עבאיא נ' עמרה

החלטה

ההתנגדות נדחית.

ניתנה והודעה היום י"א תמוז תש"ע, 23/06/2010 במעמד הנוכחים.

אינעאם שרקאוי, רשמת

החלטה

ההתנגדות נדחית.

אין כאן הפתעה לעד. הצ'קים שמוצגים לעד הם צ'קים שנמשכו על ידו, ולאחר שאישר זאת רשאי התובע לחקור אותו על הצ'קים.

ניתנה והודעה היום י"א תמוז תש"ע, 23/06/2010 במעמד הנוכחים.

אינעאם שרקאוי, רשמת

החלטה

אני מתירה את הגשת המסמך.

השאילתא הוגשה וסומנה נ/1.

ניתנה והודעה היום י"א תמוז תש"ע, 23/06/2010 במעמד הנוכחים.

אינעאם שרקאוי, רשמת

החלטה

בפני התנגדות לביצוע שטרות ע"ס של כ- 140,000 ₪, נכון ליום העברת ההתנגדות מלשכת ההוצל"פ לבית המשפט.

1.הנתבע טוען כי מסר את הצ'קים למר יוסף אבו כליב (להלן: "אבו כליב") כהלוואה, לאחר שאבו כליב פנה אליו לעזרה מכוח מצוקה אשר היה שרוי בה. הנתבע מוסיף בתצהירו כי אבו כליב יחד עם התובע עשו יד אחת בכוונה להונות אותו ולהתעשר על חשבונו, אבו כליב הסב את הצ'קים לטובת התובע, על מנת שיוכל התובע לטעון כי הינו אוחז כשורה ולחייב את הנתבע לפרוע לו את הצ'קים. הנתבע הדגיש כי מדובר בכישלון תמורה מלא וכי מעולם לא קיבל תמורה בגין צ'קים אלו.

דיון

2.התנגדות לביצוע שטר כמוה כבקשה למתן רשות להתגונן. בית המשפט לא בודק את מהימנות העד או את דרכי הוכחת הגנתו, אלא בודק האם הנתבע מצביע על הגנה אפשרית אשר במידה ותינתן לו רשות להתגונן יוכל הוא להוכיח את הגנתו.

יחד עם זאת, נקבע בהלכה הפסוקה לא אחת כי על הנתבע להתכבד ולהיכנס לפרטי הגנתו, ואין להסתפק בהעלאת טענות כלליות או סתמיות.

3.טענת כישלון תמורה מלא, די בה כדי להעניק למבקש רשות להתגונן, אך בתנאי שטענה זו מועלית בין צדדים קרובים לשטר.

נתבע שמבקש רשות להתגונן כנגד תביעה שהוגשה נגד צד ג' בשטר, די לא בכך שיפרט בתצהירו את ההגנה שהיה מעלה אילו נתבע לדין על ידי הצד הסמוך שעימו התקשר. הגנה זו פוגמת לכאורה בזכות הקניין בשטר, וכוחה יפה גם כנגד הצד ג' שאליו סוחר השטר. אולם, ראוי להדגיש כי אין די בטענתו הסתמית של הנתבע שהשטר שעליו חתם הינו פגום, ועליו להראות מה ברצונו להוכיח אם תינתן לו רשות להתגונן. הנתבע צריך להצביע על עובדה שאם יוכל להוכיח אותה בבית המשפט יראה השטר כפגום ואז יעבור נטל ההוכחה אל התובע ועליו יהיה להוכיח כי הוא אוחז בשטר כשורה.

בשלב הדיון בבקשה לרשות להתגונן לא דנים בשאלה אם התובע אוחז בשטר כשורה או לא. בשלב זה אנו שואלים האם הראה הנתבע הגנה לכאורה בה יכול היה להתגונן בפני תביעתו של הנפרע אשר נטל ממנו את השיק. ודי, בראיה לכאורה שקיים פגם בזכות הקניין של התובע כדי לזכות את הנתבע ברשות להתגונן.