עב"י 17201-09-25 בידר נ' המשנה למנכ"ל משרד הבריאות - ד"ר ספי מנדלוביץ' ואח'

ערעור על החלטת המשיב מס' 1 (להלן - "ההחלטה" ו - "המשנה"), מיום 10.7.2025, לאמץ את המלצת המשיבה מס' 2 (להלן - "הוועדה") ולהגביל את רישיון המערער לעסוק ברפואה למשך שישה חודשים. זאת, לאחר שהוגש כנגד המערער כתב אישום המייחס לו עבירות חמורות, וביניהן מעשה העלול להפיץ מחלה במזיד, חבלה חמורה, קבלת דבר במרמה ושיבוש מהלכי משפט.

בהחלטה בחר המשנה לאמץ במלואה את המלצת הוועדה, שהוקמה ומונתה על ידו בהתאם להוראות סעיף 44א בפקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל"ז - 1976 (להלן - "הפקודה"). הוועדה המליצה על הטלת מגבלות על המערער למשך ששה חודשים, הכוללות בעיקרן איסור לעסוק בתחום הפריון, בתרומת ביציות ובטיפולי הפריה חוץ-גופית, לצד היתר להמשיך ולעסוק כרופא נשים (גינקולוג) ומגבלות יידוע שונות.

ערעור המערער מכוון כנגד היקפן של המגבלות שהוטלו עליו. ביסוד הערעור העובדות הבאות. המערער רופא בעל ניסיון של למעלה מ - 40 שנה, המתמחה במיילדות, גינקולוגיה ופריון. לפי המתואר בכתב האישום, העבירות בהן מואשם המערער נוגעות לליבת עיסוקו. באישום הראשון נטען, בין היתר, כי המערער הפרה במזיד נשים באמצעות ביציות מתורמת שהייתה נשאית של מחלת ההמופיליה, מבלי ליידע את המטופלות, וכתוצאה מכך נגרם נזק חמור. באישום השני נטען כי המערער החזיק והשתיל עוברים במרפאה פרטית ללא רישיון, בתנאים שאינם תקניים ובניגוד לתקנות.

המערער אינו משלים כאמור עם ההחלטה ומבקש להורות על שינויה, כך שיותר לו לעסוק בפריון ובהפריות חוץ-גופיות, למעט בתחום תרומת הביציות. המערער מנמק שיטתו במספר טעמים אותם אפרט להלן.

ודוק, הערעור אינו מכוון נגד עצם הטלת המגבלות על עיסוק המערער, אלא כנגד היקפן וגורפותן. המערער מודה כי נוכח כתב האישום שהוגש נגדו, יש מקום להטיל מגבלות מסוימות, אך טוען כי ההחלטה שהתקבלה בעניינו לוקה בשורה של פגמים מהותיים, היא בלתי מידתית, אינה מאוזנת, נעדרת הנמקה מספקת, והתקבלה תוך שגיאות יסודיות באופן הפעלת שיקול הדעת של הוועדה והמשנה. טענותיו המרכזיות של המערער מתפרשות על פני מספר רבדים, החל מפגמים מהותיים באיזון הראוי בין האינטרסים השונים, דרך פגמים פרוצדורליים בדיוני הוועדה, וכלה בשגיאות בהערכת חומרת המעשים ונסיבותיו האישיות.

טענתו העיקרית והמרכזית של המערער היא כי המגבלות שהוטלו עליו אינן מידתיות ואינן משקפות איזון הולם בין הצורך להגן על שלום הציבור לבין זכויותיו הבסיסיות, ובראשן חופש העיסוק, כבודו, שמו הטוב וחזקת החפות העומדת לו. עוד טוען המערער, כי המגבלות שהוטלו עליו - איסור גורף לעסוק בתחום הפריון וטיפולי הפריה חוץ - גופית הן כה רחבות עד שהן שקולות, מבחינתו, כמעט להתליית רישיון מלאה. זאת, משום שעיקר עיסוקו, מומחיותו ופרסומו בעשרות השנים האחרונות היה בתחום הפריון. הטלת מגבלה גורפת זו פוגעת פגיעה אנושה ביכולתו להתפרנס, ושוללת ממנו את ליבת עיסוקו המקצועי.