עב"ל 23212-09-12 נ.ג.נגד המוסד לביטוח לאומי ירושלים סניף ויצמן

1.לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (השופטת עדנה קוטן ונציגי הציבור מר עזאלאדין זועב ומר עין גיל יצחק; ב"ל 564/07) בו נדחתה תביעת המערער לתשלום קצבת ניידות רטרואקטיבית לתקופה מיום 1.5.99 ועד 1.9.06.

2.לאחר עיון בחומר התיק ובחינת טענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי אכן אין להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית הדין קמא ולפיכך על פי הסכם הניידות לא קמה למערער זכאות לתשלום קצבת ניידות רטרואקטיבית.

3.לאור האמור דין הערעור לעניין תשלום הקצבה על פי הסכם הניידות להידחות. עם זאת, מצאנו מקום להעיר כי לא היה צורך וצידוק למתוח ביקורת על אביו של המערער כמפורט בפסק הדין נוכח דאגתו לטיפול רפואי הולם לו לאור מצבו.

4.מעבר לאמור, מתוך עובדות המקרה עולה כי אמנם בטופס שקיבל אב המערער בל/8220 הוא הונחה להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לגמלת ניידות בטופס מיוחד והודגש כי "הבדיקה הרפואית אינה משמשת תביעה לגמלת ניידות" והוסף כי "לאחר שהנבדק יקבל מלשכת הבריאות הודעה על ממצאי הבדיקה הרפואית עליו לנהוג בהתאם להוראה" וכי "המעוניין בגמלת ניידות יגיש תביעה לגמלת ניידות לסניף המוסד לביטוח לאומי שבאזור מגוריו ויצרף את המסמכים המפורטים בגוף התביעה". אולם עדיין הננו סבורים כי חובת הידוע של המוסד איננה מסכמת בהנחיה בראשית הדרך לגבי אופן הפעולה של מבקש גמלת הניידות כמפורט בטופס בל/8220 אלא ראוי שהמוסד אשר מקבל הודעה ממשרד הבריאות על דבר החלטה הוועדה הרפואית בדבר היות המבקש מוגבל בניידות, ישלח בנסיבות כאלה מיוזמתו למוגבל בניידות את טופס התביעה את טופס התביעה לגמלת ניידות.

מן הראוי כי האמור ימצא ביטוי הולם בנוהל שיפיץ המוסד בהקשר לכך.

5.מעבר לזאת, בנסיבות המקרה שלפנינו במהלך הדיון עצמו המוסד לביטוח לאומי לא נהג כראוי הן לעניין הגשת כתב הגנה והן לעניין המצאת ראיותיו.

6.בסיכומו של דבר בהתחשב בכל האמור, אזי ראשית כאמור הערעור לגבי תשלום גמלת ניידות רטרואקטיבית נדחה בזאת, שנית המוסד ישלם למערער לאור פועלו כאמור הוצאות בסך של 5,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום.

7.פסק דין זה יומצא למנכ"ל המוסד לביטוח לאומי וליועץ המשפטי של המוסד לביטוח לאומי.

ניתן היום, כ' שבט תשע"ה (09 פברואר 2015), בהעדר הצדדים.