עב"ל 56838-09-11 פלונית-המוסד לביטוח לאומי

השופט אילן איטח

1. האם יש לבחון את תביעת המערערת לנכות כללית מכוח פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן: החוק), לפי המבחנים לבחינתה של "עקרת בית נכה"? בית הדין האזורי בבאר שבע (השופט יוחנן כהן; ב"ל 706-01-11), השיב על שאלה זו בחיוב ומכאן הערעור שלפנינו.

   המסגרת העובדתית

2. להלן המסגרת העובדתית כפי שהיא עולה ממכלול חומר התיק שלפנינו:

   א.המערערת ילידת שנת 1963. לאחר שחרורה מהצבא החלה המערערת לעבוד, בעיקר כשיננית, תחום שבו הוסמכה בשנת 1998 לערך.

   ב.ביום 17.2.05 נישאה המערערת לבן זוגה, שהוא נכה מוכר משנת 1991, המקבל קצבת נכות מלאה (להלן: בן הזוג). לבני הזוג נולד ילד בחודש דצמבר 2005.

   ג.מעבר לקצבת הנכות של בן הזוג, התפרנסה משפחת המערערת מעבודת האחרונה. כעולה מרישומי המשיב (להלן: המוסד) על תקופות ההעסקה של המערערת (להלן: דו"ח התעסוקה), המערערת עבדה למחייתה כמעט ברציפות משנת 1981 עד חודש ינואר 2006.

   ד.לטענת המערערת, לאחר לידת בנה, היא סבלה מקשיי תפקוד כללי עקב תנודות קיצוניות במצבי רוח, ועל כן נבצר ממנה לחזור ולעבוד.

   ה.כעולה מדו"ח התעסוקה, לאחר חודש ינואר 2006, המערערת לא עבדה, למעט בחודש ספטמבר 2009.

   ו.ביום 1.8.2010 הגישה המערערת למוסד תביעה לקצבת נכות כללית. בדרג הראשון נקבעו למערערת 20% נכות רפואית. על החלטה זו ערערה המערערת לוועדה הרפואית לעררים (להלן: הוועדה).

   ז.בהחלטתה מיום 21.11.2010, קיבלה הוועדה את ערעור המערערת על החלטת הדרג הראשון וקבעה כי למערערת 40% נכות רפואית לפי סעיף ליקוי 34 ד' – ה' למבחנים, שמשמעו קיומם של סימנים קליניים אודות הגבלה ניכרת של כושר העבודה. הוועדה ציינה כי הליקוי הוא עד חודש אוקטובר 2012 וכי תחילתו "משנים".

3. כפי שיובהר בהמשך, משמעות החלטת הוועדה היא שהמערערת אינה זכאית לקצבת נכות כללית, ואכן המוסד דחה תביעתה. המערערת עתרה לבית הדין האזורי בטענה שהמוסד בחן את זכאותה לקצבת נכות כללית כ"עקרת בית נכה", כהגדרתה בחוק, בעוד שהיה עליו לבחון אותה כ"נכה", כהגדרת תיבה זו בחוק.

   המסגרת המשפטית

4. בשנת 1974 החל לפעול, לאחר הוספת תיקון לחוק, ענף ביטוחי חדש - ביטוח הנכות הכללית. ענף ביטוחי זה הוחל בהמשך גם על עקרות הבית, הגם שהן פטורות מתשלום דמי ביטוח. על הקשר שבין תשלום דמי הביטוח ובין הזכאות לגמלאות מהמוסד נאמרו הדברים הבאים: "התשלום והחלוקה קשורים קשר בל ינתק זה בזה, כצבת בצבת עשויה למילוי תכליתו הסוציאלית של החוק". במקרה של עקרות הבית סטתה מערכת הבטחון הסוציאלי הישראלית מהעיקרון האמור, ובכך צעדה, כ"חלוץ לפני המחנה", לעומת יתר מערכות הביטחון הסוציאלי בעולם. הפעלת ביטוח הנכות על עקרות הבית התאפשרה עם התקנתן של התקנות הקודמות בשנת 1976. מאז עבר ההסדר החקיקתי של ביטוח הנכות שינויים שונים, המרכזי שבהם הוא תיקון 50 לנוסח החוק הקודם, שבו עוצבו יסודותיו של ההסדר הנוכחי.