עבד אללה סאלם ואח' נ' ניאזי ואח'

החלטה

בפני בקשה מטעם התובעים לאפשר להם לצרף ראיה לתיק בית המשפט.

הראיה היא תצהיר של הנתבעת 2 הגב' אינאס אעבידאת, אשר הוגש במסגרת תביעה שנשמעה בפני כב' השופט עודד שחם ושהסתיימה במתן פסק דין על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט.

התובעים טוענים בתשובתם כי מדובר בראיה שהיא ראיה מפריכה ומטרתה להזים את עדותה של הנתבעת 2 הנסתרת בהשוואה לאמור באותו תצהיר.

ראיה זו סבורים התובעים יש בה כדי לשפוך אור על אחת הפלוגתאות המרכזיות בתיק והיא האם הנתבעת 2 מסרה המחאות כלשהן ונסיבות מסירת ההמחאות.

התובעים טוענים כי נתבעת 2 טענה טענות עובדתיות לא נכונות וכי התצהיר המבוקש להגישו יוכיח זאת.

הנתבעים מתנגדים להגשת הראיה בשלב כה מתקדם של הדיון – שלב הגשת הסיכומים.

לדידם של הנתבעים התובעים לא צרפו תצהיר לתמיכה בעובדות העומדות בבסיס הבקשה- סיבה מספקת, לטעמם, לדחיית הבקשה.

עוד טוענים הנתבעים, כי התצהיר הנ"ל היה בידי התובעים זמן רב קודם הגשת הבקשה, משלא הציגו התובעים את התצהיר במועד לא ניתן, לדידם של הנתבעים, לאפשר את הגשתו כעת.

הנתבעים סבורים כי יש לדחות בקשה זו בדיוק כפי שדחה בית המשפט ,בדיון שהתקיים בפניו, את הגשתם של שיקים שדרוויש לקח מהנתבעת 2 . החלטה זו ממחישה, כך טוענים הנתבעים, כי הסוגיה שמנסים התובעים להעלותה כעת זכתה להתייחסות בית המשפט , תוך שבית המשפט דוחה את הרלבנטיות שלה להליך זה.

הנתבעים מתנגדים להגשת התצהיר לבדו שכן הוא רק מסמך אחד מיני תיק שלם על כל הראיות בו ועוד טוענים כי ההכרעה בו לא מאפשרת הסתמכות עליו כיוון שלא מדובר באותם צדדים ב- 2 ההליכים וכיוון שההכרעה בו בהיותה הכרעה על דרך הפשרה אינה מקימה מעשה בית דין.

לאחר קריאת טענות הצדדים לעניין צירוף התצהיר סבורני כי אין מקום בשלב זה להיענות לבקשה.

השאלה הדורשת הכרעה היא :

בעל דין שלא הביא ראיה בעיתה, היכול הוא להביאה לאחר מכן?

סוגיה זו זכתה להתייחסות בבשא (י-ם) 2867/06 מפי כב' השופטת אפעל גבאי:

"הכלל שנקבע בפסיקה בעניין זה הוא , כי יש לשמור על הכללים בדבר סדרי הבאת ראיות ובהם העיקרון לפיו על בעל הדין להגיש את ראיותיהם ב"חבילה אחת ", בשלב ההוכחות, כך שבסיומו יוכל בית המשפט לפסוק בתובענה (ראה: ע"א 507/64 ג'ני בטאן נ' יעקב זאבי, ואח', פ"ד יט(4) 339). רק במקרים חריגים יאפשר בית המשפט הגשת ראיות לאחר שהסתיים שלב ההוכחות, ואף בשלבים מאוחרים יותר, לרבות בשלב הערעור (ראה, למשל, ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' צפורה בן-נון, פ"ד מו(3) 738). בדונו בבקשה לחרוג מסדר הבאת הראיות, על בית המשפט להביא בחשבון את מגוון השיקולים הנוגעים לעניין ובראשם השאלה האם הגשתה של הראיה הנוספת דרושה לשם ברור האמת, ויש בה כדי לסייע לעמוד באופן מלא ושלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי הדין (רע"א 1297/01 גיל מיכאלוביץ' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(4) 577, 580). עוד מתחשב בית המשפט באופי הראיה הנוספת, והאם המדובר בראיה "טכנית" ו"פשוטה" אשר הגשתה אינה כרוכה בשיבוש של ממש בסדרי דין ובגרימת עוול מהותי לבעל הדין שכנגד (ע"א 714/88 נירה שנצר נ' יובל ריבלין, פ"ד מה(2) 89, 96); מהו השלב אליו הגיע המשפט. ככל שהמשפט מצוי בשלב מתקדם יותר, כך יטה בית המשפט שלא לקבל את הראיה (ע"א 189/66 עזיז ששון נ' "קדמה" בע"מ, פ"ד כ(3) 477, 479); האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר (ע"א 188/89 פיאד אחמד עזאיזה נ' המועצה המקומית כפר דבוריה, פ"ד מז(1), 661, 666), ומה הטעם שניתן על ידו לאי הבאת הראיה בעיתה (רע"א 1297/01 הנ"ל, בעמ' 579)".

לאחר עיון בבקשה בתגובה ובתשובה וכן בהודעה שלאחר התשובה החלטתי לדחות את הבקשה מהטעמים הבאים:.

ראשית, התובעים לא הגישו תצהיר תומך לטענותיהם שהועלו במסגרת הבקשה לצירוף ראיה .

שנית, התובעים הן בבקשתם והן בתשובתם לא נתנו לבית המשפט טעם לקבלת הראיה בשלב כל כך מתקדם של המשפט,שכן בית משפט זה סיים את שלב ההוכחות בתיק. התובעים הגישו סיכומים מטעמם.

אוסיף שלמרות האמור בתגובה אף לא התייחסו כלל למועד בו יכולים היו להגיש את הראיה.