלו את כתב התביעה המתוקן. כך גם נטען כי התביעה הראשונה אכן נמסרה ליחיא המנוח, אך המסירה נעשתה יום אחד בלבד לפני פטירתו, ולכן לא יכול היה להספיק להתגונן. אשר לתצהיר ההסכמה, רק שמונה אנשים חתמו עליו, בעוד שבכותרתו רשומים ארבעה עשר מצהירים, ויחיא אינו חתום עליו, משנחתם לאחר פטירתו. משכך, הטעה ב"כ הנתבעים את בית המשפט, עת הצהיר שהוא מגיש לביהמ"ש תצהיר בו מודיעים כל הנתבעים על הסכמתם לתובענה. עוד נטען כי התובעים 1 ו- 2 - איסמעיל קיס ועבדאללה קיס - חתמו על תצהיר ההסכמה, מבלי שהוצג בפניהם כתב התביעה ומבלי שידעו על מה הם חותמים. לטענתם, מדובר בפגמים המצדיקים ביטולו של פסק הדין מחובת הצדק.

ד. בית המשפט (כב' הש' תמר שרון נתנאל), דחה את הבקשה על הסף, מפני שהתובעים לא ציינו מתי קיבלו את פסק הדין הראשון, שניתן שבע וחצי שנים לפני כן, או מתי נודע להם אודותיו, הסתפקו באמירה כי נודע להם על פסק הדין "לפני תקופה קצרה", ולא הגישו בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטולו.

יחד עם זאת, התייחס בית המשפט גם לגופו של ענין, וקבע כי מאישורי המסירה המצויים בתיק בית המשפט נלמד כי כתב התביעה הראשון המקורי אכן נמסר לתובעים, ובהעדר הבדל בין תוכנו לבין תוכן כתב התביעה המתוקן, היו הנתבעים זכאים לפסק דין נגדם, על פי אישורי המסירה שהוצגו, לאחר שהתובעים לא הגישו כתבי הגנה. בית המשפט דחה גם את טענות התובעים כנגד אישורי המסירה לצדדים אחרים, אשר לא הגישו בקשות לביטול פסק הדין הראשון.

אשר לתצהיר ההסכמה, קבע בית המשפט, כי קיימים למעשי שני כתבי הסכמה. האחד– בתיק בש"א 10541/01, עליו חתום חלק מהנתבעים בתביעה הראשונה, והשני – בתיק בש"א 9479/99, אשר גם עליו חתום חלק מהנתבעים. מכל מקום, התובעים 1 ו-2, איסמעיל ועבדאללה, חתומים על תצהיר ההסכמה בתיק בש"א 9479/99. יחיא המנוח לא חתום על ההסכמה, אך אין חולק שכתב התביעה הראשון נמסר לו טרם פטירתו, ובהעדר כתב הגנה, ניתן היה לתת פסק דין נגדו, גם ללא הסכמתו. (תא (חי') 866/99 אסמעיל מוחמד קיס נ' עזבון המנוח סאמי עבדאלגני ואח' (2/6/09); להלן: ההחלטה בבקשת הביטול).

ה. כאמור, דחה בית המשפט העליון את בקשת התובעים למתן רשות לערער על הסף, בציינו בין השאר כי התצהיר שהוגש בתמיכה לבקשת הביטול נחתם רק על ידי אחד התובעים, ובנסיבות הענין לא ניתן היה להסתפק בכך.

התביעה נשוא תיק זה: