עבד אל חלים נ' כוכבי ואח'

פסק דין

1.התביעה יסודה בנזקים שנגרמו לרכב התובע בתאונה הנדונה. הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") לא חלקה על אחריות נהג רכב המבוטח לתאונה, אך טענה שיש לייחס לתובע אשם תורם בשיעור של 10%. בנוסף, חלקה הנתבעת על היקף הנזק הנטען, ובהתאם שולמו על ידה לתובע אותם סכומים שאינם שנויים במחלוקת. התביעה דנן הוגשה בגין יתרת הסכומים שלא שולמו. הדיון פוצל, תחילה נדונה שאלת האשם העצמי התורם, ורק לאחר מכן נשמעו ראיות לעניין הנזק.

2.התאונה אירעה בצומת שאינה מרומזרת, צומת T, ובכיוון נסיעת רכב הנתבעת הוצב תמרור עצור. בנסיבות אלו הודתה הנתבעת באחריותה לתאונה, והמחלוקת היחידה היתה לעניין האשם התורם, אם בכלל. בדיון הראשון העידו בפני שני הנהגים המעורבים. בתום שמיעת עדותם, קבעתי כי אני מקבלת את טענת הנתבעת לפיה יש לייחס לתובע אשם עצמי תורם בשיעור של 10%. לאחר הכרעה זו, התקיים דיון בשאלת הנזק, וסביב מחלוקת זו סבה הכרעה זו.

3.אלו הם ראשי הנזק הנתבעים: נזק ישיר – בסך 155,555 ₪; ירידת ערך מסחרית בסך 42,321 ₪; שכ"ט שמאי בסך 3,500 ₪; שכ"ט שמאי נוסף בסך 2,800 ₪; 30 ימי השבתת רכב בסך 6,000 ₪. הסכומים האמורים בניכוי הסכומים ששולמו על ידי הנתבעת בסך 150,000 ₪, הם סכום התביעה, העולה כדי 60,176 ₪.

לביסוס נזקיו הגיש התובע שתי חוות דעת מטעם שני שמאים מטעמו, ושניהם נחקרו נגדית. פרט לעדויות השמאים לא הובאו עדויות נוספות, לעניין היקף הנזק. הנתבעת לא העידה מטעמה עדים, והסתפקה בחקירת השמאים.

4.השמאי הראשון הוא מר יעקב אורן, אליו פנה התובע לאחר התאונה לשם עריכת חוות דעת לנזקי הרכב. לפי האמור בחוות הדעת, הנזק הישיר שנגרם לרכב עולה כדי 155,554.75 ₪, כולל מע"מ, ירידת הערך שנגרמה היא בשיעור של 5%, ערך הרכב בהתאם למחיר המחירון הוא 439,013 ₪, ולפיכך סכום ירידת הערך הוא 21,950.65 ₪ (ת/3).

כעבור מספר חודשים פנה התובע לשמאי נוסף, מר יצחק זריהן, וביקשו לערוך חוות דעת נוספת, לעניין ירידת הערך שנגרמה לרכב, ביחס לערכו הריאלי של הרכב (ת/4). לפי האמור בחוות דעת זו, יש להוסיף לשווי הרכב סכומים נוספים בגין תוספות שונות שהורכבו ברכב, וערך הרכב נכון למועד התאונה עומד על סך של 529,013 ₪. בנוסף, ירידת הערך המסחרית בשוק הרכבים גבוהה יותר מירידת הערך הטכנית שנקבעה על ידי השמאי אורן, ושיעורה 8%. בהתאם, ירידת הערך שנגרמה לרכב היא בסך 42,321 ₪.

בתביעתו מבסס התובע את ראש הנזק הישיר על האמור בחוות הדעת הראשונה של השמאי אורן, ואת סכום ירידת הערך על האמור בחוות הדעת השנייה של מר זריהן.

5.בטרם בחינת ראשי הנזק הנתבעים, יש לחזור למושכלות ראשונים. העיקרון הבסיסי בדיני הנזיקין הוא עקרון השבת המצב לקדמותו. הפיצוי לניזוק נועד להעמידו, במידת האפשר, במצב בו היה אילולא סבל נזק. על כן זכאי הניזוק לפיצוי רק בגין נזק אותו סבל, פיצוי מעבר לכך, הוא פיצוי יתר, והוא מעמיד את הניזוק במצב טוב משהיה אילולא הנזק. עיקרון נוסף הוא כי על התובע להוכיח את תביעתו. במסגרת זו עליו להוכיח לא רק את קיומה של העוולה, אלא גם את היקף הנזק שנגרם לו בגינה. מכאן לבחינת ראשי הנזק השונים.

6.נזק הישיר - בהתאם לחוות דעתו של השמאי אורן, עלות תיקון הנזק שנגרם עולה כדי 155,555 ₪. לא הוגשה חוות דעת נגדית, ולמעשה הנתבעת לא העלתה כל טענה לגבי הערכה זו. לאור האמור, יש לקבל את הערכת השמאי אורן כמוסכמת. אלא שלטענת הנתבעת, הרכב תוקן בפועל, ולפיכך, יש לפצות את התובע אך ורק לפי הסכום בו נשא, ולא בהתאם לסכום הנקוב בחוות דעת השמאי. ממשיכה הנתבעת וטוענת, שאין לסמוך לעניין זה על חשבונית התיקון שצורפה לתביעה, מאחר והמוסך בו תוקן הרכב מצוי בבעלות אחיו של התובע, ויש להניח כי ניתנו לו הנחות מפליגות. לאור האמור, ובהיעדר קבלות המעידות על ביצוע התשלום בפועל, התובע לא הוכיח את עלות תיקון הנזק, ודין התביעה בגין ראש נזק זה להידחות.

7.בהתאם לפסיקה, בדרך כלל, הניזוק אינו חייב לתקן את רכבו כתנאי לתביעת פיצויים, והוא רשאי להסתמך לעניין תביעת עלות תיקון הנזק על חוות דעת שמאי. ואולם שעה שהרכב תוקן בפועל, יש להוכיח מה היתה עלות התיקון בו נשא הניזוק, ושוב אין די באמור בחוות דעת השמאי. הטעם לדבר הוא שככל ועלה בידי הניזוק לתקן את הנזק בסכום נמוך מסכום חוות הדעת, מתן פיצוי לפי הערכת השמאי, יהווה פיצוי יתר. בענייננו תוקן הרכב. לאור זאת, יש לבחון מה עלות התיקון בפועל. עוד בכתב הגנתה טענה הנתבעת כי התובע הוא בעל המוסך בו תוקן הרכב, או שותף בו, והצגת חוות דעת השמאי ואף חשבונית תיקון, אינם משקפים את עלות התיקון בפועל (סעיפים ז' – י' לפרק הטענות הכלליות).

למרות האמור, התובע הציג רק חוות דעת שמאי וחשבונית תיקון, ופרט לכך, לא הובאו כל ראיה או עד נוספים, מהם ניתן יהא לדעת מה היתה עלות התיקון בפועל. טענות הנתבעת בדבר הקשר שיש לתובע למוסך בו תוקן הרכב, הוכחו כנכונות. בחקירתו הנגדית העיד התובע כך:

"ש.מה הקשר שלך עם המוסך שתוקן הרכב?

ת.המוסך של אחי.

ש.אתה עובד במוסך?

ת.אני בעל הנכס. שותף איתו במבנה, בנכס. אני לא עובד שם.

ש.האם קיבלת הנחות מהמוסך?

ת.לא.

ש.שום הנחות?

ת.לא.