עבד אלסאלם תאיה ואח' נ' שרקיה ואח'

פסק דין

בפני תביעה לתשלום נזקיהם הנטענים של התובעים מעם הנתבעים.

לטענת התובעים, התובעים הינם בעלי עסק בשם סחר ומימון קלנסווה תקשורת , המהווה משווק מורשה של חב' סלקום. לטענת התובעים, הנתבע 1 עבד בעסקם כסוכן מכירות לפי עמלה מוסכמת ואילו הנתבע 2 , אשר הינו אביו של הנתבע 1 , גם הוא התקשר עם התובעים לצורך עבודה כסוכן מכירות לפי עמלה מוסכמת. לטענת התובעים, עבדו הנתבעים עימם ללא תקלות ובחודש 6/07 אף הפך הנתבע 1 לשכיר בעסקם של התובעים.

לטענת התובעים ב 9/07 התגלה להם באמצעות מחלקת הביטחון של סלקום כי הנתבעים נהגו להמציא לתובעים הזמנות מזויפות וכי המכשירים אשר הוזמנו מהם, מצאו את דרכם לא אל המזמינים כי אם לאחרים. התובעים טוענים כי פנו אל הנתבעים בבקשת הסברים אך כאלה לא ניתנו להם ולפיכך פיטרו את הנתבע 1 מעבודתו.

התובעים טוענים כי חברת סלקום הפסיקה את העבודה עימם למשך 14 יום וחידשה את העבודה עימם רק לאחר תשלום ע"ס 112,291 ₪. תביעה זו הינה בגין הנזקים אשר לתובעים, לטענתם כתוצאה ממעשי הנתבעים, בין היתר תשלום הקנס האמור לעיל לחב' סלקום, נזק שנגרם כתוצאה מהפסקת ההתקשרות עם סלקום, אובדן לקוחות, תשלום שכר לעובדים עת היה העסק סגור, עמלות ששולמו לנתבעים בגין ההזמנות המזויפות לכאורה ועגמת נפש.

לטענת הנתבעים, התובעים הם אלו אשר פנו אל הנתבעים וביקשו כי יפנו אליהם לקוחות לעסקם שהיה נתון אותה העת בקשיים כלכליים. לטענת הנתבעים, הנתבע 2 כלל אינו קשור לאירועים הנטענים בידי התובעים ולפיכך דין התובענה כנגדו להידחות. הנתבע 1 טוען כי מעבר להפניית לקוחות אל התובעים לא היה מעורב בהתקשרות בין אותם לקוחות לתובעים ולחברת סלקום. הנתבע 1 טוען כי מעולם לא עבד כשכיר עבור התובעים ולא ברור כיצד הוצאו עבורו תלושי שכר, כך גם מוכחש תוכנו ונחיצותו של מכתב הפיטורין שהוצא לנתבע 1.

הנתבעים מכחישים את חבותם בנזקיהם הנטענים של התובעים, את עצם קרות הנזקים ואף את גובה הנזקים הנטענים.

דיון והכרעה :

הכלל הינו כי "המוציא מחברו עליו הראיה". על התובעים היה להוכיח כי אכן הנתבעים ביצעו את אותם מעשי הונאה המיוחסים להם, את הנזקים אשר נגרמו כתוצאה מאותם מעשי הונאה ואת שווים של אותם נזקים לצורך פיצוי התובעים.

תחילה אפנה ואבחן באם אכן הוכיחו התובעים את המעשים המיוחסים לנתבעים ?

באשר לנתבע 1

בין הצדדים כלל לא היתה מחלוקת כי הנתבע 1 עמד בקשרי עבודה עם התובעים.

אלא שבעוד התובעים טענו כי הנתבע 1 עבד כשכיר בעסקם ואף הציגו תלושי שכר וכרטיס ביקור אשר הוזמן עבור הנתבע 1 והנושא את מספרי הטלפון של עסקם, טען הנתבע 1 כי עבד בעסק אשר הקים עבורו אביו. הנתבע 1 הסביר כי בעקבות ההכרות אשר ערך בינו לבין התובעים, אביו- הנתבע 2, היה הנתבע 1 מעביר פרטי לקוחות מעוניינים לתובעים לצורך ביצוע העיסקה עם חברת סלקום.

התובעים טענו כי הובטחה לנתבע 1 עמלה בסך של 100 ₪ בגין כל עיסקה אך זה לא המציא להם חשבוניות בגין הסכומים אשר שולמו לו מעולם ולכן לאחר שנואשו מקבלת חשבוניות, ביקש הנתבע 1 להפוך לשכיר בעיסקם. טענה זו תמוהה במיוחד וזאת מכמה טעמים. ראשית, איזה בעל עסק יסכין עם הוצאה המבוצעת בעיסקו משך שנים ובגינה אין הוא מזוכה ברשויות המס בהיעדר חשבונית. שנית, אם הנתבע 1 לא הוציא חשבוניות מרצונו, מדוע זה שיבקש להפוך לשכיר על מנת לפתור בעיה אשר לא היוותה כלל בעיה עבורו, כי אם עבור התובע. התובע אשר נשאל על כך לא סיפק הסבר מניח את הדעת לאף לא אחת מן התמיהות וחזר וטען כי ביקש את החשבוניות מעם הנתבע 1 (ראה עמ' 8 שורות 5-7 לפרוטוקול).

הנתבע 1 הכחיש כי קיבל את תלושי השכר ו/או כי כרטיס הביקור אשר הזמין התובע 1 עבורו נעשה ביוזמתו ומאידך התובע 1 הודה כי הנתבע 1 לא התייצב לעבודה בעסקו שלו וכי הסכום בתלוש המשכורת נקבע בהתאם לעמלות עבור עיסקאות בהן תיווך. התובע 1 כלל לא המציא לבית המשפט רשימת אותן עיסקאות אשר ניתן לבצע התאמה בינן לבין תלושי המשכורת ו/או טופס קבלת/העסקת עובד ו/או כל אסמכתא אחרת בנוסף לאותם תלושי משכורת. לכך יש להוסיף את העובדה כי התלושים כולם הודפסו בסופו של חודש 11/07 וכי רו"ח אשר אחראי להנפקתם לא הובא כלל לעדות בפני בית המשפט.

עניין זה עומד בסתירה לעדותו של התובע 1 בפני בית המשפט. התובע 1 העיד כי הנתבע 1 גייס עבורו

כ 150 לקוחות במשך שנתיים (עמ' 6 שורות 10-13 לפרוטוקול). אם כך, מגיעה לנתבע 1 עמלה בסך

15,000 ₪ ואילו הסכומים אשר נקובים בתלושי המשכורת נמוכים מכך ומסתכמים בסך של 10,900 ש"ח. על נקל היה יכול התובע 1 להציג את השיקים אשר באמצעותם שילם לנתבע 1 את שכרו, כפי שהציג שיקים אחרים אותם טען כי העביר לנתבע 1 ולאשש טענתו זו אלא שהתובע 1 בחר שלא לעשות כן ולכך יש ליחס את המשקל המתאים.

נראה איפה כי גם בהנחה שלא שררו יחסי עובד מעביד בין התובע 1 לנתבע 1, הרי שלא הומצאה רשימה של עיסקאות במסגרתן בוצעה ההונאה הנטענת בידי התובעים ויתרה מזו לא הומצאה כל ראיה כי אכן התבצעה הונאה שכזו בידי הנתבע 1 ובכלל. כל אשר הוצג הינה אסופה של תעודות משלוח של מכשירים וערכות סלולריות מחברת סלקום עבור עיסקם של התובעים. התובעים הציגו תעודות משלוח אלו כ"רשימת הזמנות שבוצעו ע"י הנתבעים ואשר התבררו כמעשי הונאה" (ראה נספח ד לת/1). אין בתעודות המשלוח כל איזכור למעשה הונאה או לעובדה כי המכשירים הוזמנו בעקבות בקשה של הנתבע 1, או מדובר בכלל בלקוחות אשר הובאו בידי הנתבע 1. אף אין בהם הסבר מהי אותה הונאה נטענת.

התובעים הוסיפו וטענו בכלליות כי הנתבעים נהגו להמציא הזמנות עם פרטים מזוייפים וב"הרבה מקרים" , כנטען בידי התובעים, המכשיר או השירות אשר הוזמן, לא הגיע לנמען.