עאבד נ' בנק הפועלים סניף שפרעם 731

פסק דין

רקע כללי וההליך שלפני

לפני בקשה לסילוק התביעה על הסף בשל טענה לקיומו של מעשה בית דין ולחילופין בהעדר כל עילת תביעה.

המשיב הינו התובע והמבקש הינו הנתבע בתביעה כספית שהוגשה על סך של 55,000 ₪.

על פי הנטען בכתב התביעה המשיב ניהל חברה שהייתה בבעלותו בשם ס.נ. צילום בע"מ (להלן: "החברה"). על פי הנטען בכתב התביעה המשיב והחברה ניהלו חשבון בנק אצל המבקש (להלן: "חשבון הבנק"). חשבון הבנק שימש על פי הנטען בכתב התביעה לצורך ניהול הפעילות העסקית של התובע. במסגרת החשבון ניהל המשיב פעילות עסקית ענפה וניתנה לו מסגרת אשראי בסך של 50,000 ₪.

עוד נטען בכתב התביעה כי ביום 26.3.2004 הודיע המבקש על ביטול מסגרת האשראי בחשבון ואף קיזז מיתרת החובה תוכנית חסכון בסך של 35,000 ₪ נומינאלי. על פי הנטען בכתב התביעה הטיפול בענייניו של המשיב ושל החברה הועבר לאפיק המשפטי, הוגש כנגד שניהם כתב תביעה וניתן פסק דין בהעדר הגנה.

המשיב הגיש את תביעתו הנוכחית בה טען כי המבקש נהג שלא כשורה עת ביטל את מסגרת האשראי. המשיב מונה בתביעתו שורה של טעמים וטענו עובדתיות מדוע המבקש נהג לא כשורה שאין צורך לעמוד עליהם בשלב זה והם אינם חיוניים לצורך הכרעה בבקשה. בשל כך תובע המשיב נזקים והפסדים שנגרמו לו בשל התנהלות המבקש בסך של 55,000 ₪.

המבקש טוען בבקשה כי משניתן פסק דין בהעדר הגנה הדבר הקים השתק עילה בין הצדדים. המשיב והחברה יכלו להתגונן בפני התובענה שהמבקש הגיש ומשלא עשו כן קם השתק עילה ביניהם. בנוסף טוען המבקש כי מדובר בחשבון של החברה ולא של המשיב ולכן אין למשיב כל עילת תביעה כלפי המבקש.

המשיב בתגובתו טוען כי אין השתק פלוגתא מאחר והתביעה שהוגשה בזמנו כנגד המשיב והחברה עניינה כספי בלבד והטענות שהוא מעלה כעת לא נידונו ולא הוכרעו. לכן יש לתת למשיב את יומו בבית המשפט ולשמוע את טענותיו.

עוד טוען המשיב כי הוא האישיות המשפטית הנכונה מאחר והוא הקים את החברה והוא הפעיל את חשבון הבנק שהתנהל אצל המבקש.

המשיב מוסיף וטוען כי סילוק התביעה על הסף הינו צעד חמור ודרסטי שאין לנקוט בו בשלב זה ללא בירור טענותיו לגופו של עניין.

דיון והכרעה

עפ"י תקנות 100 ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, רשאי בימ"ש לדחות תובענה על הסף או למחוק תובענה על הסף, אך הוא אינו חייב לעשות כן.

תקנה 101 מיועדת "לאפשר לנתבע לעשות קפנדריה, כאשר מפני טענת חוק או אפילו טענה עובדתית קצרה ניתן לסיים את המשפט, בלא אשר ידון בית המשפט בכל השאלות השנויות במחלוקת". (ראה לעניין זה: ע"א 316/56 קרמש נ' דבי פ"ד יא' 1336, 1341 וכן ע"א 7261/97 שרבני ואח' נ' חב' האחים שבירו בע"מ ואח' פד"י נד (4) 464, 478.)

מחיקת תביעה ובוודאי דחיית תביעה על הסף, הם אמצעי חמור שיש לנקוט בו רק במקרים קיצוניים ודרסטיים ובית משפט מעדיף תמיד, הכרעה עניינית על פני פתרון דיוני. (ראה לענין זה: ע"א 335/78 שאלתיאל נ' שני, פ"ד ל"ו (2) 151, 155 - 156.)

אם כך, סילוקה על הסף של תובענה הוא צעד דראסטי, אשר יש להשתמש בו רק כאשר כלו כל הקיצין וברור שהתובע לא יוכל לקבל את הסעד שביקש, אפילו הוכיח את כל העובדות הכלולות בכתב התביעה (ראה לענין זה: ע"א 109/84 ורבר ואח' נ' אורדן תעשיות בע"מ ואח', פ"ד מ"א (1) 577; ע"א 642/89 עזבון המנוח מאיר שניידר ז"ל נ' עיריית חיפה פ"ד מו (1) 470; ע"א 50/89 פרופ' רות ליטן נ' פרופ' חיים אילתה ואח', פ"ד מה (4) 18; ע"א 450/78 מדינת ישראל נ' זאב יוליס, פ"ד כד (2) 522; ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין תל-אביב -יפו, פ"ד מ(2) 668).

המבקש עתר למחיקת התביעה על הסף בשל העדר יריבות בינה לבין המשיב. מחיקה מפאת חוסר יריבות היא בכלל מחיקה מחוסר עילה, שכן משמעה כי לא נתקיימה עילת תובענה כלפי נתבע כלשהו, ( ראו ע"א 465/74 קיפניס נ' חברה חיפאית למחסנאות בע"מ, פ"ד כט(1) 699 ).

לצורך מחיקת כתב תביעה בשל העדר עילת תביעה יש להתייחס לנטען בכתב התביעה כאילו הוכח. המחיקה תתחייב רק אם סבור ביהמ"ש, שגם לאחר הוכחת כל הנטען בכתב התביעה, לא יזכה התובע בסעד המבוקש על ידו. אין הכוונה למסקנות המשפטיות הנובעות מהעובדות, שכן המסקנות הללו אינן חלק מהמכלול העובדתי, ולכן אין חובה על התובע לפרטן בכתב טענותיו ( לעניין זה ראו ת"א (חי') 1295/70 היינריך נ' זולטן ואח', פ"מ תשל"ד (א) 395, 399). כל שעליו להראות הוא כי אם ימציא ראיות התומכות בטענות העובדתיות שבכתב התביעה יעניק ביהמ"ש את הסעד המבוקש על ידו, ובלבד שסעד זה זכה לברכת המחוקק בהסתמך על העילה הנורמטיבית שהיתה בבסיס הסעד המבוקש. בשלב הדיון בבקשה לסילוק על הסף אין התובע נדרש להראות אם יש לו ראיות או אין, ההתייחסות היא לעובדות כפי שנטענו ולא לעובדות שיוכח, אם יוכחו.

כדי לקבוע אם כתב התביעה מגלה עילה, אין להידרש לטענות חיצוניות, או לטענות הגנה אפשריות, או לטענות שלא נזכרו בכתב התביעה. השאלה העומדת בפני ביהמ"ש היא אם כתב התביעה ע"פ נוסחו הנתון, מגלה עילה, דהיינו צירוף של עובדות אשר הוכחתן תזכה את התובע בסעד המבוקש על ידו.

לאחר ששקלתי א הטענות בתיק הנני סבור כי יש לקבל את הבקשה ולהורות על דחיית התביעה על הסף, זאת חרף ההלכה הקובעת כי מדובר בסעד דרסטי שבית משפט ימעיט מלהעניק אותו.