ע"ח 56779-02-16 מדינת ישראל נ' שפיר, ע"ח 61854-02-16 שפיר נ' מדינת ישראל

לפני ערר שהגישה העוררת (והמשיבה שכנגד, להלן: "העוררת") נגד המשיב על החלטת בית משפט קמא (כב' השופט נוריאלי), בתיק מ"י 16992-06-15 מיום 19.2.16 (להלן: "החלטת בית משפט קמא").

המשיב (והעורר שכנגד, להלן: "המשיב") הגיש ערר מטעמו על החלטת בית משפט קמא.

העררים נשמעו במאוחד.

ההליך והחלטת בית משפט קמא:

ההחלטה ניתנה במסגרת בקשת העוררת בבית משפט קמא להארכת התפוסים והארכת תוקף ערבויות למשך 180 יום נוספים.

העוררת מנהלת חקירה מסועפת בחשד לעבירות כלכליות שביצע המשיב (ושניים נוספים שאינם צד בהליך זה, הערה שלי נ.א.), בין היתר בניגוד להוראות חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000.

בעקבות החקירה נתפסו שני נכסי מקרקעין של המשיב, 10 חשבונות בנק, שני רכבים וסכום כסף בסך 118,360 ₪ שהועברו לבנק המשטרתי.

החקירה הגלויה נפתחה ביום 8.6.15 בחשד לביצוע עבירות שוחד וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בהיקף של מיליוני שקלים חדשים. לטענת העוררת , תכלית המשך התפיסה היא למניעת הברחת רכוש על ידי המשיב (ושני המשיבים הנוספים בבית משפט קמא), והבטחת מימוש חילוט התפוסים.

הצדדים חלוקים בשאלה האם העובדות מהוות עבירה, המשיב המציא לבית משפט קמא טיעונים חסויים, טיעונים נלווים, קובץ "אסמכתאות מטעם המשיב" וקובץ "אסמכתאות וראיות מטעם המשיב במעמד צד אחד" וטען לחולשתו של החשד הסביר, לפגיעה קיצונית בעקרון השוויון ופגיעה קיצונית בזכויות המשיב.

לאחר עיון בדו"ח סודי במ/1, חומר חקירה במ/2-במ/2ג, במ/5 ו-במ/5א, ומסמכים לעניין היקף העבירות שסומנו במ/3, במ/4 ו-ת/2, קבע בית משפט קמא, כי מדובר בחקירה מסועפת, מורכבת, הן בהיקף הכספים שנתקבלו, במספר המעורבים, וכי די במסמכים שנאספו ובחומר שהוצג כדי ליצור תשתית ראייתית ולבסס חשד סביר לביצוע העבירות על ידי המשיבים באופן המצדיק תפיסת רכושם לצורך אפשרות חילוט עתידי, נלקחה בחשבון היות החקירה בעיצומה והתפתחותה.

נקבע בהחלטה כי תכלית התפיסה נותרה בעינה, נבחנה אפשרות שחרור התפוסים על אף קיומה של עילה נמשכת לתפיסה תוך פגיעה פחותה בזכות הקניין של בעל הזכות בנכסים התפוסים.

הפגיעה בקניין המשיב המהווה תוצאה ישירה של תפיסת הרכוש והחזקתו,

מוצדקת במקום בו יש לתפיסה תכלית ראויה מבחינה חברתית ומשפטית.