עארף נ' מועצה מקומית ינוח - ג'ת

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה כספית על סך של 95,000 ₪ להשבת הוצאותיו בגין בניית קיר תומך לכביש בשכונה בה הוא מתגורר. הכביש מצוי בתחומה של הנתבעת. הנתבעת מכחישה חבותה.

2.התובע, עד יחיד מטעמו, העיד כי חלק מהכביש קיים כבר משנת 1984. החלק הזה כולל את הגישה לביתו (פרוטוקול עמ' 7 שורות 19-21). בשנת 1996, ביצעה הנתבעת עבודות תשתית במקום אשר כללו "עיבוד כביש אשר מוביל לביתי ולבתים האחרים (להלן: "הכביש") ובניית קיר תומך במפלס של הכביש מכיוון דרום ואילו מהצד הצפוני לכביש, דהינו מתחת לכביש, מקום שיש מדרון חזק, לא בוצע קיר תומך." (סעיף 3 לתצהירו של התובע). לפיכך, בשנת 2003, החליט התובע להקים את הקיר בעצמו, לשיטתו לאחר פניות רבות לנתבעת "וזאת מאחר ונשקפה סכנה ברורה ומידית מהשארת הכביש ללא תמיכה (להלן:" העבודה") כל זאת על חשבוני וממיטב כספו" (הניסוח במקור) (תצהיר התובע סעיף 5).

3.הנתבעת מפנה את תשומת הלב לכך כי התובע מאשר שהכביש היה קיים עדו טרם ביצוע העבודות על ידי הנתבעת וכי אותו כביש הוקם על ידי התובע (עדות התובע פרוטוקול עמ' 6 ש' 9). לשיטתה, היא רק האריכה את הכביש ובנתה קיר תומך בכיוון דרום, כלומר, קיר התומך במדרון שמעל הכביש, בשל סכנת מפולת על הכביש.

העד היחיד מטעמה של הנתבעת, מנהל מחלקת תשתיות ופיתוח, אישר כי אינו יודע האם באותן עבודות אשר בוצעו בשנת 1996 לא הורחב הכביש (פרוטוקול עמ' 11 ש' 14-15). לשיטתו נבנה קיר תומך דרומי בלבד ולא צפוני, שכן המועצה חתכה את המדרון לצורך יצירת הכביש או הרחבתו תוך חיתוך המדרון שמעל לכביש, המדרון הדרומי, אך מבלי שפגעה במדרון אשר היה קיים עוד לפני כן מצדו הצפוני (פרוטוקול עמ' 11 ש' 16-18). עוד מדגישה הנתבעת בסיכומי טענותיה את העדויות אשר נשמעו ביחס לעובדה כי התובע חצב את המדרון שבין ביתו לבין הכביש, הקים קיר תומך, ונוצר שטח מיושר פנוי ברוחב של כ- 10-15 מ' אשר שימש אותו לבניית בית לבנו (עדות התובע פרוטוקול עמ' 8 ש' 22 עד הסוף) .

4.מן העדויות של הצדדים וסיכומי טענותיהם עולות שאלות רבות שבמחלוקת - האם מלכתחילה היה זה במסגרת תפקידה של הנתבעת לבצע עבודות פיתוח של הכביש וסביבתו למרות שמדובר בשטח פרטי? האם במקרה בו על אף שהנתבעת מבצעת עבודה לא לה (אם כך הוא הדבר), גם אז היא חבה בהשלמת מלוא עבודות הפיתוח? האם התובע ביצע את הקמת הקיר על מנת לפנות שטח לבניית בית בנו, או האם עשה כן בשל סכנה שהמדרון הקיים מטיל על ביתו ויושביו? האם התובע הוא שייצר את הסכנה שבמדרון, האם מדובר במדרון הטבעי, או שמא עבודות פיתוח שהנתבעת ביצעה הן שיצרו את המדרון המסוכן? האם אכן מדובר במדרון מסוכן? האם הוכיח התובע את עלויות בניית הקיר אשר את השבתן הוא תובע?

אוסיף ואומר כי בטוחני כי מתעוררות עוד שאלות רבות ואחרות. אולם, איני מוצאת כי נדרש דיון בכל אותן שאלות.

בכל אחת מן האפשרויות המשפטיות לחיוב הנתבעת בעלות בניית הקיר, נדרשת קודם כל קביעה כי היה צורך הנדסי לבנות את הקיר הצפוני, על מנת למנוע סכנה מביתו של התובע ובני ביתו. שכן בהעדר צורך אשר כזה ברי הוא כי בין אם פעלה הנתבעת כ"מתנדבת" בביצוע הקיר הדרומי ופעולות "עיבוד" הכביש , ובין אם מתוקף חבותה, הרי כל עוד אין צורך הנדסי בבניית הקיר הצפוני, אין המועצה חבה בבנייתו או צריכה לשאת בעלות בנייתו על ידי אחר. הנטל על התובע, בבחינת המוציא מחברו עליו הראיה.

5.כל שיש לפני באשר לנחיצות בנייתו של הקיר הצפוני הינן מספר אמירות כלליות של התובע. אין לפני כל ראיה נוספת, מקצועית או אחרת אשר תחזק את דבריו.

בתצהיר העדות הראשית טען התובע כי מדובר ב"מדרון חזק" (סעיף 3) וכי נשקפה סכנה ברורה וממשית (סעיף 4). כמו כן, בסעיף 6 הוא מציין את הדחיפות בביצוע העבודות וזאת לאור הסכנה הנשקפת. יש לציין כי עפ"י עדותו הוא, הכביש קיים משנת 1984 "עיבודו" על ידי הנתבעת בוצע 1996 והקיר הוקם שבע שנים לאחר מכן, בשנת 2003. לא הוגשו לא חוות דעת מקצועית, לא צילומים של המדרון לפני ביצוע הקיר, לא כל תשריט של המדרון או כל אמצעי אחר שבו ביהמ"ש יכול לקבל תמונה אודות מצבו של המדרון טרם ביצוע העבודות ולהשתכנע בטענת התובע כי אכן מדובר בקיר המהווה סכנה לתובע ומשפחתו. גם בחקירת הצדדים שהתנהלה בפניי לא מצאתי ראיות חדשות או נוספות שיש בהן כדי לסייע לתובע לעמוד בנטל השכנוע המוטל על כתפיו. בחקירתו הנגדית הוא חוזר על כך כי נדרש לחצוב את המדרון ולבנות את הקיר בשל הסכנה למשפחתו (פרוטוקול עמ' 7 ש' 29 עד עמ' 8 ש 2).

התובע מעיד כי המדרון הגיע כמעט מטר מהבית שלו (פרוטוקול עמ' 8 שורה 26) אולם אינו מעיד או מצהיר בשום שלב עד לאן הגיע המדרון טרם פעולת המועצה בשנת 1996. אין בפני כל תיעוד איזה שינוי חל במדרון לפני ביצוע העבודות בשנת 1996 ולאחר מכן, אם בכלל.

6.נוכח האמור לעיל אין לי אלא לקבוע כי התובע לא עמד בנטל המוטל על כתפו להוכיח נחיצות בניית הקיר התומך. לא הוכנחה לפני כל תשתית ראייתית המחזקת את טענתו הכללית של התובע כי המדרון היווה סכנה לו ולבני ביתו, לא כל שכן שחל שינוי במדרון לאחר ביצעו העבודות בשנת 1996.

7.שאלה נוספת שמעורר התובע לדיון הינה האם לא קיימת הבטחה מנהלית לפצות את התובע בגין בניית הקיר , זאת נוכח החלטת ועדת התשתיות של הנתבעת מיום 19/3/2007 שתוכנה כדלהלן, ככל שהיא מתייחסת לתובע. "הוועדה מבחינה בעובדה שהקיר תומך בכביש, היות וביצוע העבודה לא תואם מראש עם המועצה, לכן ממליצים בפני ראש המועצה לשקול לשלם לנ"ל פיצוי כלשהו. אושר פה אחד". התובע טוען כי כל המלצות וועדת התשתיות מתקבלות על ידי ראש המועצה ללא סייג. ראשית, טענה עובדתית זו לא הוכחה. לא הובאה כל עדות התומכת בכך וגם משפטית לא הונח בסיס התומך בכך. מעבר לכך, עיון בנוסח אותה החלטה אינו מקים את הבסיס הנדרש להסתמכות על הבטחה להשבת עלויות הבנייה. כל שיש הוא המלצה לשקול וגם אז לא השבה אלא "פיצוי כלשהו". עוד יוער כי כלולה פה עדות שמועה בדבר תפקידו של הקיר. מאחר ומדובר בעדות שמועה אין היא קבילה אך גם אם הייתה קבילה צוין כי "הוועדה מבחינה בעובדה שהקיר תומך בכביש". אין בכך כל אמירה האם התמיכה בכביש נדרשה טרם הריסת המדרון.

8.לאור כל האמור לעיל, התובע לא עמד בנטל המוטל על כתפיו ודין תביעתו להדחות.

הנני מחייבת את התובע לשלם לנתבעת הוצאות שכ"ט עו"ד בגין תביעה זו בסך של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק .

הסכום ישולם תוך 30 יום מיום המצאת פסה"ד שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ל' שבט תש"ע, 14 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: