עבאס סאלמי נ' ע.ע.גזאל בע"מ

פסק דין

הצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין על דרך הפשרה, כאמור בסעיף 79 א. לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, לאחר חקירות קצרות של הצדדים המעורבים, הגשת מסמכים וטיעונים בעל פה.

עסקינן בתביעה כספית על סך 102,900 ש"ח שהגיש התובע - קבלן רשום כנגד הנתבעת – חברה קבלנית, בגין אי תשלום מלוא התמורה עבור עבודות שלד שביצע התובע כקבלן משנה עבור הנתבעת, על פי הסכם שנערך לכאורה בין הצדדים ביום 11.10.03.

על פי ההסכם, התחייבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 420 ₪ עבור כל מ"ק בטון והתחייבה להיקף עבודה של 3,000 מ"ק, כאשר על התובע לסיים ביצוע העבודות בתוך תקופה של 4-5 חודשים. לטענתו, הנתבעת נותרה חייבת לו תמורה בגין 245 מ"ק. לטענת התובע, בסופו של יום, מדובר היה בפרויקט קטן יותר שהיקפו הגיע רק כדי 2,000 מ"ק בטון וזה גרם לו לנזק, מאחר והסתמך על הבטחת הנתבעת להיקף עבודה גדול יותר.

לטענת הנתבעת, דין התביעה להידחות מאחר ושילמה לתובע את מלוא התמורה בגין העבודות. הנתבעת מכחישה, כי נערך בין הצדדים הסכם בכתב וטוענת, כי מדובר בהסכם מזויף שלא חתמה עליו. הנתבעת מאשרת, כי הוסכם על תמורה של 420 ₪ למ"ק על פי אישור כמויות המזמין או מהנדס ביצוע הפרויקט. הנתבעת טוענת, כי התובע הפר את ההסכם, לא עמד בלוח זמנים, התעכב בביצוע העבודות, היה חסר בעובדים ועל כן נאלצה להביא עובדים מטעמה שיעזרו לתובע בביצוע העבודות. בנוסף, טענה הנתבעת, כי רשלנות התובע גרמה לה נזקים והיא שומרת על זכותה להגיש תביעה נגדו בגין נזקים אלו. עוד ציינה הנתבעת, כי התובע לא הוכיח, כי נותרה חייבת לתובע בגין 245 מ"ק, כאשר בנשימה אחת מציין בכתב התביעה, כי אינו יודע מה הכמות המדויקת של העבודה שביצע.

הצדדים אינם חלוקים על כך שהתובע ביצע עבודות באתר נשוא התביעה. הצדדים גם אינם חלוקים על היקף הפרויקט, לפיו כמות הבטון שיצקו בעבודות השלד מגיע כדי 2,000 מ"ק. אף אין מחלוקת, כי מזמינת העבודה שילמה לנתבעת את מלוא התמורה בגין העבודות וכי הנתבעת חתמה על אישור העדר תביעות. המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלה האם הנתבעת נותרה חייבת כספים כלשהם לתובע בגין הפרויקט נשוא התביעה.

העד מטעם חברת בסט אישר בעדותו, כי קיזז מהתמורה המגיעה לנתבעת בגין עבודות בניית השלד סך של כ- 449,000 ש"ח וזאת בגין שעות עבודה של העובדים שסיפקה מזמינת העבודה כעזרה לביצוע העבודות, לאור האיחור בביצוע העבודות. על פי עדותו, הסכום לתשלום היה אמור להיות 945,000 ₪. בפועל שולם לנתבעת רק סך של 553,827 ₪ וזאת בשל העיכוב בעבודות ועלות העובדים שמזמינת העבודה נדרשה להוסיף לאחר שלא היו מספיק עובדים באתר. היינו שולם לנתבעת בערך 60% מהתמורה בגין עבודות הבטון.

לטענת הנתבעת, על התובע לספוג קיזוז זה מאחר והוא לא עמד בלוח הזמנים, לא סיפק די פועלים על מנת להשלים את העבודות במועד ועל כן היא לא קיבלה את מלוא התמורה. לטענת הנתבעת, היא אף שלחה לו מכתב בעניין. עוד טענה הנתבעת, כי לו תתקבל התביעה ולאור הסכומים שקוזזו מהתמורה המגיעה לה, המשמעות היא שתצא ללא כל רווח מהפרויקט ואין זה סביר. התובע מכחיש קבלת המכתב התראה כלשהו מהנתבעת וטוען, כי לא קיבל כל התראה מהנתבעת ולשיטתו סיפק את מספר העובדים הדרוש ועמד בכל התחייבויותיו על פי ההסכם ועל כן אין מקום לקזז ממנו את התמורה, במיוחד בשים לב שהנתבעת עצמה כלל לא ביצעה את העבודות, למרות שהתקשרה עם מזמינת העבודה, אלא מסרה לו את ביצוע העבודות, אולם היא גורפת את הרווח.

לטענת התובע, הוא השלים את ביצוע כל העבודות שנדרשו ממנו ועל כן על הנתבעת לשלם לו את מלוא שכרו. לטענת הנתבעת, התובע לא צירף כל מסמך התומך בכך שביצע עבודות בהיקף של 2,000 מ"ק. התובע לא הוכיח באמצעות מסמכים, כי נותרה יתרה לתשלום בגין 245 מ"ק ולא הראה הכיצד הגיע לחישוב זה. העד מטעם בסט מזמינת העבודה לא יכול היה לאשר, כי התובע השלים את כל העבודה המוטלת עליו, אולם כן אישר שהייתה חריגה מלוח זמנים כפי שבאה לידי ביטוי במכתב ששלח לנתבעת ביום 9.2.04.

לטענת הנתבעת, התובע נעלם מהאתר בסביבות חודש מרץ מבלי שהשלים את ביצוע העבודות ועל כן נאלצה להכניס עובדים משלה. הנתבעת לא הציגה כל רישום בעניין. הנתבעת אף לא ידעה להשיב איזה סכום כסף שילמה לתובע ועל פי איזה חישוב. הנתבעת לא ידעה לענות על השאלה כמה עובדים שלה הכניסה לאתר, משלא ביצע התובע את המוטל עליו ובשל כך לא שילמה לו לשיטתה את מלוא התמורה. הנתבעת אף לא יכולה הייתה להציג מסמכים על כמות הבטון שיצקו העובדים שלה. לטענת הנתבעת, שילמה לתובע כספים על החשבון והתקזזה איתו לאחר מכן, הנתבעת לא הציגה כל רישום על התחשבנויות אלו.

לאחר ששקלתי טענות הצדדים והמסמכים שהוצגו ולאור התרשמותי מהעדים שהעידו לפני, אני פוסקת על דרך הפשרה, כי לסילוק תביעות התובע תשלם הנתבעת סך של 46,305 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה קרי 16.10.06 ובסך הכל 57,593 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. בנוסף, מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סכום כולל בגין הוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד בסך 10,000₪ בתוספת מע"מ כחוק.

הסכומים הנקובים לעיל ישולמו בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, שאם לא כן ישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

בנסיבות העניין, מאחר והצדדים הסכימו לסיום התיק ל דרך הפשרה, ניתן פטור מהמחצית השנייה של האגרה.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתן היום, י"ג חשון תשע"א, 21 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: