עב"ל 53147-02-12 דוידוב רפאל נ' המוסד לביטוח לאומי

השופטת רונית רוזנפלד

1.המערער טוען כי ביום 30.11.06, בהיותו בעבודה, הרים ארגזי שתייה וכתוצאה מכך נפגע בעמוד השדרה. לטענתו, יש להכיר באירוע זה כתאונה בעבודה. בית הדין האזורי בחיפה דחה את תביעת המערער, בקובעו כי לא עלה בידו להוכיח כי אירע לו אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתו (השופט אלכס קוגן ונציגי הציבור גב' שרה דורון ומר שחר בן נון; בל' 1860/08). על קביעה זו סב הערעור שלפנינו, בו אנו מתבקשים לקבוע כי אירע למערער אירוע תאונתי בעבודה.

התשתית העובדתית והאירוע שבמחלוקת

2.המערער, יליד 1951, עבד במועדים הרלוונטיים לתביעתו כמאבטח במועדון כושר בשם "הפורמה" בחדרה, מטעם חברת השמירה בע"מ (להלן: חדר הכושר). נוסף על היותו מאבטח עבד המערער בחדר הכושר כאיש אחזקה, 5 ימים בשבוע, כ-4 שעות ביום.

לפי הנטען על ידי המערער בבית הדין האזורי, ביום 30.11.06, שחל ביום חמישי בשבוע, ביקש ממנו מנהל חדר הכושר, מר חנן, לסדר כ-30 ארגזי שתייה בחדר השתייה. המערער הרים את הארגזים לחדר השתייה, ושם הרים אותם למדפים. תוך כדי ובמהלך סידור ארגזי השתייה והרמתם, חש בכאבים בעמוד השדרה. למרות הכאבים סיים המערער את עבודתו (להלן: האירוע). למחרת היום החמירו הכאבים מהם סבל. לפי העולה מן החומר שבתיק, מתוך פרטים שמסר המערער, לאחר שסיים את העברת הארגזים הוא המשיך באותו יום את עבודתו כשומר. כמו כן, ביום שישי שלמחרת, וביום ראשון, 3.12.06 עבד כשומר (עדות המערער בעמ' 4).

3.לראשונה פנה המערער לטיפול רפואי ביום 4.12.06 (עדות המערער בעמ' 4). בתעודה הרפואית מיום 4.12.06, כמו גם בכל התיעוד הרפואי הנוגע לליקוי הרפואי ממנו סובל המערער, אין התייחסות לאירוע שאירע לו בעבודה. בתעודת מחלה שקיבל המערער ביום 4.12.06 מצוין במפורש: "תעודת מחלה - לא בתאונת עבודה" (נספח ג' לכתב ההגנה).

4.בטופס התביעה לדמי פגיעה שהגיש המערער למוסד לביטוח לאומי, בחלק המיועד לתיאור הפגיעה, מצוין כמועד האירוע: 12/06. אשר למועד הופעת הכאבים מצוין: "כשהגעתי הביתה חשתי כאבים עזים בגב וצואר. פניתי למחרת לרופא. הייתי בחופשת מחלה כשבוע". בטופס מצוין שמו של דורון חדד כעד שנכח באירוע.

5.תביעת המערער נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי, מן הטעם שלא הוכח קיומו של אירוע תאונתי תוך כדי ועקב העבודה. כנגד החלטת המוסד הגיש המערער את תביעתו לבית הדין האזורי.

ההליך לפני בית הדין האזורי ופסק הדין

6.הליך זה התנהל לפני מותב בית הדין האזורי בראשות השופטת מהא סמיר-עמאר. ביום 2.10.11 ניתנה החלטת נשיא בית הדין האזורי בחיפה, השופט רמי כהן, לפיה הועבר התיק למותב בית הדין בראשות השופט אלכס קוגן. במהלך הדיון שהתקיים לפני בית הדין האזורי ביום 1.1.12, הודיעו הצדדים על הסכמתם כי פסק הדין יינתן על יסוד כלל החומר שבתיק ללא דיון נוסף.

7.בפסק דינו שניתן על יסוד החומר שבתיק ציין בית הדין האזורי, כי המערער מסר בהזדמנויות שונות גרסאות סותרות בנוגע לאופן קרות האירוע. בית הדין עמד על כך שמטופס תביעתו של המערער לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה מיום 30.11.08 עולה מפורשות, כי חש בכאבים עזים בצווארו ובגבו רק כאשר הגיע לביתו. כך עלה גם מהודעת המערער לחוקר המוסד לביטוח לאומי, כי הרגיש "משהו לא טוב" רק בסוף היום שהלך לביתו. לעומת זאת, בכתב התביעה ובתצהיר טען המערער, כי חש בכאבים בעמוד השדרה תוך כדי ובמהלך סידור ארגזי השתייה והרמתם, אך למרות זאת סיים את עבודתו.

בית הדין קבע שיש להעדיף את גרסתו הראשונית של המערער, כפי שנמסרה בטופס התביעה למוסד ובהודעה לחוקר, לפיה החל לחוש בכאבים רק כאשר הגיע לביתו בסוף יום העבודה, על פני גרסתו המאוחרת וה"משופצת" בה תמכו העדים מטעמו. זאת מן הטעם, שהגרסה הראשונה ניתנה לפני שהיה מיוצג על ידי עורך דין ולפני שהיה מודע להשלכות המשפטיות של דבריו. כמו כן קבע בית הדין, כי מעדותו של המערער כמו גם מן העדויות שנשמעו מטעמו לא עלה כי התרחש אירוע תאונתי מוגדר, בעטיו נגרמו לו כאבים בעמוד השדרה. עוד עמד בית הדין על כך, שבטופס התביעה למוסד רשם המערער כי מר דורון חדד, שעבד באותה תקופה כשומר בחדר הכושר, הוא העד היחידי לאירוע. אף שכך נרשם בטופס, הובאו מטעם התובע שני עדים נוספים, מר צבי טקץ ומר משה דוד, שהעידו כי ראו את המערער בעבודתו בסמוך לאחר האירוע והוא התלונן כי "נתפס וכואב לו הגב". כך גם לא הזכיר המערער כי מר טקץ הסיע אותו לביתו בשל הכאבים מהם סבל. בית הדין הוסיף, כי בהודעה לחוקר המוסד ובעדותו לפני בית הדין ציין המערער כי סיפר לחנן, מנהל חדר הכושר, כי החל לסבול מכאבים כבר במהלך העבודה. עם זאת, בחר המערער לא לזמן את חנן כעד מטעמו.