עב"ל 48027-05-14 המוסד לביטוח לאומי נ' שחאדה

השופטת אביטל רימון-קפלן

1.לפני בקשת המבקש (להלן- המוסד) לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (השופטת עפרה ורבנר ונציגי הציבור מר מרדכי רון ומר זאב בן ישראל; ב"ל 52938-09-12) מיום 27.4.14, בו התקבלה תביעת המשיב בחלקה ונקבע כי יערך חישוב מחודש לזכאות המשיב לגמלת הבטחת הכנסה לתקופה 3/2012 - 9/2011, באופן שלא יובאו בחשבון כ"הכנסה" הפקדות חודשיות לחשבון הבנק של המשיב, אותם מפקידים שלושת בניו הבגירים של המשיב המתגוררים עימו עד לסך של עד 6,000 ₪.

הבקשה מתייחסת להקטנת שיעור החוב שנוצר עקב שלילת זכאות המשיב לגמלת הבטחת הכנסה, באופן שבו חוב המשיב למוסד הופחת מ- 15,992 ₪ ל- 5,482 ₪, דהיינו הקטנת החוב בסך של כ- 10,510 ₪.

הרקע לבקשה :

2.המשיב אזרח ותושב ישראל, נשוי ואב לחמישה ילדים. במועדים הרלוונטיים לתביעה, דהיינו בחודשים 9/11 ועד 3/12, המשיב היה אב לשתי בנות קטינות ולשלושה בנים בגירים שכולם התגוררו עימו.

למשיב שולמה גמלת הבטחת הכנסה במשך שנים, החל משנת 1999. גובה גמלת הבטחת הכנסה לפי הרכב המשפחה של המשיב (זוג +2) נכון לחודש 9/11, עמד על סך של 3,182 ₪.

3.במסגרת בדיקה תקופתית שערך המוסד, התברר כי לחשבון הבנק של המשיב הופקדו סכומי כסף לא מבוטלים. על רקע גילוי זה, פנה המוסד למשיב בדרישה להשלמת מסמכים ולקבלת פרטים בנוגע להפקדות אלה. לאחר שהמשיב הצהיר כי ההפקדות לחשבונו נעשו על ידי בניו הבגירים כסיוע שלהם לניהול משק הבית וכהשתתפות בהוצאות המחיה של המשפחה, דחה המוסד את תביעתו לקבלת גמלת הבטחת הכנסה במכתב מיום 27.3.13, בהסתמך על הוראות סעיף 9(א) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א- 1980 (להלן-החוק). זאת מן הטעם שגובה הכנסת המשיב עלה על גובה גמלת הבטחת הכנסה. עוד צוין במכתב הדחייה כי ההכנסות שנלקחו בחשבון הינן הפקדות מזומנים לחשבון הבנק של המשיב.

4.כנגד החלטה זו של המוסד הגיש המשיב את התביעה לבית הדין האזורי, בה טען כי מדובר בכספים שהופקדו לחשבון הבנק שלו על ידי בניו הבוגרים כהשתתפותם בניהול משק הבית. המשיב טען בבית הדין האזורי כי מקובל בחברה בה הוא חי שבהיותו "ראש משפחה" הוא האחראי לניהול משק הבית של כל המשפחה המורחבת, לרבות הילדים הבגירים החיים עימו, אשר כל אחד תורם את חלקו בהוצאות המחיה ואחזקת הבית. המשיב פירט בתצהירו את העבודה בה עובד כל אחד מבניו הבגירים ואת גובה השתכרותם, וטען כי ממוצע ההפקדות לחשבונו בתקופה הרלוונטית לתביעה עמד על סך של כ- 7,000 ₪ לחודש, שהינו, סכום סביר כאשר הוצאות כל אחד מהבנים הבגירים הינו כ- 2,500 ₪ לחודש. בניו של המשיב הגישו אף הם תצהירים והעידו כי המשיב רכש עבורם מוצרי הלבשה, בישום ורחצה, ולעיתים גם שילם את הוצאות הרכב של אחד מהבנים.

מנגד, טען המוסד כי, לא הוכח קשר בין ההפקדות בחשבון הבנק לבין הצהרת המשיב באשר למקור ההפקדות; כי לא ניתן לקבוע שההפקדות לחשבון נעשו כהחזר הוצאות שלא נרשמו; ומכל מקום, גם אם מדובר בסיוע מאת בניו הבגירים של המשיב כהשתתפותם בהוצאות משק הבית, הרי שיש לראות בכך תמיכה כספית שיש להביאה בחשבון כהכנסה של המשיב בעת חישוב שיעור הגמלה.

המוסד הוסיף וטען כי למשיב נוצר חוב בגין החודשים 9/11 ועד 1/12, וכי חוב זה מקוזז מקצבת הילדים שמקבל המשיב.

5.להשלמת התמונה צוין כי בעקבות טענת המוסד, לפיה מהתדפיסים הרבים קשה היה לדלות את שיעור כל הוצאה והוצאה לאחזקת הבית, הגיש המשיב תצהיר נוסף, בו טען, בין היתר, כי ממוצע ההוצאות החודשיות של משק הבית לו ולכל ילדיו, עומד על סך של כ- 12,000 ₪, שמתוכו סך של כ- 6000 ₪ הינו סכום הוצאות המזון, 300 ₪ הוצאות מים וארנונה, 600 ₪ עבור חשמל, 3,500 ₪ עבור הלבשה, ו- 1,500 ₪ הוצאות דלק עבור רכב הילדים. בנוסף טען המשיב כי יש לקחת בחשבון הוצאות שוטפות במשך השנה של רכישת מוצרי חשמל שמתבלים, תיקון דלתות ועוד, אותם העריך בסכום של כ-5,000 ₪ לשנה.

6.בפסק הדין מושא הבקשה שלפני קיבל בית הדין האזורי כאמור את התביעה בחלקה. תחילה סקר בית הדין את פסקי דין השונים שיצאו מבית דין זה ועמד על ההלכה החלה כיום ולפיה במובחן מסיוע חד פעמי ואקראי, סיוע כספי קבוע ומתמשך הניתן כעזרה על ידי בן משפחה יש בו כדי לשנות באופן מהותי את מצבו הכלכלי של המבוטח ולכן יש לראותו בגדר הכנסה לפי החוק. יחד עם זאת, הבהיר בית הדין כי באותם פסקי הדין אין התייחסות למקרה דוגמת המקרה שלפניו בו אותם קרובי משפחה מתגוררים הם עצמם בביתו של מקבל גמלת הבטחת ההכנסה. בנוסף הפנה בית הדין לשני מקרים שדנו בסוגיית סיוע משפחתי בקשר לגמלת הבטחת הכנסה בהם נפסק כי אין לראות בסיוע משפחתי שניתן למבוטחים משום "הכנסה", כהגדרת המונח בסעיף 9 לחוק, כל אחד מטעמיו (ב"ל (אזורי ת"א) 9128-01-12 פלונית-המוסד לביטוח לאומי (13.8.13); ב"ל (אזורי ת"א) 45821-07-12 ננה מיכאלי-המוסד לביטוח לאומי (9.1.14)) .

7.לאחר מכן בחן בית הדין את המקרה דנן ומצא כי הוא שונה מקבלת תמיכה על ידי בני משפחה שאינם גרים עם המבוטח, שכן מדובר בהשתתפות בני משפחה בגירים הגרים עם המבוטח בהוצאות של מחיה ואחזקת הבית. בהקשר לכך הפנה בית הדין לחוזר פנימי של המוסד (מספר 16/2010), הדן בתמיכה כספית קבועה תוך התייחסות לתמיכה אשר לא תחשב כהכנסה, ובכלל זה סכומי כסף המהווים חלק מהוצאות הבית שמקורם בבן משפחה שחי במשק בית משותף עם התובע. כן הפנה בית הדין להודעת המוסד מיום 21.3.13, בה צוין כי בחוזר הבטחת הכנסה מתאריך 13.1.10 נקבע כי סכומי כסף שמהווים חלק מהוצאות הבית שמקורם בבן משפחה שחי במשק בית משותף עם התובע, מהווים תמיכה שאינה נחשבת כ"הכנסה".

לאור האמור, קיבל בית הדין מחד את טענת המוסד לפיה יש לקחת בחשבון את השתתפות בן המשפחה הבגיר החי בבית ומתפרנס בעצמו בהוצאות המחייה, רק בכל הקשור לאותם מרכיבים משותפים לכלל בני הבית והכוללים מים, ארנונה, מזון וכד', אך אין לקחת בחשבון מרכיבים אישיים כגון ביגוד או הוצאות דלק של רכב שבבעלות אחד הבנים הבגירים. מנגד, בית הדין קיבל את טענת המשיב לפיה הוצאות המזון הנרכש במשותף עבור כל בני המשפחה, תהיינה מרובות יותר מאשר הוצאות מזון של מי שחי רק מגימלת הבטחה ואינו עובד. בנסיבות אלה, קבע בית הדין כי השתתפות כל בן בגיר המתגורר בבית הוריו בעלות המחיה בסכום של כ-2,000 ₪ לחודש, הינה השתתפות ריאלית וסבירה, בחלוקת הוצאות המחיה ועל כן סכומים שהופקדו על ידי הבנים לחשבון של אביהם עד לסך של 6,000 ₪ לחודש (2,000 ₪ עבור כל בן בגיר) אינם בבחינת "הכנסה" ואין לקחת אותם בחשבון בחישוב גמלת הבטחת הכנסה.

אי לכך, ולאור הנתונים שהונחו בפניו, קבע בית הדין כי בחודשים 12/11 1/12 ו-2/12 זכאי המשיב לגימלת הבטחת הכנסה ובאשר לחודשים 9/11 עד 11/11 וכן 3/12 יערוך המוסד תחשיב מחודש, רק בהתייחס לסכומים העולים על סך 2,000 ₪. באשר לפסק הדין בעניין עב"ל (ארצי) 157/09 אנה פירוגובסקי-המוסד לביטוח לאומי (28.7.08), אשר הוזכר על ידי המוסד בסיכומיו בכל הקשור בחובתו של המבוטח לדווח על השתתפות בניו בהוצאות המחיה, קבע בית הדין האזורי כי המוסד לא בחן את סבירות הסכומים אשר ניתנו על ידי הבנים הבגירים למשיב, ולא הפחית סכומים אלה מסכומי ההפקדות לחשבון המשיב. עוד צוין כי גם בפרשת אנה פירוגובסקי נקבע כי הוצאות מים, חשמל, גז, מסי עיריה, טלפון ומזון, ככל שהמדובר בהוצאות אמיתיות, בהן משתתפים בניו של המבוטח, אינן מהוות הכנסה של בעל הדירה לעניין חוק הבטחת הכנסה.

לאור כל אמור, הורה בית הדין למוסד לערוך חישוב מחדש בנוגע לזכאות המשיב לגמלת הבטחת הכנסה בתקופה 3/2012 -9/2011, ולהודיע למשיב מהו שיעור החוב.