עב"ל 1464-07-14 . ניתנה ביום 21 ינואר 2015

השופטת אביטל רימון-קפלן

1.לפני בקשת המבקש לסעדים זמניים עד להכרעה בערעור שהגיש על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב, (סגן הנשיא השופט שמואל טננבוים ונציגי הציבור הגב' חנה נאמן גלאי ומר צבי זייד; תיק ב"ל 31802-04-13), אשר דחה את תביעתו של המבקש לביטול חוב דמי ביטוח וסעדים נוספים הקשורים עם הביטול.

במסגרת פסק דינו הורה בית הדין האזורי על ביטול החלטה קודמת שלו מיום 9.1.14, בדבר עיכוב הליכי גבית החוב. כמו כן לנוכח קביעתו כי מדובר בתובע המנסה בחוסר תום לב להתחמק מתשלום חובו ואף חזר בו מהסדר תשלומים עליו חתם, חייב בית הדין האזורי את המבקש בהוצאות ההליך בסך 1,500 ₪.

רקע כללי

2.המבקש הגיש את תביעתו לבית הדין האזורי להורות על ביטול סכום החוב בסך כ-25,000 ₪ בו חויב על ידי המשיב ולקבוע את "הסכום האמיתי" אותו הוא חייב למשיב. כמו כן עתר כי יינתן צו לתשלומים וצו האוסר על הטלת עיקולים; ינתן צו מניעה האוסר על המשיב לפעול בניגוד לחוק הגנת השכר וכי תקבע התיישנות לגבי חלק מהחוב.

3.לאחר שדן בטענות הצדדים וניתח את הראיות שהובאו בפניו, דחה בית הדין האזורי את התביעה, בקובעו כי בנסיבות בהן מחד טוען המבקש טענות בעלמא כנגד כשרות פעולות המשיב ומאידך הגיש המשיב תעודת עובד ציבור מפורטת ומסודרת אשר הנתונים בה לא נסתרו ואף הוסברו בחקירתו הנגדית של עורכה, קמה בעניין זה לנתבע חזקת התקינות אשר לא נסתרה כלל ועיקר על ידי המבקש.

אשר להתיישנות החוב – קבע בית הדין כי המבקש אישר שכבר בשנת 2009 נעשה עמו ניסיון להגיע להסדר תשלומים בעקבות דרישות לתשלום חוב משנים קודם לכן, ועל כן אין לומר כי חלה התיישנות על חלק מהחוב.

4.המבקש הגיש ערעור על פסק הדין לבית דין זה במסגרתו עתר להורות על: ביטול פסק דינו של בית הדין האזורי; לדון בערעור ולקבוע את שומת הביטוח הלאומי בהתאם להוראות החוק; לקבוע צו תשלומים קבוע בהתאם ליכולתו הכלכלית של המבקש; ליתן צו מניעה קבוע האוסר נקיטת הליכי גבייה מינהליים כנגד המבקש; ליתן כל החלטה שימצא לנכון בית הדין ושתגן על זכויותיו של המבקש כמבוטח.

עיקרי טענות המבקש בערעור הן: המשיב פעל בניגוד לסעיף 372 לחוק הביטוח הלאומי בעניין ועדת שומה ובית הדין לא התייחס לטענה זו של המבקש; הסדר תשלומים שבוטל אינו מהווה הודאה בחוב ואינו חוסם את המבקש מלהעלות טענת התיישנות; קרן החוב נקבעה בשרירות והיא כוללת תקופות עליהן כבר שילם המבקש דמי ביטוח ותקופות בהן קיבל הבטחת הכנסה ואין לחייבו בדמי ביטוח; המשיב מסרב לגלות נתונים למרות פניה לפי חוק חופש המידע; המבקש הצליח לסתור את חזקת התקינות ובית הדין התעלם מכך; המבקש אינו מסרב לשלם את החוב אלא מסרב לשלם את מה שנדרש מעבר לחוק ועל כן איננו בגדר סרבן כהגדרתו בסעיף 4(1) לפקודת המיסים גביה ולא ניתן להפעיל את הפקודה לגביו; כך גם העובדה שאין ועדת שומה המאפשרת ערעור, לפי סעיף 372 לחוק הביטוח הלאומי אינה מאפשרת את הפעלת פקודת המיסים גביה כפי שנקבע בבג"צ 346/86; עובד הציבור מחק נתונים בחוסר סמכות ממסך 241 וקיימת סתירה בולטת לעין בין חומר הראיות לבין ממצאי הערכאה הדיונית; המשיב גילה ראייה חדשה לאחר שניתן פסק הדין; המשיב לא נענה לבקשתו שהוגשה לו בהתאם לחוק חופש המידע; מדובר במקרה חריג וקיצוני של פגיעה בזכות להליך משפטי הוגן, ומשוא פנים לטובת המשיב; בית הדין התעלם מטענות המבקש ולא נתן להם משקל ראוי; בית הדין דחה סעד שלא נתבקש, שכן המבקש לא ביקש סעד של ביטול מלא של החוב; המשיב פעל בניגוד להוראת סעיף 372 לחוק הביטוח הלאומי, שכן אין ועדת שומה המאפשרת הגשת השגה; בית הדין האזורי התעלם מהוראות סעיפים 345(ב)1 ו-345(ה) לחוק הביטוח הלאומי לעניין הדרך בה תחושב שומת הביטוח הלאומי; בית הדין סירב להפסקת הדיון כדי לאפשר הגשת ערעור בטענת פסלות שופט; המשיב לא נימק כנדרש בחוק ובפסיקה את פירוט מרכיבי השומה בתעודת עובד הציבור שהוגשה ואת חיוב המקדמות שביצע.

5.בנוסף, הגיש המבקש את בקשתו זו לסעדים זמנים במסגרתה עתר למתן צו עשה זמני: לביטול עיקולים וקביעת צו תשלומים זמני, ולמתן צו מניעה זמני: לעיכוב הליכי גביה מנהליים. לבקשה צורפו שני צווי עיקול לפי פקודת המיסים גביה מיום 28/5/14 ו-2/6/14 עד לסך של 30,169 ₪.

במסגרת הבקשה ציין המבקש כי מבוקש על ידו שייקבע צו תשלומים זמני בסך 150 ₪ בשל אי יכולתו לעמוד בתשלום גבוה מכך, עקב ריבוי חובות להוצאה לפועל.

6.בהחלטה מיום 1/7/14 הוריתי על העברת הבקשה לתגובת המשיב תוך שהמשיב התבקש להתייחס לאפשרות כי בכפוף למתן עדיפות לשמיעת הערעור בהקדם, יינתן סעד זמני בערעור בדרך של הסדר התשלומים כמוצע על ידי המבקש, תוך ביטול העיקולים שהוטלו, אם הוטלו, מאז מתן פסק הדין של בית הדין האזורי.

כמו כן נקבע כי עד למתן החלטה בבקשה, יעוכב המשך הגביה.

7.בתגובתו לבקשה הבהיר המשיב כי יש לו את כל הסיבות להתנגד למבוקש, הואיל והמבקש אינו עומד בהסדרים שהוא עצמו מבקש. עם זאת, ועל מנת שלא להשיב ריקם את המלצת בית הדין, הודיע המשיב כי על פי תנאי תעודת עובד הציבור שצורפה לתגובה – הוא יהיה מוכן לקבל את המלצת בית הדין להסדר תשלום זמני נוסף תוך קיום התנאי של זירוז ההליכים בערעור, וזאת בתנאים הבאים:

א. מסירת פרטי חשבון בנק.

ב. מסירת פרטי מקום עבודה ותלושי שכר.