עאצי נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ

החלטה

בעניין: "בקשת רשות ערעור ובקשה דחופה ביותר למתן צו ארעי במסגרת הערעור"

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת רשם בית משפט השלום בחיפה (כב' הרשם נ' זיתוני) מיום 23.1.11, בגדרה נדחתה בקשת המבקש לביטול צו עיקול זמני שניתן על ידו במעמד צד אחד ביום 15.11.10. כמו כן מתבקשת בקשת רשות ערעור על שורה של החלטות דיוניות שניתנו ע"י כב' הרשם במהלך הדיון שהתקיים ביום 23.1.11 ואשר לטענת המבקש גרמו לו עוול של ממש, עד כדי פגיעה חמורה בזכויותיו, תוך עשיית איפה ואיפה וגרימת עיוות דין. המבקש מבקש כי בית המשפט ייעתר לבקשת רשות הערעור, ידון בבקשה כבערעור, יבטל את ההחלטה מיום 23.1.11 ואת ההחלטות השונות שניתנו במהלך הדיון בתאריך זה, וכן יורה על בטלות צווי העיקול.

לאחר שעיינתי בכתב התביעה ובחנתי בקפידה את הבקשה ונספחיה – במיוחד את פרוטוקול הדיון, המסמכים שסומנו במהלכו וההחלטה נשוא הבקשה - באתי לכלל מסקנה לפיה דין הבקשה, על כל חלקיה, להידחות.

אינני מתרשם כי ישנו בסיס כלשהו לטענות העוברות כחוט השני לכל אורך הבקשה, בדבר גישה לא מאוזנת כביכול. כך, למשל, העובדה כי בגדרי החלטתו נשוא בקשה זו, מצא כב' הרשם לנכון לבטל את החלטתו מיום 10.1.11 אשר החילה את צו העיקול גם על הפנסיה שמקבל המשיב הפורמלי – אביו של המבקש ולשעבר ראש המועצה המקומית כפר ברא - עד לסכום של 10,000 ש"ח, למרות הדברים הנחרצים בדבר חוסר מהימנותו, מדברת בעד עצמה.

יתרה מכך; דומני כי בנסיבותיו של תיק זה עלה בידו של כב' הרשם לפלס דרך של מהות בתוך סבך של טענות פורמליסטיות ופרוצדורליות, ולהגיע לתוצאה נכונה וצודקת.

ייתכן כי רצוי היה לאפשר לב"כ המבקש והמשיב הפורמלי לחקור את מנהל הסניף, מר אבו קאעוד, על תצהירו, ולא רק על דברים שנאמרו על ידו בדיון, אף אם ב"כ המבקש והמשיב הפורמלי ביקשו לאחוז בחבל בשני קצותיו תוך עמידה על טענתם כי יש להוציא את התצהיר מן התיק. אולם בשים לב לכלל נסיבות העניין, לאור התמונה הכוללת, והניתוח המנומק בהחלטה נשוא הבקשה, הדעת נותנת כי לא היה בנקודה זו כדי לשנות דבר לעניין ההכרעה בבקשה לביטול העיקולים.

ככלל, למקרא טיעוני המבקש עולה תחושה לא נוחה, של מי אשר אין מצויים בפיו טיעונים ענייניים ועל כן הוא מעדיף להיצמד לטפל ולא לעיקר. הטפל הינו נסיון לדרוש מן המשיב לדקדק בקלה כבחמורה תוך עמידה על קוצו של יוד ובניית תלים של טענות על נושאים טכניים במהותם, אגב התעלמות מן העובדה שאף בהתנהלותם של המבקש והמשיב הפורמלי עצמם נפלו פגמים של ממש, לרבות שינוי חזית קיצוני בפתח הדיון בנקודה מרכזית ביותר בנוגע לתצהירו של המשיב הפורמלי, בטענה – או שמא בתואנה – של קשיי שפה כביכול מצד מי ששימש בעברו כראש מועצה מקומית. העיקר הוא כי קיימות ראיות מהימנות לכאורה הן לקיומה של עילת תביעה והן לקיומו של חשש סביר שאי-הותרת צווי העיקול על כנם יכביד על ביצוע פסק הדין.

לעניין טענת העדר הסמכות המקומית – כידוע, "בניגוד לסמכות העניינית, אין הסמכות המקומית נתפסת כמצויה בליבה של סמכות השפיטה" (רע"א 188/02 מפעל הפיס נ' אלי כהן, פ"ד נז(4) 473 (2003), בסעיף 6, ואסמכתאות נוספות שם, בסעיף 8). משום כך, יכול שיתקיים דיון בסעד זמני גם נוכח קיומן של טענות בדבר העדר סמכות מקומית, תוך הותרת בירור שאלות אלה לגדרי התביעה העיקרית (ראו, למשל: רע"א 167/03 תדיראן קשר בע"מ נ' גילתק תקשורת בע"מ (ניתן ביום 27.1.2003); בש"א (מחוזי ת"א) 17446/08 בית ארלוזורוב חברה בע"מ נ' ששון לוי (ניתן ביום 19.11.08)). בענייננו, נדרש כב' הרשם לטענות בנושא סמכות מקומית והורה על העברת הדיון לבית משפט השלום בפתח תקווה, לאחר שהכריע בבקשה לביטול עיקולים שהוגשה לבית המשפט אשר הטיל את העיקולים והותיר את העיקולים על כנם. אין מקום לטענות לפיהן נפל פגם בהכרעה זו.

לעניין שלל הטענות בנוגע להמצאה – אינני מוצא מקום לשעות לטענות של מי שאין חולק כי ידע אודות העיקול, ואף הגיש בקשה לביטולו, ומבקש עתה להישמע בטענה כי יש לבטלו מאחר ולא הומצא לו כדין, אף שיכול היה על נקלה לקבלו לידיו. גם לעניין דחיית הבקשה להעדתו של מר מוניר עאסי, אחיו של המבקש ובנו של המשיב הפורמלי, אין מקום לטענה כנגד הקביעה לפיה מדובר היה בעדות בעלת חשיבות צדדית לסוגיות שבמחלוקת (לבד מן העובדה שתצהיר מטעמו לא צורף לבקשה לביטול עיקולים).

לעניין הטענות בנוגע לעדויות שנשמעו – כב' הרשם התרשם במישרין מעדותם של השליח, מר גזאלין, ומעדויות המבקש והמשיב הפורמלי (הנתבעים), ואין כל סיבה לחרוג מן הכלל בדבר העדר התערבות בקביעת ממצאים על סמך התרשמות בלתי אמצעית.

לעניין הטענה בדבר נזק העלול להיגרם למבקש בשל הותרת העיקול על כנו – מעיון ראשוני בבקשה עולה תמיהה הכיצד זה הוטל עיקול "אצל מעסיקתו של המבקש, חב' לאופר תעופה, על שכר העבודה של המבקש" [ממש כך! – ר' סעיף 5 לבקשה, שכותרתו "עוול חמור"], אף שבהחלטה בדבר הטלת העיקול נקבע במפורש כי העיקול לא יחול על שכר עבודה. אולם בחינה יסודית יותר של פרוטוקול הדיון מעלה כי מדובר בטענה שמוטב היה אלמלא הועלתה באופן בו הועלתה שכן המבקש אינו עובד של החברה האמורה אלא עובד עבורה כ"פרי לנסר" כהגדרתו בחקירתו ומוציא לה חשבוניות (עמ' 18 לפרוטוקול, ש' 18-19), בין יתר עיסוקיו הנוספים כפי העולה מחקירתו.

גם בשאר הטענות שמעלה המבקש לא מצאתי ממש.

סיכומו של דבר – הבקשה למתן רשות ערעור נדחית, וכך גם הבקשה למתן צו ארעי במסגרת הערעור. העיקולים הזמניים ייוותרו על כנם.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא לב"כ כל הצדדים (בהתאם לפרטים המופיעים גם בתיק 27631-11-10) העתק החלטה זו ותביא עותק ממסמך זה לעיונו של הגורם השיפוטי המטפל כיום בתיק 27631-11-10 באמצעות מערכת נט המשפט.

ניתנה היום, ב' אדר א תשע"א, 06 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: