עבאדי נ' איי.די.איי חב' לביטוח בע"מ

פסק דין

1. על פי כתב התביעה ביום 19.6.09 עבר רכב התובע שהיה מבוטח אצל הנתבעת תאונה. שמאי מטעם חברת הביטוח קבע כי מדובר באובדן מוחלט. לטענת התובע חברת הביטוח למעשה הגבילה אותו לשמאי אחד ולא העבירה לו את דוח הבדיקה. על פי כתב התביעה חברת הביטוח מסרה את הרכב לפרוק לפני ששילמה לתובע תגמולי ביטוח ועקב כך לא ניתן היה לבדוק את קביעתו של השמאי שהפחית מערך הרכב שלא בצדק 30,000 ₪ בשל קילומטראז' גבוה. בכתב התביעה נטען כי עד למועד הגשת התביעה, חודשיים לאחר התאונה, ממאנת חברת הביטוח לשלם את תגמולי הביטוח ומעמידה דרישות סרק. נתבע פצוי בגובה ערך הרכב בתוספת הצמדה לפי סעיף 27א לחוק חוזה הביטוח, ריבית והצמדה לפי סעיף 27ב לחוק, ריבית מיוחדת לפי סעיף 28א לחוק, החזר הוצאות גרירה, החזר הוצאות שכירת רכב מאחר ולא שולמו תגמולי ביטוח ולא הועמד רכב חילופי אלא לתקופה של 15 יום, החזר בגין עליית מחירים של רכבים חדשים ועוגמת נפש.

על פי כתב ההגנה הנתבעת ביקשה ליתן המחאה וכתב סילוק לאחר ברור חבותה אך חרף זאת בחר התובע להגיש תביעתו. על פי כתב ההגנה יום לאחר קבלת ההודעה על התאונה סופק לתובע רכב חילופי. על פי סעיף 27 לחוק חוזה הביטוח על המבטח לשלם בתוך 30 יום מהיום שהיו בידיו המידע והמסמכים הדרושים לברור חבותו. הנתבעת פעלה בהתאם להוראות הפוליסה וחוק חוזה הביטוח ודבר לא מנע מהתובע בזמן אמת מלפנות לשמאי.

בכתב התשובה נטען כי נכונות הנתבעת לשלם נולדה רק לאחר הגשת התביעה ורק ביום 12.10.09 שולמו תגמולי הביטוח כסכום שאינו שנוי במחלוקת. רכב חילופי הועמד ל-15 יום ואילו תגמולי הביטוח שולמו לאחר 4 חודשים. על פי כתב התשובה הנתבעת פנתה לצלום תיק המשטרה רק 30 יום לאחר מקרה הביטוח. לטענת התובע ערך הרכב 124,000₪ ויש להתעלם מחוות דעת השמאי שלא איפשרה בדיקתו. עוד טוען התובע כי אם מפחיתים מהסכום ששולם 20% שכר טירחת עורך דין בתוספת מע"מ וכן את הסכום ששולם עבור שכירת רכב, נותר ביד התובע רק סך של 83,214 ₪.

2. בישיבת קדם המשפט מיום 15.7.10 הודיע ב"כ התובע כי התובע קיבל סך של 117,000ש"ח מאת חברת הביטוח.

בישיבת קדם המשפט מיום 30.11.11 הסכימו הצדדים להסמיך את בית המשפט להכריע בתיק על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984 על יסוד כל החומר המצוי בתיק בית המשפט ובתוספת טיעון קצר בעלפה. ב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם. לאחר הדיון הגיש ב"כ הנתבעת את הצילום שצילם השמאי את מד האוץ ובעקבות זאת הוגשו תגובות הצדדים.

3. הסמכת בית המשפט להכריע על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט פרושה נכונות של כל צד לוותר על זכויותיו הפורמאליות הנטענות ונכונות לחלוק עם הצד השני את תוצאת הסכסוך על דרך של פשרה.

לאחר שעיינתי בכל החומר המצוי בתיק בית המשפט ושקלתי את מועד התרחשות התאונה, מועד הגשת התביעה ומועד התשלום על ידי חברת הביטוח והראיות לטענות כל צד בהקשר לחובתה של חברת הביטוח לשלם מוקדם יותר, את הראיות לנזקים הנטענים ואת שאלת הקטנת הנזק כמו גם את כלל נסיבות העניין אני סבורה כי תשלום בסך 12,000₪ אותו תשלם הנתבעת לתובע מהווה פשרה ראויה בתיק זה. אשר על כן אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 12,000 ₪. אין צו להוצאות.

ניתן היום, ז' טבת תשע"ב, 02 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: