פלוני נ' קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום

1.בפנינו ערעור על החלטת המשיב מיום 8.8.2022, שלפיה נדחתה תביעתו של המערער להכרת זכות נכה על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 (להלן "חוק הנכים"), בנימוק כי לא הוכח קשר סיבתי בין תנאי שירותו הצבאי והחבלה משנת 2002, ובין מצב הגב התחתון שלו.

2.המערער יליד שנת 1981, התגייס לשירות חובה ביום 14.2.2001 עם פרופיל 97, ושירת תחילה כמכונאי מטוסים ולאחר מכן כמכונאי ביחידת חילוץ והצלה.

3.על פי האמור בתצהירו שצורף לכתב הערעור, ביום 28.2.2002 הוא נשלח עם חייל נוסף למחסן שבו מוצבים מיכלים עם חומרים רעילים, על מנת לפרקם, לנקותם ולהרכיבם בחזרה. המיכלים היו כבדים מאוד כלשונו, ובמהלך עבודתו, כאשר הרים אחד מהם, נפגע קשות בגבו (להלן "האירוע").

4.בשל הכאבים העזים שפקדו אותו הוא פונה לבית חולים 10, ובהמשך טופל בבית חולים בני ציון ובמרכז הרפואי רמב"ם. בדיקת C.T ע"ש מותני שביצע ביום 8.3.2002, היינו בסמוך לאחר האירוע, הדגימה בקע דיסק אחורי ופורמינלי דו צדדי עם לחץ על השק הדורלי בגובה L4-L5, ובלט דיסק אחורי עם לחץ על השק הדורלי בגובה L5-S1. גם בדיקת MRI ע"ש מותני מיום 22.5.2002 הדגימה בקע דיסק מרכזי-ימני הגורם לחץ קל-בינוני על השק הדורלי עם היצרות קלה של תעלות השורש בגובה L4-L5, ובלט דיפוזי של הדיסק עם לחץ מינימלי על קדמת השק הדורלי בגובה L5-S1.

5.בעקבות האירוע, טופל המערער שמרנית באמצעות תרופות, טיפולי פיזיותרפיה והזרקה אפידורלית, ועבר הליך שיקומי ממושך. הפרופיל שלו הורד ל-45, ואופי השירות הצבאי הותאם למצבו, וביום 19.2.2004 הוא שוחרר מצה"ל בפרופיל רפואי 21.

6. לטענת המערער, לאחר שחרורו הוא המשיך לסבול מכאבי גב תחתון וממוגבלות ניכרת בתנועות, והיה מיועד לניתוח שחשש לעבור אותו.

7.ביום 22.6.2014 הגיש המערער בקשה להכרת זכות נכה על פי חוק הנכים בגין הפגימה בגב.

8.ביום 8.8.2022 דחה המשיב את התביעה בנימוק כי לא הוכח קשר סיבתי בין תנאי שירותו הצבאי של המערער והחבלה משנת 2002 לבין מצב הגב התחתון שלו. את החלטתו הנ"ל ביסס המשיב על חוות דעת רפואית, מיום 7.7.2022, ערוכה על ידי ד"ר מיכאל אלפרסון, מומחה בכירורגיה אורתופדית. בחוות הדעת קבע ד"ר אלפרסון כי על פי התיעוד הרפואי, המערער סבל מכאבי גב תחתון לפני גיוסו תקופות ארוכות. אחרי הגיוס הוא אושפז לטיפול בשל כאבי גב תחתון, ואובחן כסובל מדיסקופטיה ניוונית "אשר מאבחנים באוכלוסייה הצעירה בעשור שני-שלישי ב-28-35% ללא קשר לפעילות מאומצת". עוד קבע כי הבדיקה הקלינית של המערער הייתה תקינה. לסיכום כתב ד"ר אלפרסון כי תנאי שירותו הצבאי של המערער והרמת המשקל באירוע משנת 2002 לא גרם לנכות אצלו בעמוד שדרה מותני.

9.על ההחלטה הנ"ל הוגש הערעור המונח בפנינו, אשר נתמך בחוות דעת רפואית, מיום 2.1.2023, ערוכה על ידי ד"ר בצלאל פרידמן, מומחה בכירורגיה אורתופדית. בחוות דעתו קבע ד"ר פרידמן כי חרף התלונות על כאבי גב תחתון עובר לגיוסו, למערער לא היו סימנים לפריצת דיסק מותני, ואין תיעוד להגבלה בתנועות הגב או לגירוי שורשי מותני או סימנים נוירולוגים נלווים, והתפקוד שלו היה תקין לפני הגיוס. עם גיוסו לצבא הוא נחשף לעומסים מוגברים על הגב התחתון, ולמרות זאת הוא המשיך לתפקד ללא תלונות על הפרעות בגב, מה שמחזק את המסקנה כי לא הייתה אצלו נכות בעמוד שדרה מותני עובר לגיוסו. ד"ר פרידמן המשיך וקבע כי לאור סמיכות הזמנים, והתסמינים מהם סבל המערער, והטיפולים הרפואיים אליהם נזקק לאחר האירוע, קיים קשר סיבתי מסוג גרימה בין האירוע לבין פריצת דיסק מותני בגובהL4-L5 שאובחנה אצל המערער בסמוך לאחר האירוע. לעניין הבדיקה הקלינית קבע ד"ר פרידמן כי לאור ממצאי בדיקתו, למערער נותרה הגבלה בחומרה בינונית בתנועות עמד שדרה מותני בעקבות האירוע.