עבד אלמלאק נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.האם לימודיה של התובעת, במכללת אנואר ירושלים (להלן: "המכללה") במסלול הלימודים לסייעות לכיתות א-ב, שוללים ממנה הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה? זוהי השאלה העומדת בפנינו.

2.התובעת קיבלה גמלת הבטחת הכנסה. התובעת למדה במסלול לימודים לסייעות לכיתות א-ב במכללת אנואר בירושלים. הלימודים במכללה היו מתחילת חודש אוקטובר 2011 ועד סוף ספטמבר 2012, כאשר לאחר הלימודים העיוניים וכחלק מהם, ולצורך קבלת תעודת ההסמכה, היתה מחויבת היא בהכשרה מקצועית למשך חודשיים נוספים, אותם ביצעה בחודשים 10-11 בשנת 2012. הלימודים במכללה התקיימו בשעות הבוקר כדלקמן: בימים א, ב ו- ד בין השעות 9.00 -11.00 וביום שבת בין השעות 12.30 -15.30. עובדות אלה עולות מהמסכת העובדתית המוסכמת ומהאמור באישור המכללה, שצורף כחלק מסיכומי התובעת.

3.לטענת התובעת, היקף הלימודים שנדרשה היה מצומצם ביותר ולא היה בו כדי לפגוע ביכולתה לקבל עבודה מאת שירות התעסוקה, שם היתה רשומה. יש לפרש את החוק באופן תכליתי ואין לשלול מהתובעת את זכאותה לגמלת הבטחת הכנסה. ב"כ התובעת סמכה טענותיה בעיקר על פסק דין, עב"ל קרר-המוסד לביטוח לאומי מיום 6.11.03 (להלן: "פס"ד קרר"). לטענת הנתבע פסק הדין קרר חל במקרה בו לא היה צורך במבחן תעסוקה, מה גם ששם השאירו הצדדים העניין לשיקול דעת בית הדין, ואילו כאן, יש הוראות ברורות בחוק ובתקנות, שמהן עולה מפורשות כי מדובר בתלמידה במוסד על תיכוני, שלימודיה מתקיימים בשעות היום, בהיקף גדול יותר מזה שהיה בעניין פס"ד קרר ולכן אין מנוס מלדחות התביעה ולקבוע כי התובעת לא זכאית להבטחת הכנסה, לתקופות שבמחלוקת.

הכרעה

4.זכאות התובעת לגמלת הבטחת הכנסה הינה מכוח הוראות הדין – חוק הבטחת הכנסה התשמ"א – 1980 (להלן: "החוק") ויש לבחון האם עומדת התובעת בתבחינים שנקבעו בדין לקבלת הגמלה.

זכאותה של התובעת הינה בהתאם לס' 2(א)(2) לחוק והיא צריכה אפוא להיות רשומה בשירות התעסוקה ולהיות זמינה לעבודה שתוצע לה. בהתאם לס' 3 לחוק לא זכאי מי שהוא תלמיד הלומד במוסד. זהו אפוא הכלל ויש לראות האם נכנסת התובעת לחריגים לו. בתקנה 6(א)(5)(ב), נקבע חריג לפיו מי שלומד במוסד לימודים שמסלול הלימודים בו אינו עולה על 12 חודשים, והלימודים בו מתקיימים בשעות הערב, זכאי לקבל גמלת הבטחת הכנסה. התובעת אינה עונה על דרישות חריג זה. במקרה דנן נדמה שההכשרה הנדרשת כוללת בתוכה גם את החובה להיות בשיעורים בבית הספר לאחר הלימודים העיוניים במכללה וחובה זו היא חלק מההכשרה ותנאי לקבלת התעודה. לנוכח זאת הרי שאין לתובעת זכאות, כיוון שלימודיה (העיוניים וההכשרה המעשית) משתרעים על תקופה העולה על 12 חודשים. די אפוא באמור כדי לדחות את התביעה.

5.יתר על האמור, בסיפא של תקנה 6(א)(5)(ב) לתקנות הבטחת הכנסה, נקבע מפורשות כי מי שזכאי לגמלה לפי ס' 2(א)(2) לחוק (כמו התובעת דנן) ולומד במוסד, הרי שתנאי לזכאות לגמלה הינו "שהלימודים במוסד מתקיימים בשעות הערב". תנאי זה לא מתקיים בתובעת. לימודיה מתקיימים 4 פעמים בשבוע בשעות הבוקר ומשכם בין שעתיים לשלוש שעות. מדובר בתנאי ברור שנקבע בתקנות, כאשר הרציונל שבו ברור ונהיר - הוא נועד למנוע זכאות ממי שלא פנוי הלכה למעשה לעבודה וליבת יומו מופנית ללימודיו ולא יוכל לקבל על עצמו עבודה שתוצע לו, ככל שתוצע, לפי ס' 2(א)(2) לחוק. התובעת היתה מחויבת אפוא למסלול הלימודים אליו הצטרפה במכללת אנואר ירושלים ובנסיבות אלה ואף מהטעם האחרון לכשעצמו, לא זכאית היתה לגמלת הבטחת הכנסה.

6.פסק הדין קרר נכון לנסיבותיו וזמנו. מדובר היה כאמור בו במי שלא "היתה חייבת במבחן תעסוקה", כאשר מדובר בהיקף לימודים מצומצם ושם הושאר הענין לשקול דעת בית הדין. בענייננו מדובר בתובעת שחייבת במבחן תעסוקה וזכאותה הינה לפי ס' 2(א)(2) לחוק, כאשר בתקנות יש הוראה ספציפית המתייחסת למקרה זה, באופן שאינו משתמע לשתי פנים כאמור בתקנה 6(א)(5)(ב) סיפא. לא זו אף זו, הפסיקה לאחר פסק דין קרר, במקרים דומים, לא הלכה בעקבותיו והאמור בו יפה לנוכח העובדה שהצדדים השאירו העניין לשיקול דעת בית הדין. במקרה דנן בו עמדו הצדדים על שורת הדין, והוראות הדין ברורות אין מנוס מדחיית התביעה וקבלת עמדת המוסד, וראו גם פסה"ד בעניין עב"ל (ארצי) 261/07 המל"ל – פורמן (ניתן ביום 9.2.09) והפסיקה בו וכן הפסיקה אליה מפנה ב"כ הנתבע בס' 16 לסיכומיה.

סוף דבר

7.דרישת הנתבע, להשיב את התשלומים שהועברו לתובעת בגמלת הבטחת הכנסה, הייתה כדין. תביעת התובעת נדחית אפוא.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט' ניסן תשע"ד, (09 אפריל 2014), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.

מר נוריאל ממליה,

נציג ציבור (עובדים)

אייל אברהמי, שופט

סגן הנשיאה

מר אילן לוי,

נציג ציבור (מעבידים) התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: