עאסלה נ' אליהו חברה לבטוח בעמ

החלטה

המבקשת עתרה בבקשה למתן היתר להבאת ראיות לסתירת קביעת הועדה הרפואית, בהתאם לסעיף 6ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן: החוק).

רקע כללי

1. ביום 14.9.09 המשיב נפגע בתאונת דרכים במסגרת עבודתו (להלן: התאונה). בעקבות תאונה זו, המשיב פנה למל"ל שהכיר בתאונה כתאונת עבודה, ונבדק בפני ועדה רפואית שליד המל"ל.

2. ביום 10.12.10 קבעה הועדה כי בעקבות התאונה נותרה אצל המשיב נכות צמיתה בשיעור של 10% בגין השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי של כתף שמאל, בהתאם לסעיף 35(1)ב לתקנות המל"ל, החל מיום 14.12.09.

טענות הצדדים

3. המבקשת הגישה את בקשתה דנן, במסגרתה היא עתרה להתיר לה להביא ראיות לסתור את ממצאי הוועדה. המבקשת הפנתה לתיעוד רפואי (תיק קופ"ח) שמתייחס לעברו של המשיב עובר להתרחשות התאונה. תיעוד זה, כך נטען, מלמד כי המשיב סבל מכאבים בצוואר, כאבים בגב עליון משמאל שמקרינים לאורך יד שמאל, ואף אובחן כסובל מהגבלה בתנועות אבדוקציה של כתף שמאל. עבר רפואי זה לא נפרש בפני הועדה, הגם שהמשיב לא טרח להציג לעיני הועדה את התמונה במלואה אודות כאבים והגבלות אלו. מכאן, המבקשת סבורה שעבודת הועדה הרפואית לוקה בפגם היורד לשורש העניין, ואשר מטיל ספק כבד אודות נכונות מסקנתה הסופית.

4. המשיב מתנגד לבקשה. המשיב טוען, כי אין בסיס לטענותיה של המבקשת, ומפנה לדו"ח הוועדה מיום 13.8.10, לפיו בין המסמכים שעמדו בפני הועדה היה "המעקב הרפואי". מה גם, שהמשיב ממעיט מערכם של הממצאים הרפואיים עליהם סומכת הבקשה. לטענתו, גם אם לא הונח בפני הועדה התיעוד שעליו מבססת המבקשת את טיעוניה, הרי הועדה קבעה מפורשות שהנכות הינה בגין הפגיעה וההגבלות בכתף בלבד, כך שאין כל קשר בין פגיעה זו לבין תלונותיו של המשיב בעניין הצוואר והגב. נטען עוד כי, המדובר בתלונות נקודתיות וחולפות שאין בהן כדי להשליך או לשנות ממסקנות הועדה, לו תיעוד זה הובא לידיעתה.

דיון והכרעה

5. לא אחת נקבע, כי היתר כמבוקש יינתן אך במקרים יוצאי דופן ובהתקיים אחד משני טעמים עיקריים. כאשר ההליך בפני הועדה נגוע בפגם מהותי משפטי, כגון פגיעה בכללי הצדק הטבעי, וכן בהתקיים טעם עובדתי כבד משקל כגון שינוי משמעותי במצבו הרפואי של הנפגע ( רע"א 634/85 עודה נ' רותם חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לט(4) 505, רע"א 3570/01 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' קאסם סואעד (פורסם במאגרים) ).

6. זו הגישה שאומצה בפסיקה והיא מבוססת בעיקר על הרצון להימנע מפריצת הסכר שהציב סעיף 6(ב), וסיכול תכלית היעילות שעמדה ביסוד חקיקתו (רע"א 1193/90 מ"י נ' הפול חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מה(4) 230). עם זאת, רשימת הטעמים שצוינה לעיל אינה רשימה סגורה הרמטית, אלא כל מקרה יישקל לגופו, תוך שימת דגש על מקרים חריגים ויוצאי דופן (ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' טיארה עבדול, פ"ד מה(4) 77) ).

7. בענייננו, טענתה העיקרית של המבקשת, כאמור, היא שלא הונח בפני הועדה תיקו הרפואי של המשיב. בעניין זה, הפסיקה גילתה דעתה מפורשות והסתפקה בקיומה של אי בהירות ובהעלאת ספקות באשר לעיון הועדה במסמכים שהיה בכוחם להשליך ולהשפיע על קביעת הנכות או הקשר הסיבתי אותם מבקשים לסתור. כב' השופט ריבלין התייחס לעניין זהה בזו הלשון : " בהתחשב באי הבהירות ובספקות שהועלו באשר למהות המידע שהיה בפני הועדה, נראה כי יש לסווג מקרה זה כאחד המקרים החריגים שבהם מוצדק לאפשר הבאת ראיות לסתור" ( ע"א 7682/06 אליהו נ' חברה לביטוח בע"מ ואח', חיים אלוש [פורסם במאגרים] , ראו גם (רע"א 9018/12 סונול ישראל בע"מ נ' אבי בוטרשווילי ,(פורסם במאגרים) ).

8. במקרה דנן, המשיב נבדק ע"י ועדה רפואית ביום 13.8.10. בסעיף 18 לדוח הוועדה מאותו יום צוין, כי עמד בפני הועדה סכום אשפוז של בי"ח פוריה מיום 16.9.09, מעקב רפואי ותוצאותיה של בדיקת C.Tמיום 20.10.09 . ועדה זו בדקה את המשיב ובכל הנוגע לכתף ומצאה, בין היתר, בזו הלשון : " מבנה כתף שמאלית שמור. בליטה גרמית בקצה הדיסטלי של הקלביקולה השמאלית. רגישות למימוש. אין אטרופיה של שרירי הכתף. דלטואיד מפותח היטב. אבדוקציה 100. כיפוף קדמי 120, כיפוף אחורי 60. סיבוב חיצוני 60. סיבוב פנימי מגיע ל 45 תוך התנגדות עצמית נחרצת. רגיש למימוש בכל שטח הכתף" (סעיף 26 לדוח) . כן, הועדה ציינה כי מצבו של המשיב הינו סופי אך לא ניתן לסיים את הדיון בהעדר צילום קלביקולה שמאלית, כך שהדיון יסוכם לאחר קבלת אותו צילום ובהעדר הנפגע (סעיף 27 ו- 28 לדוח).

9. לאחר קבלת צילום עצם הבריח, הועדה התכנסה שוב ביום 10.12.10 להמשך דיון בעניינו של המשיב. גם בדוח זה לא צוין כי עמד לנגד עיני הועדה תיעוד כלשהו הנוגע לעברו הרפואי של המשיב. בוועדה זו נכותו הצמיתה של המשיב נקבע בשיעור של 10% על סמך פריט הנכות 35(1)ב, בגין הגבלה קלה על כושר הפעולה הכללי של כתף שמאלי.

10. חשוב לציין, כי לפני שהועדה סיכמה את מסקנותיה היא ביקשה להיוועץ עם מומחה לכירורגיה כללית. בחוות דעתו של היועץ הכירורגי עולה כי הוצגו לעיונו המסמכים הבאים: תעודות רפואיות, בדיקת מכון הרפואה הגרעינית מיום 20.10.09 וסכום אשפוז של בי"ח פוריה. כך שגם בפני מומחה זה לא הוצג תיקו הרפואי המלא של המשיב.

11. המבקשת צירפה לבקשתה תיעוד רפואי מתיק קופ"ח של המשיב. מתיעוד זה עולה, כי המשיב נבדק ביום 17.5.08 בקופ"ח, התלונן על כאבים בגב עליון מצד שמאל שמקרינים לאורך יד שמאל. בבדיקה נמצא " רגישות באיזור על שכמתי מדיאלי משמאל הגבלה בתנועות אבדוקציה של הכתף רדימות באצבעות 3- 1 יד שמאל ". אותן תלונות ואותם ממצאים נרשמו שוב בתיעוד הרפואי מיום 20.5.08, לאחר בדיקתו של המשיב.

12. בענייננו, על אף העובדה כי בדוח הועדה הראשון צוין כי הונח בפני הועדה ה"מעקב רפואי", אולם אין לדעת אם מסמכים אלה כללו את התיעוד שסקרתי לעיל, ואם כן ברור שהועדה הרפואית בכל הדיונים שקיימה לא התייחסה כלל לרישומים אלה. הועדה לא התייחסה לעובדה כי המשיב סבל בעבר, בין היתר, מהגבלות בתנועות של כתף שמאל. ועדה זו לא דנה בתרומת ההגבלות והכאבים הקודמים לנכותו וגם לא נמקה את שאלת הקשר הסיבתי בין עברו הרפואי של המשיב לבין הנכות שנקבעה.

13. לזאת אוסיף, הממצאים שנרשמו בשתי ההזדמנויות בעברו של המשיב, אודות קיומה של הגבלה בתנועות כתף שמאל, יתכן וקיבלו ביטוי במסקנתה של הועדה ובקביעת הנכות שיוחסה כולה לתאונה. שכן, בסופו של יום הנכות נקבעה על סמך פריט הנכות 35(1)ב לתקנות המל"ל , בגין הגבלה בתנועות כתף שמאל, כאשר הגבלה כזו, או למצער חלקה, נמצא בבדיקות קודמות שנעשו למשיב במסגרת הרפואה הציבורית. מכאן, לא ניתן לשלול כי הנכות הנ"ל כוללת בתוכה הגבלות רפואיות מעברו של המשיב. בקיומה של אי בהירות זו, הרי שאין מנוס מקבלת הבקשה ומינוי מומחה מטעם בית המשפט.

סוף דבר

14. לאור האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה.