עבאס נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1. מר עבאס עלי ("תובע"), בתביעתו שבפני, תובע שליקוי השמיעה והטנטון מהם הוא סובל, לטענתו, יוכר כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 ("החוק").

תביעתו נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי ("הנתבע"), במכתב דחייה מיום 20.05.12, מהטעם שלא מתקיים בתובע התנאי הקבוע בסעיף 84א(א)(2) לחוק, של הפחתת כושר השמיעה בתדירויות הדיבור בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים,.

רקע

2.התובע יליד 1968 ומאז שנת 1991 עובד כמפעיל מחפרון.

3.לכתב התביעה צירף התובע שלוש בדיקות שמיעה, שתי בדיקות שבוצעו במכון חמד, מתאריכים 14.04.11 ו-16.06.12; ובדיקת שמיעה מיום 05.07.12 שנערכה לו במכון גולדשטיין.

בנוסף, הגיש התובע חוות דעתו של ד"ר גבריאל רוזן, מומחה למחלות א.א.ג, מיום 29.08.12 ("חוות דעת המומחה").

4.הנתבע צירף לכתב ההגנה בדיקת שמיעה שנערכה לתובע ביום 16.04.12 במכון האודיולוגי באוניברסיטת חיפה.

5.הצדדים חלוקים בשאלה האם מתקיים האמור בסעיף 84א(א)(2) לחוק. היינו, האם "כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים".

טענות הצדדים

6.לטענת ב"כ התובע בדיקות השמיעה שצורפו לכתב התביעה מעידות על ירידה בשמיעה של 20 דציבל לפחות בתדירויות הדיבור בשיעור שנקבע בסעיף 84א(א)(2).

7.לטענת ב"כ הנתבע בדיון מיום 07.10.13, המתבסס על הגרפים המשורטטים ברישומי הבדיקות שהמציא התובע, כל הבדיקות שבוצעו לתובע, מעלים שכושר שמיעתו לא פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מאוזניו.

דיון והכרעה

8.סעיף 84א לחוק קובע:

"84א.(א)אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה

של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה:

(1)המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן – רעש מזיק);

(2)כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים;

(3)הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה...".

בעניין אלון (עב"ל 88/08 דוד אלון נ' המל"ל, להלן: "עניין אלון") דן בית הדין הארצי בפרשנות סעיף 84א(א)(2) ופסק: