עב"ל 54470-06-12.15 דוד אלוש נ' המוסד לביטוח לאומי

1.לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (השופט יוחנן כהן ונציגי הציבור מר שגב שלום ומר ראובן בצרתי; ב"ל 41850-08-11), בו נדחתה תביעת המערער להכיר במחלת הסוכרת בה לקה כפגיעה בעבודה על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").

2.תביעת המערער נדחתה על פי פסק דינו של בית הדין קמא משני טעמים: האחד, התיישנות. השני, מדובר במחלת סוכרת שבאה על רקע מתח נפשי מתמשך בעבודה.

3.בעקבות הערעור שהוגש, חזר בו המוסד, ויפה עשה, מטענת ההתיישנות. אשר לעניין הסוכרת על רקע מתח נפשי מתמשך, אכן ההלכה הינה כי אין להכיר בסוכרת שבאה על רקע של מתח נפשי מתמשך כפגיעה בעבודה.

4.עם זאת, בנסיבות המקרה שלפנינו, מתעוררת השאלה האם מתוך התשתית העובדתית כפי שנפרשה בפני בית הדין קמא, בדבר מתח מתמשך של המערער כתוצאה מהליך הבחירות לוועד במקום עבודתו, אין מקום לאבחן אירוע קונקרטי שקיימות לגביו ראיות אובייקטיביות המצביעות על כך כי מבחינתו של המערער, יש להגדירו כאירוע מיוחד המצדיק מינוי מומחה רפואי.

מתוך בחינת המסכת העובדתית כפי שנפרשה, עולה כי בסוף חודש יוני 2006, תחילת חודש יולי 2006, פורסם כי המערער הגיע להסכם פרישה. עקב זאת, נדרש המערער ביום 21.6.06, על ידי ראש אגף כח אדם, להתיר פרסום הסכם הפרישה. כתוצאה מכך, "החל להתפשט במפעל גל שמועות הנוגעות לתוכנו של ההסכם, ממנו עולה כי לכאורה המערער שכיהן כיו"ר ועד העובדים בשנת 2004, מכר את העובדים והובטח לו מענק פרישה גבוה ביותר (עובדה שהתבררה כלא נכונה, עת הסכום בדבר מענק הפרישה כלל לא מולא במסגרת ההסכם והיה צפוי להיקבע בסמוך למועד הפרישה בפועל)".

אירוע זה הינו מוסכם על המוסד והציטוט שהובא הינו מתוך סעיף 5 לסיכומיו.

אירוע זה, לדעתנו, יכול להיחשב כאירוע מיוחד שניתן לקשור אותו למחלת הסוכרת בה לקה המערער.

5.לאור האמור, מוחזר עניינו של המערער לבית הדין קמא. בית הדין קמא יקבע את עובדות המקרה, לרבות האירוע המיוחד כפי שפורט לעיל, וישאל את המומחה שימונה את השאלות הרלוונטיות לגבי הכרה בסוכרת כתאונה בעבודה.

6.תוך 30 יום מהיום, ישלם המוסד למערער שכר טרחת עורך דין בסך של 3,500 ₪.

ניתן היום, י"ז תמוז תשע"ד (15 יולי 2014), בנוכחות הצדדים.