עב"ל 42667-09-11 . ניתן ביום 27 יולי 2014

השופטת לאה גליקסמן:

1. ערעור זה סב על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב - יפו מיום 27.7.2011 (בל 5316/09; השופטת אריאלה גילצר-כץ ונציגי הציבור גב' צפרא דוויק ומר יעקב פרסול), אשר דחה את תביעתו של המערער להכיר באירוע שאירע לו לטענתו ביום 2.5.2008 כפגיעה בעבודה.

   הרקע לערעור:

2. המערער טען שעבד כמנהל עבודה בחברת אמ"ש מיטל בע"מ (להלן – החברה), חברה לבנייה ושיפוצים, אשר הוקמה על ידי בתו החורגת.

3. גרסת המערער לעניין התרחשות האירוע התאונתי הייתה כי ביום שישי, 2.5.2008, בעת שביקר באתר הבנייה של החברה אותה ניהל הוא נפל ונחבל בברכו השמאלית. המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו של המערער לתשלום דמי פגיעה בגין האירוע הנטען. בהמשך לכך, הגיש המערער תביעה לבית הדין האזורי.

4. בבית הדין האזורי העידו המערער; גב' סוניה אטיאס - בת זוגו של המערער; מר דורון אנידג'ר – עובד בחברה (להלן – העובד).

5. בית הדין האזורי דחה את התביעה וקבע כי המערער לא הוכיח שביום 2.5.08 התרחש אירוע חריג בעבודתו, מנימוקים אלה:

   1. מלבד עדות המערער באשר להתרחשות האירוע לא קיימת כל עדות אחרת. בת זוגו של המערער ועובד חברת הבנייה שהעיד לא ראו את האירוע, אלא שמעו על כך לאחר מכן מהמערער, וראו אותו צולע. עדויותיהם אינן מתייחסות לעצם התרחשות האירוע, אלא לעובדות אשר התרחשו לאחר מכן.

   2. יש חשיבות גדולה לאמור ברישום הרפואי הראשון, וזאת נוכח ההנחה שהמבוטח ימסור את מלוא הפרטים הרפואיים הרלוונטיים כדי לקבל את הטיפול המתאים. למעלה מכך, במקרים בהם אין כל תיעוד משמעותי אחר, יש חשיבות רבה לרישום הרפואי לעניין מהימנות הדיווח. במקרה הנדון, הרישום הרפואי הראשון באשר לפגיעה בברך הוא מיום ראשון ה- 4.5.08, יומיים לאחר מועד הפגיעה. ברישום רפואי זה שנערך על ידי ד"ר מרק גולדשטיין אין כל התייחסות לעובדה כי המערער נחבל בעבודתו. המערער טען כי אמר לד"ר גולדשטיין שהוא נפגע בעבודה אך הדבר לא נרשם. המערער לא ביקש לזמן את ד"ר גולדשטיין לחקירה ולא צירף תצהיר מטעמו ולכן לא הוכיח גרסה זו. בהקשר זה ציין בית דין האזורי כי המערער הגיש בעבר שמונה עשרה תביעות למוסד ביטוח לאומי באשר לפגיעות שונות בעבודה, ולכן ידע כי עליו לדווח על האירוע כפגיעה בעבודה.