עבד נ' תורג'מן

החלטה

מונחת בפניי בקשת המבקש, הנתבע לעיכוב הליכים בתביעה שבכותרת מכוח הסמכות הנתונה לבית משפט לפי סעיף 5(א) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968; וכן מבקש למנות את כבוד השופט בדימוס דניאל ארנסט כבורר שידון בתביעה; לחילופין מבקש להורות על הקפאת ההליכים בתביעה בשל עניין תלוי ועומד; ומבקש להשית הוצאות בקשה זו ושכ"ט עו"ד על התובע;

העובדות המהוות רקע לתביעה, בקליפת אגוז:

בתיק זה התובע והנתבע ערבו יחד ולחוד במסגרת כתבי ערבות מפורשים לחובות חברה. נחתם הסכם מייסדים ביום 18.8.09 בין אל הים מסעדה בע"מ (להלן:"אל הים") לבין מ.א.צ ניהול מסעדות בע"מ (להלן: "ציפורה") ולהסכם הניהול שנחתם כחלק מהסכם המייסדים. אל הים מחזיקה בזכויות השכירות של נכס מקרקעין. בהסכם הניהול נקבע כי אל הים וציפורה, אשר מפעילה את רשת מסעדות "שיפודי ציפורה" יקימו חברה משותפת אשר מניותיה יוחזקו ע"י הצדדים בחלקים שווים והיא תנהל ותתפעל בנכס מסעדה. במועד החתימה על הסכם המייסדים חתמו אל הים והחברה המשותפת על הסכם הניהול אשר קבע בין היתר, כי אל הים תעניק לחברה המשותפת זכות שימוש בנכס לצורך ניהול ותפעול המסעדה. במסגרת ההסכמים נקבע כי התובע ישא באחריות אישית מלאה לניהול המסעדה וישמש כמנכ"ל ויו"ר דירקטוריון החברה המשותפת, וכי הנתבע ישמש כדירקטור מטעם אל הים בחברה המשותפת. זמן קצר לאחר חתימת ההסכמים החל מתברר לאל הים כי ציפורה מנהלת את המסעדה באופן רשלני, לטענת הנתבע, ומבצעת מעשים בעלי גוון פלילי. ביום 13.5.10 כתשעה חודשים לאחר פתיחת המסעדה הודיעה ציפורה לאל הים על סגירת המסעדה וסיום ההתקשרות בין הצדדים. הואיל ונוצר סכסוך חריף בין הצדדים הגיעו להסכמה על מינויו של הבורר ארנסט, לבורר, שידון בתביעותיהם ההדדיות, זאת, בהתאם לס' 30 להסכם המייסדים הקובע תניית בוררות.

הנימוקים לבקשה זו, אותם מציין הנתבע, הינם כדלקמן: הראשון- עילת התביעה נשענת על מעשים ומחדלים (מוכחשים) המיוחסים לנתבע בקשר עם הסכם המייסדים, הסכם זה כפי שנאמר לעיל כולל תניית בוררות. השני- בין אל הים ומר יום טוב מצד אחד ובין ציפורה ומצלאווי מצד שני (המנהלים מטעם החברות המעורבות) מתנהל כבר מחודש יוני 2010 הליך בוררות בפני כבוד הבורר ארנסט אשר מונה בהסכמתם. השלישי- במסגרת תגובתה של ציפורה לבקשתם של אל הים ויום טוב למחוק את התביעה כנגד יום טוב בשל חוסר סמכות לדון בעניינו במסגרת הליך הבוררות טענה ציפורה במפורש כי הסכם הבוררות חל על יום טוב ומצלאווי ומחייב אותם. הרביעי- במסגרת החלטת הבורר מיום 18.8.10 נקבע כי הבורר מחזיק בסמכות לדון בכל התביעות המוגשות כנגד מצלאווי ויום טוב בקשר עם פעילותה של החברה המשותפת.

התובע בתגובתו לבקשה טוען כי דין הבקשה להידחות, בהיותה מופרכת חסרת כל בסיס ומשום ניסיון פסול לעכב ולהשהות את בירורה הענייני של תביעה מובהקת זו בתואנות שווא. יש לסלק את הבקשה על הסף בשל העובדה כי אין בין הצדדים להליך שבכותרת הליך בוררות או כל הסכם שהוא. כתב התביעה מתבסס על כתבי ערבות מפורשים בכתב, עליהם חתם הנתבע, אשר מכוחם נאלץ התובע לשלם לספקים חובות של החברה הנערבת בכתבי הערבות ואשר על יסוד הוראות הדין מבקש התובע לחזור על הנתבע כדי מחצית הסכומים ששילם. כתבי הערבות הינם מסמכים עצמאיים לחלוטין ואינם כוללים כל תניית בוררות, עילותיהם נפרדות ועצמאיות. התובע טוען כי בניגוד לנטען על ידי הנתבע עילות התביעה בהליך שבכותרת אינן מתבססות על מעשים ומחדלים של הנתבע מכוח הסכם המייסדים או הסכם הניהול אלא מכוח ערבותו. הסכמים אלה נערכו בין יישויות משפטיות אחרות מן הצדדים לתביעה זו, והנתבע מודה מפורשות כי הוא והתובע אינם צד להסכמים הללו. ערבותם היא מכוח כתבי ערבויות חיצוניים ונפרדים שנועדו להבטיח את חובות ציפורה לספקים ספציפיים.

ס' 5 (א) לחוק הבוררות קובע:

"הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך".

ס' 30 להסכם המייסדים קובע:

"במידה ויתגלו בין הצדדים חילוקי דעות בכל הקשור לחוזה זה, לביצועו וכל הנובע ממנו ולרבות קביעת שווי האחזקות לצורך דילול ו/או במידה ויחול בין הצדדים מצב של "קיפאון" (DEADLOCK), לרבות חוסר יכולת לקבל החלטות בדירקטוריון...יעשו מיטב מאמציהם להגיע לפתרון...היה והצדדים לא יצליחו להגיע לפתרון המחלוקת בינהם בתקופה כאמור, יפנו הצדדים להכרעתו של בורר מוסכם...הכרעתו של הבורר תהיה מכרעת ומחייבת את הצדדים..."

ההלכה לעניין עיכוב הליכים קובעת: "סמכותו של בית המשפט לעכב הליך כאשר מתקיים הליך אחר המעורר שאלות דומות, אינה שנויה במחלוקת. זוהי סמכות שבשיקול דעת והיא הופעלה לא אחת תוך שקילת יעילות הדיון, יעילות המערכת המשפטית, חסכון במשאבי זמן והוצאות, מניעת הכרעות סותרות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה, מאזן הנוחות וכיוצ"ב... "(הדגשה שלי), ראו רע"א 3765/01 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' קפלן ואח' תק-על 2002(1) 860.

לעניין זהות העילות, נקבע זה מכבר בע"א 9/75 אל עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל פ"ד כ"ט (2) 477 :"...לפי ההלכה, כמו במעשה בית דין כך גם בעניין תלוי ועומד העלויות צריכות להיות זהות. ברם זהות איננה נקבעת לפי צורת התביעות אלא לפי מהותן. השאלה אם צד למשפט מוטרד פעמיים בגלל אותה העילה תלויה לא בטעמים טכניים של זהות צורת התביעות אלא בעניינים של ממש לפי מהותן העיקרית". לעניין זהות הצדדים, נקבע בפס"ד הפניקס הנזכר לעיל, כי ניתן להורות על עיכוב הליכים גם אם אין מדובר באותם צדדים, ובלבד שהעניינים דומים, העילות זהות והאינטרס זהה.

במקרה שלפנינו השאלות שיש לשאול הן האם הצדדים לתביעה בפניי הינם שונים במהותם מן הצדדים בהליך הבוררות, והאם כתבי הערבות אינם מהווים חלק מן המחלוקת שנידונה בהליך הבוררות. מסכימה אני עם הנתבע כי היות התובע יו"ר, מנכ"ל ואחד מבעלי החברה המשותפת וצד ישיר להסכמים קושרים אותו לנושאים הנידונים בבוררות. הפניית הנתבע, בתגובתו לתשובת התובע בבקשה זו, לפסק דין רע"א 554/01 כתר הוצאה לאור בע"מ נ' חורחה ספרן, תק-על 2001(3),1813 הינה במקומה. שם נקבע כי יש לראות את המשיב והחברה כשתי פנים של בעל דין אחד. אין לי אלא להחיל את נסיבות העניין לפנינו בהתאמה לפסק דין זה. בעניינינו סבורני כי קיימת זהות אינטרסים מלאה בין התובע לציפורה אשר עניינם נידון בהליך הבוררות. נכונים הדברים עוד יותר, הואיל ולפי סעיף 30 להסכם המייסדים עולה רצון ברור של הצדדים להעביר את המחלוקת לבורר, ושם צורף לרשימת הנתבעים בכתב התביעה המתוקן שמו של התובע. כמו כן הסעד המבוקש על ידי התובע במסגרת ההליך דנן כבר התבקש במסגרת הליך הבוררות. לחלופין, העובדה כי התובע אינו צד ישיר להליך אינה שוללת את עיכוב ההליכים בתיק זה, בפסק דין הפניקס הנזכר לעיל, עוכבו ההליכים כנגד תובעת אשר כלל לא הייתה צד להליך האחר.

בנוסף, וגם אם התביעה שבפניי מבוססת לכאורה על כתבי הערבות ועל סעיף מפורש בחוק הערבות המתיר לערב אחד לחזור לערב האחר שעה שהאחד פרע את כל החוב, אזי במהות השאלות שיהיה צורך לבררן הן בדיוק אותן שאלות המתעוררות במסגרת הבוררות – הטענה המועלת על ידי הנתבע בכתב ההגנה הינה למעשה טענת קיזוז; יהיה מקום לברר האם הסכם המייסדים ו/או הסכם הניהול הופרו על ידי מי מהצדדים; יהיה מקום לברר מהו הנזק שנגרם לכל אחד מהצדדים; יהיה מקום לברר מה חלקו של כל צד בחובות, אם בחובות בין הצדדים אם בחובות לצדדים שלישיים. לא ניתן יהיה להכריע בתביעה שבפניי, הגם שלכאורה מצומצמת היא לשאלת הערבות בלבד, ללא דיון מפורט בכל מערכת החובות והזכויות שבין הצדדים. לכן, אין ספק כי מדובר באותן פלוגתאות ואותן שאלות העומדות לדיון; אין ספק שניהול תביעה זו במקביל לבוררות רק תגרום לסרבול ההליכים, להתדיינות כפולה ותוביל לסיכון שבקבלת הכרעות סותרות.

לאור כל האמור לעיל מורה אני על עיכוב הליכים בתיק דנן מכוח הסמכות המסורה לי בס' 5(א) לחוק הבוררות וקובעת כי הסמכות לדון בתביעה מוקנת לבורר כב' השופט בדימוס ארנסט. הנני מחייבת את התובע בהוצאות בקשה זו בסך 2,000 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה.

המזכירות תשלח עותק מההחלטה לצדדים ותסווג תיק זה כמעוכב, על כך המשתמע מכך.

ניתנה היום, כ"ב ניסן תשע"א, 26 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: