עבד אל באקי נ' ליכטר ואח'

פסק דין

1.בפניי תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובע . בכתב תביעתו טוען התובע, הבעלים ברכב מסוג פיג'ו מודל 1994 מ.ר. 43-599-04 (להלן: "רכב התובע") כי ביום 14.7.2010 נהג ברכב הנ"ל בנו מוחמד ו"תוך כדי נסיעה בנתיב השמאלי בכביש 65 לכיוון חדרה בצומת מחנה 80 במרחק כמה מטרים לפני הצומת המרומזר", רכב מס' 32-994-62 (להלן: "רכב הנתבעת") "החליט (כך במקור –נ.ג') פתאומית לצאת בעקיפה (מרחק כמה מטרים לפני הצומת)" . לטענת התובע, ניסתה הנתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת") "להיכנס" לנתיב נסיעת הנהג ברכב התובע ופגעה ברכב התובע בצד הימני וגרמה לו לנזק. התביעה הוגשה כנגד הנתבעת וכנגד הנתבעת מס' 2 - חברת הביטוח שביטחה את רכב הנתבעת מפני נזקי רכוש לצד שלישי.

2.עפ"י חוות הדעת שצורפה לכתב התביעה, נאמד הנזק שנגרם לרכבו של התובע (כאמור, מודל 1994), בשיעור 104.4% מערך הרכב ועל כן הוכרז הרכב כ"אובדן כללי" ששרידיו ישמשו לפירוק בלבד. לפיכך, העמיד התובע את סכום תביעתו על סך 8,000 ₪, סכום המורכב מסך 6,424 ₪ נזקיו של התובע עפ"י חוות הדעת, סך 600 ₪ עלות חוות דעתו של השמאי וכן 974 ₪ בגין הוצאות שונות.

3.בכתב ההגנה, טענה הנתבעת כי התאונה לא אירעה בנסיבות המתוארות ע"י התובע, כי אם בנסיבות אחרות.

4.בפניי העיד מר מוחמד עבד אלבאקי – בנו של התובע והנהג ברכב במועד התאונה, ומר ראמי עבאדי שנסע ברכב התובע בעת קרות התאונה; כמו כן, העידה בפני הנתבעת בעצמה. הצדדים הגישו המוצגים שלהלן: ת/1 – תמונות צבעוניות המתארות את הנזק שנגרם לרכב התובע, נ/1 – תמונות המתארות את הנזק שנגרם לרכב הנתבעת.

5.בגרסתו בפניי, טען מר מוחמד עבד אלבאקי, כי הוא נסע במסלול שמאלי "לפני הרמזור של מחנה 80" ו"פתאום היא נכנסה למסלול שלי כי היא הייתה בימני. אני לא הצלחתי לברוח והיא פגעה בדלת ימנית קדמית" (עדותו של העד בעמ' 2 שורות 2 ו- 3). לאחר מכן, הבהיר התובע את דבריו והעיד כי הפגיעה הייתה בכנף הקדמית ולא בדלת (שם, בשורה 6).

6.העד ראמי עבאדי העיד בפניי וטען כי הנתבעת יצאה לעקיפה ואז הפגיעה ברכב התובע היתה "בזוית הימנית מקדימה" (עמ' 2 שורה 20 לפרוטוקול). העד הוסיף כי לפני ההתנגשות "הצד הקדמי של רכבנו היה ליד החלק האחורי ובקביל לחלק האחורי של רכב התובעת (שם בשורות 18-19).

7.לעומתם, העידה הנתבעת כי היא עצרה ברמזור אדום ופתאום התנגש רכב התובע ברכבה בצידו האחורי (ראו עדות הנתבעת בעמ' 3 שורות 7-8 לפרוטוקול).

8.עיינתי בתמונות הנזק בשני הרכבים ובאתי למסקנה כי יש לבכר את גרסת הנתבעת. אילו התרחשה התאונה כגרסת עדי התובע, ולפיה יצאה הנתבעת לעקיפה והיא התנגשה בצידו הימני של רכב התובע, הנזק ברכב הנתבעת היה אמור להיות בחלק השמאלי של רכב הנתבעת ולא בחלקו האחורי. כאמור עפ"י נ/1 – הנזק נמצא בחלק האחורי של רכב הנתבעת – דבר המתיישב עם גרסת הנתבעת יותר מאשר מתיישב עם גרסת עדי התובע.

9.ועוד, אילו נכונה גרסת הנהג ברכב התובע והעד עבאדי מטעמו, לפיה יצאה הנתבעת לעקיפה כאשר החלק הקדמי של רכב התובע מקביל לרכב האחורי (ומכאן ההסבר – לשיטתם, לנזק בצידו השמאלי של רכב התובע) היה אמור להיגרם נזק בחלקו השמאלי של רכב התובע ואילו עיון מדוקדק בתמונות ת/1 מעלה, כי קיים נזק בחזית (ראו מעיכה מעל פנס קדמי- שמאלי). נזק זה אינו מתיישב עם טענת הנהג ברכב התובע והוא מתיישב עם גרסת הנתבעת.

10.עפ"י הנזקים שנגרמו לשני הרכבים, הנזקים מתיישבים עם גרסת הנתבעת, לפיה סטה רכב התובע ימינה והתנגש ברכב הנתבעת.

11.סוף דבר – לאחר ששמעתי את עדי התובע והנתבעת ולאחר עיון בתמונות שצורפו, אני מבכר את גרסת הנתבעת, ולפיכך המסקנה היא שאני דוחה את התביעה כנגד הנתבעות, ומחייב את התובע לשלם לנתבעת סך 250 ₪ בגין הוצאות משפט. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום בפועל. משלא התייצבה הנתבעת מס' 2, איני פוסק לטובתה הוצאות.

12.כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי בחיפה, תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ז שבט תשע"א, 01 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: