ע"ח 57834-12-16 מדינת ישראל נ' גלעד

לפני ערר על החלטותיו של בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב (כבוד השופט יאיר חסדיאל) מיום 27.11.16 ומיום 8.12.16 בתיק פלילי 01/16/0003129 שעניינן בבקשת המשיב לעיין בחומר חקירה.

רקע

ביום 17.5.16 הוגש כנגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירה של בנייה ללא היתר של מבנה מבטון (ממ"ד) בשטח של 13 מ"ר ובגובה של 2.9 מטר בחזית קדמית של בניין דו קומתי שבבעלות המשיב.

המשיב אינו כופר בעובדות כתב האישום, אלא שעותר הוא לביטול כתב האישום משום טענה להגנה מן הצדק. על פי טענתו זו, בניית הממ"ד בשטח ביתו נעשתה בעקבות קריאת ראש העיר תל אביב- יפו לתושבי העיר, בתקופת מבצע "צוק איתן", להגן על עצמם ולבנות ממ"ד תחילה בטרם פתיחה בהליכים לקבלת היתר בנייה, ולאחר מכן לפתוח בהליכים הללו, וכי כך עשה הוא- בנה את הממ"ד על פי תכניות והגיש באמצעות אדריכל בקשה להכשיר הבנייה.

עניינו של ערר זה הוא בשתי החלטות שנתן בית משפט קמא בבקשה שהגיש המשיב מכוח סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982 (להלן- "חוק סדר הדין הפלילי").

ביום 25.10.16 הגיש המשיב, באמצעות סניגורו שמונה לו מטעם הסניגוריה הציבורית, בקשה לזימון עדי הגנה- מר רון חולדאי ראש העיר, גב' עירית כהן מנהלת לשכת ראש העיר ומר גידי שמרלינג דובר העירייה. כמו כן ביקש המשיב, כי מכוח סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי יורה בית משפט קמא למנהלת לשכת ראש העיר או למי מטעמה להביא לדיון העתק ממכתבו של הנאשם לראש העיר וכן העתקי תרשומות של לשכת ראש העיר למענה שניתן למשיב.

עוד ביקש המשיב באותה בקשה כי בית משפט קמא יורה לדובר העיר או למי מטעמו להביא עמו העתקים מאמרותיו של ראש העיר לכלי התקשורת בתקופת מבצע צוק איתן ובסמוך לאחריו דהיינו מחודש יולי 2014 ואילך וכן העתק ממכתבו של המשיב לראש העיר והעתקים מתרשומות דוברות העירייה באשר למענה שניתן למשיב. המשיב ציין כי הינו בן 80, ניצול שואה, הסובל מנכות בשיעור של 89%. העוררת התנגדה לבקשה, ובין היתר, ועל פי העיקר, בטענה כי הנאשם לא עמד בנטל להראות תשתית ראייתית ראשונית לביסוס טענתו בדבר סתירת חזקת התקינות המנהלית של הרשות ובטענה כי לא יעלה על הדעת לחייבה להמציא למשיב מכתב שערך וששלח הוא לראש העיר ומכתב תשובה אשר לטענתו נשלח אליו כמענה. כמו כן טענה העוררת כי המשיב מעולם לא פתח בהליכים להכשרת הבנייה הבלתי חוקית וכל שעשה היה הגשת בקשה לתיק מידע בשנת 2010, זמן רב קודם למבצע צוק איתן.

ביום 14.11.16 קיבל בית משפט קמא את עמדת המאשימה על נימוקיה במלואה ודחה את הבקשה, תוך שקבע "אין בהחלטתי זו כדי לחסום את הנאשם מלהעלות בקשתו בשלב מאוחר של ההליך אם יתברר כי מי מהעדים אותם מבקש לזמן חיוניים להגנתו. לעת הזו הבקשה נדחית. חלק מהחומר המבוקש נמצא בשליטתו של הנאשם וחלקו האחר נחלת הכלל (פרסומים בכלי התקשורת)".

ביום 27.10.16 הגיש המשיב בקשה למתן צו לגילוי חומר חקירה מכוח סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי. בבקשה זו עתר המשיב לחייב את העוררת להמציא לעיונו חומר חקירה שלא הועמד לעיונו הכולל העתק מכתבו של המשיב לראש העיר וכן העתקי תרשומות של לשכת ראש העיר ו/או דוברות העיר באשר למענה שניתן למשיב. בא כוח המשיב טען כי המדובר בחומר חקירה לפי שמדובר בחומר הרלוונטי להגנת המשיב אף אם אינו מצוי בתיק החקירה ואולם מצוי בשליטתה של העוררת.

לאחר שהתקיים דיון בבקשה, במהלכו העלתה העוררת את התנגדותה, הורה בית משפט קמא לעוררת, ביום 27.11.16, לבדוק האם קיימים בלשכת ראש העיר או בלשכת דוברות העיר העתקי תרשומות באשר למענה שניתן למשיב וכן העתקים מאמרותיו של ראש העיר לכלי התקשורת בתקופת מבצע צוק איתן ולהמציאם לעיונו. בכתב הערר טענה העוררת כי המשיב הצהיר במהלך הדיון כי המכתב ששלח לראש העיר מצוי ברשותו (פרוטוקול הדיון לא צורף לערר). העוררת הגישה לבית משפט קמא את ממצאי בדיקתה אודות קיומם של המסמכים והודיעה כי לאחר בדיקה מקיפה הן בלשכת ראש העיר, הן בלשכת הדוברות והן ביחידה לפניות הציבור, נמצא כי לא נאמרה כל אמירה מפי ראש העיר בתקשורת הנוגעת למתן היתר גורף למפרע לבנות ממ"ד ללא קבלת היתר עובר לבנייה, לא במהלך מבצע צוק איתן ולא בכל מועד אחר. העוררת מסרה כי מכתב ששלח המשיב לדוברות העירייה ותיעוד מענה טלפוני שניתן לו נמצאו ואולם מדובר בפנייה שעשה המשיב ביום 4.9.16 לאחר שהוגש כתב האישום ושנים לאחר שביצע את העבירה. המשיב הגיב לממצאי בדיקת העוררת, וביום 8.12.16 נתן בית משפט קמא החלטתו כדלקמן: "במבחן הרלוונטיות, לנוכח קו ההגנה של הנאשם, ועל מנת לתת לה [כך במקור] הזדמנות הוגנת להכין הגנתה [כך במקור], הרי שלאחר עיון בצרופות לתגובת המאשימה מיום 4.12.16, יש להחיל עליה את סעיף 74 לחסד"פ ולגלותם כ"חומר חקירה" להגנה. המאשימה תעביר את העתקי הצרופות לב"כ הנאשם עד ליום 7.12.16".