עב"ל 12472-03-13 . ניתנה ביום 20 אוקטובר 2014

השופט עמירם רבינוביץ

1.בית הדין האזורי בתל אביב (בל 4279/09; השופטת מיכל לויט) דחה את תביעת המערער להכיר בכאבי גב תחתון כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה, בין היתר על בסיס חוות דעתו של המומחה הרפואי, דר' ברוסקין (להלן-המומחה), אשר מונה כמומחה רפואי נוסף, ואשר קבע בין השאר: "לתובע אובחנו בשנת 2000 כאבי גב תחתון עם הקרנה לרגל שמאל. ברישומים רפואיים צוין שבבדיקת CT משנת 2000 אובחנה בעיה דיסקאלית כלשהי (לא מפורטת, אולי פריצת דיסקוס) ברמה L5-S1. בשנת 2000 המשיך התובע לסבול מכאבי גב תחתון. בתיק הרפואי של התובע לא קיימות תוצאות מלאות של בדיקות CT או MRI. אי לכך לא ניתן לקבוע בצורה חד משמעית מהי חומרת הבעיה בעמוד השידרה המותני". בית הדין האזורי ציין כי המומחה קובע כי תנאי עבודתו של התובע אכן כללו נהיגה ממושכת ברכב כבד עוד מאז שנות ה-70, וכן עבודה לצד מכשירים רוטטים בהפעלת המנוף, אולם הפתולוגיה של התובע אינה ברורה. לפי הנתונים שעמדו לפניו, הדיסקופאתיה ברמה 5L-S1 אינה חריגה בעשור ה-6, ללא קשר לתנאי עבודה קשים או קלים. לא נמצא בתיק הרפואי כל אזכור על בדיקת הדמיה של עמוד השדרה אחרי שנת 2000 וכמו כן לא מצא המומחה רישומים משמעותיים בחתימת אורטופד. המומחה מסכם כי אינו יכול למצוא קשר סיבתי חד משמעי על רקע מיקרוטראומה או מחלת מקצוע לכאבי הגב התחתון.

2.בערעורו שם המערער דגש על קביעתו של המומחה בחוות דעתו, כמפורט לעיל, לפיה "אינו יכול למצוא קשר סיבתי חד משמעי על רקע מיקרוטראומה או מחלת מקצוע לכאבי הגב התחתון". לשיטתו, פסיקת ביה"ד הארצי אינה דורשת מבחן כה נוקשה מבחינת המבוטחים של הוכחת "קשר סיבתי חד משמעי", אלא די לפי פסק- דין קורין (עב"ל 521/05 משה קורין נ. המל"ל, ניתן ביום 7.10.07) להוכיח קשר סיבתי של 20% לפחות כדי לאשר קשר סיבתי. הנחת היסוד של המומחה מנוגדת איפוא לפסיקת ביה"ד הארצי, וזו סיבה מספקת למנות מומחה רפואי אחר או נוסף. עוד טען המערער כי המומחה לא הצביע על אבחנה רפואית מסוימת, וגם לא הצביע על מהות או חומרת הפגיעה, ובכל זאת קבע כי הדיסקופטיה אינה חריגה ללא קשר לתנאי עבודה קשים או קלים. עבודה קשה או קלה איננה המבחן הנכון.

3.בעת הדיון בערעור ביום 29.5.2014 התנגד המוסד למינוי מומחה נוסף בנימוק שחוות דעתו של המומחה מנומקת, ואין בה פסול. ב"כ המוסד הוסיף, כי המומחה השיב בכנות, שאין לו הכלים לאבחן את המחלה, אך הוא סובר שעל פי הממצא הקיים מדובר במחלה הנובעת מגיל המערער (העשור השישי). יחד עם זה הסכים ב"כ המוסד להפניית שאלות הבהרה למומחה, אם ימציא המערער חומר רפואי נוסף. לבסוף הסכים ב"כ המערער להמלצת בית הדין להסתפק בהעברת שאלות הבהרה למומחה, וכי יעשה מאמץ לאתר חומר רפואי נוסף. באותו מעמד נתנה על ידנו ההחלטה הבאה שנחתמה על ידי כראש המותב בזו הלשון:

"הצדדים ינהלו ביניהם מגעים כדי לגבש שאלות הבהרה מוסכמות למומחה. אם תוך 30 יום לא יגיעו הצדדים לידי הסכמה לגבי שאלות אלה, יגיש המערער בקשה לבית הדין להגשת שאלות הבהרה. בקשה זו תועבר לתגובת המוסד לביטוח לאומי ולאחר מכן תינתן החלטה".

4. ב"כ המערער הגיש ביום 9.7.2014 בקשה להעברת 10 שאלות הבהרה למומחה שזו לשונן:

1.בחוות דעתך קבעת כי:

אובחנה אצל התובע בעיה דיסקאלית כלשהי (לא מפורטת, אולי פריצת דיסקוס) ברמה 1S - 5"L.

בשים לב לכך שתביעתו של התובע הוגשה למוסד לביטוח לאומי בשנת 2003, במעמד סמוך לאבחון הבעיה הדיסקאלית, האם נכון כי קיימת אבחנה רפואית ברורה בהתאם למסמכים הרפואיים כי התובע סובל מ-

LUMBAGO' LAW BACK PAIN' HERNIATED DISC L5 - S1" ואשר מעידה על קיומה של בעיה דיסקאלית כלשהי להבדיל מקיומה של נכות.