עאטף נ' חזן ואח'

פסק דין

לפניי תביעה שעניינה תאונה אשר אירעה על פי הנטען בתאריך 12.3.10 בכביש עוקף רייינה מכיוון נצרת לחיפה, לאחר הכניסה למושב ציפורי.

לטענת התובע, נסע ברכבו אחרי רכב הנתבע 1, כאשר לפתע, ניתקה ארונית אשר היתה על רכב הנתבע 1 ונחתה על הכביש. התובע לא הצליח להימלט מן הארונית, פגע בה והסיט את הרכב לעבר הימין, שם נחבט במעקה הבטיחות.

הנתבע 1 מודה בדבר נפילת הארונית מרכבו, אולם טוען כי לאחר שנפלה הארונית ועצר בצד הדרך, ראה את הארונית בתהום מימין לכביש ולא על הכביש כפי שנטען. הנתבע 1 טען כי לרכב התובע, אשר חלף על פניו ועצר בימין הדרך, לא נגרם כל נזק וכי כל שטען בפניו התובע לאחר התאונה, הוא כי אישה אשר נסעה עימו ברכב, נפגעה בראשה בגלל הבלימה הפתאומית שנכפתה עליו.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט להכריע בתיק על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב).

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי במסמכים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

מן הטעם הזה, חרף הדרך הדיונית בה בחרו הצדדים, אנמק בקצרה בלבד, את מסקנתי זו.

גרסת התובע וגרסת הנתבע 1 לנסיבות האירוע, סותרות ולא הובאו עדים נוספים.

בחקירתו הנגדית של התובע התברר כי ארבעה ימים בלבד לאחר האירוע מושא הליך זה, בתאריך 16.3.10, ניזוק רכבו של התובע בתאונה נוספת, אשר זכרה לא בא בדבריו של התובע עצמו, אך תמוה מכך, גם לא בחוות דעתו של השמאי (להלן: "התאונה השניה"). השמאי, כך נכתב בחוות דעתו, בדק את הרכב שלוש פעמים, בתאריך 13.3.10 , בתאריך 20.3.10 ובתאריך 24.3.10, אך מסיבה שאינה ברורה אין כל זכר בדו"ח לכך שנגרמה תאונה נוספת. ענין זה מקבל משמעות מיוחדת לאור העובדה כי הנזק שנגרם לרכב התובע בתאונה השניה הוא בדופן הימנית, כמו גם בתאונה הראשונה הנדונה כאן. אמנם, לטענת התובע, בתאונה השניה נגרם נזק קל בלבד, אולם מדבריו התברר כי לרכב שפגע בו, מסוג סיטרואן ברלינגו, נגרמו נזקים משמעותיים בחלקו הקדמי. פגיעה זו מעלה תהייה לגבי טענת התובע כי הנזק לרכבו בגין התאונה השניה היה קל בלבד, "קטן" לדבריו.

העובדה כי השמאי התעלם מנזק נוסף שנגרם לרכב, לכאורה, בין מועד בדיקת הרכב לראשונה לבין המועדים בהם נבדק בהמשך, יתכן משום שהתובע העלים ממנו את הדבר, מקשה על קבלת קביעותיו של השמאי. מועדי הבדיקות המופיעים בחוות דעת השמאי אף אינם מתיישבים עם גרסת התובע הפתלתלה ועם המסמכים. הלה טען, בין היתר, כי לקח את הרכב מן המוסך והחזירו רק לקראת מועד התיקון. בחשבונית התיקון נרשם כי כרטיס העבודה נפתח, היינו, הרכב הוכנס לטיפול, רק ביום 25.3.10, בעוד שהשמאי ציין בחוות דעתו כי בדק את הרכב במוסך עוד ב- 20.3.10.

התאונה השנייה לא הוזכרה כלל בתביעה או בתצהיר התובע, אשר גם טען כי אינו זוכר קיומן של תאונות נוספות. רק כאשר עומת עם מסמכים המתעדים את אותה תאונה, ארבעה ימים לאחר התאונה בגינה תבע התובע, נזכר לפתע התובע בתאונה ואף ידע לספר את פרטיה.

גם מעבר לעניין התאונה השניה כאמור, בגרסת התובע נתגלו סתירות ותמיהות. התובע טען כי רכבו נבדק לראשונה במוסך, אך השמאי ציין כי הרכב נבדק בחצר ביתו של התובע וכאשר עומת התובע עם הדבר, תיקן את גרסתו ומסר כי הרכב נבדק פעמיים – במוסך ובבית. גם ביחס לתהליך תיקון הרכב, טען התובע, ראשית, כי יום למחרת התאונה הביא את רכבו למוסך שם נותר כשבועיים עד שתוקן, אך כאשר עומת עם העובדה שארבעה ימים בלבד לאחר מכן, היה מעורב בתאונה נוספת, תיקן את גרסתו וטען כי לאחר בדיקת הרכב במוסך, הוציאו ונסע בו וכך נגרמה התאונה השנייה.

התובע טען כי פגע בחוזקה בארונית (סעיף 5 לתצהיר התובע), אולם עיון בחוות דעת השמאי מלמד כי הנזקים שתועדו הם בדופן הימנית כולה, לרבות פנסים קדמי ואחורי מימין. לא תועדו נזקים בחלקו הקדמי של הרכב או בכלל נזקי מעיכה כתוצאה מאותה פגיעה וניתן היה לצפות לנזקים כאלה, אם אכן נפגע הרכב מן הארונית. נזקים בחלק הימיני בלבד אינם מתיישבים עם הטענה שהרכב נחבט בארונית והוסט ימינה אל עבר מעקה הבטיחות.

התובע הציג מסמך אשר נכתב, לטענתו, במקום התאונה על ידי התובע והנתבע 1, איש איש את גרסתו, אולם הנתבע 1 טען כי כתב את גרסתו על הדף הריק וגרסת התובע, המופיעה כעת מעל, כלל לא נרשמה בנוכחותו. בהעדר ראיה נוספת בעניין, איני נותנת משקל ממשי למסמך זה.

לאור הסתירות והתמיהות המרובות שבגרסת התובע, מעדיפה אני את גרסת הנתבע והתוצאה היא דחיית התביעה.

התובע ישלם לנתבעים שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪ וזאת בתוך 30 יום מהיום, אחרת יישא בהפרשי הצמדה וריבית כחוק. ניתן פטור מתשלום המחצית השניה של האגרה.

זכות ערעור כחוק.

המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים בדואר.

ניתן היום, כ"ט אדר תשע"ג, 11 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: