ע"ח 54621-08-15

1.ערר המדינה על החלטת בית-משפט השלום בראשון לציון (כב' השופט אביב שרון) מיום 28.8.15 בתיק צ"א 40636-06-14, במסגרתה הורה כי ישוחררו לטובת המשיבה כספים בהיקף של למעלה מ – 330,000 ₪ מתוך פקדון, אשר לטענת המדינה, קיימת הסכמה בין הצדדים כי הכספים בו ייוותרו תפוסים לצרכי חילוט.

השתלשלות ההליכים והחלטת בית-משפט קמא

2.החלטת בית-משפט קמא ניתנה על רקע פרשת שחיתות מורכבת בנמל אשדוד, שנחקרה החל ממאי 2014 על-ידי היאל"כ. ביום 10.6.15 נמסר למשיבה "כתב חשדות" והודעה בדבר הגשת כתב-אישום כנגד המשיבה בכפוף לשימוע (אשר התקיים ביום 11.8.15). יצוין, כי על-פי כתב החשדות, יחד עם המשיבה – חברה בע"מ, בכוונת המדינה להגיש כתב-אישום גם נגד המנהל הרשום של המשיבה (אורי בלטר כנאשם 5), הבעלים של המשיבה (יניב בלטר – כנאשם 4), ומנהל נוסף של המשיבה (דוד חסן – כנאשם 3) בביצוע עבירות מרמה, הלבנת הון ושוחד.

3.בשלב החקירה, הוארכו מעת לעת תוקפם של צווי הקפאת נכסי המשיבה לצרכי חילוט על בסיס הסכמות הצדדים, לרבות של ב"כ המשיבה (ראו החלטות שונות של כב' השופט קרשן). בהחלטה מיום 26.6.14 - שניתנה בעקבות בקשת המשיבה לבדה - הוסכם בין הצדדים, כי חשבון העו"ש של המשיבה ישוחרר לטובת המשך פעילותה השוטפת של המשיבה, בעוד פקדונות, ממסרים דחויים, מט"ח וכו' ייוותרו תפוסים לצרכי חילוט עתידי. ביום 5.10.14, הגישה המשיבה בקשה נוספת לעיון חוזר ביחס לשחרור כספי הפקדונות (לצורך פעילות שוטפת), אשר נדחתה – תוך התייחסות לכך שעסקינן בחשדות שבאופן מובהק יכולות להתבצע על-ידי תאגיד, בנוסף לכך שהאורגנים המרכזיים שלה (האחים בלטר) הינם בבחינת חשודים מרכזיים בפרשה.

4.לאחר הגשת כתב החשדות, הוגשו בקשות נוספות על-ידי המשיבה לשחרור הכספים התפוסים, על רקע הצורך להשיב מקדמה למס הכנסה ותשלומים שונים לעובדים. בהחלטות מיום 23.6.15 ו – 12.8.15, דחה בית-משפט קמא (כב' השופט מזרחי) את בקשות המשיבה לשחרור הכספים בנימוק שאלו לא נתמכו במסמכים ותצהירים כנדרש – ומבלי שהכריע בשאלה האם בקשות המשיבה מגלות נסיבות חדשות המצדיקות עיון מחדש בהחלטות כב' השופט קרשן. בהחלטה מיום 12.8.15, ציין כב' השופט מזרחי, כי באשר לתשלומים לעובדים – כל שצורף הוא מכתב מאת רואה החשבון אשר לא היה מפורט דיו, ובאשר לעיקול שהוטל על-ידי מס הכנסה – הרי שהוגש פלט בלבד, כאשר לא ניתן להבין ממנו את מקור החוב למס הכנסה.

5.בחודש אוגוסט 2015 הגישה המשיבה בקשה נוספת לעיון חוזר, כאשר זו לא נתמכה בתצהיר או במסמכים – אלא במכתב מפורט של רואה חשבון, וכן לא היתה כל התייחסות לנסיבות המצדיקות עיון חוזר בהחלטות קודמות, אשר היו מבוססות על הסכמות הצדדים.

6.בהחלטה נושא הערר, הודגש על-ידי בית-משפט קמא, כי אינו יושב כ"ערכאת ערעור" על החלטות כב' השופט מזרחי, אשר גילה דעתו כי נכון הוא להיעתר לבקשה בכפוף להצגת מסמכים רלבנטיים. התייחס הוא למכתב רואה החשבון שהוגש, אשר כלל את שמות העובדים, מועד תחילת העבודה, מועד סיום העבודה, השכר, הוותק וסכום הפיצויים – וכן מסמך המפרט רשימת עובדים בעניינם נדרשת הפקדת כספים בחברות הביטוח. עוד ציין, כי מסמך מפורט זה, החתום על-ידי רואה חשבון, אף אם אינו בגדר תצהיר, עונה על דרישת כב' השופט מזרחי בכדי להיעתר למבוקש.

בנוסף קבע, כי איננו מתעלם מהאמור בבש"פ 6817/07 מדינת ישראל נגד סיטבון ואח' (31.10.07) [להלן: בש"פ סיטבון], ועל אף העובדה כי העובדים אינם בעלי זכויות קנייניות טהורות, הרי שמידת הצדק מטה את הכף לעבר קבלת הבקשה שכן לא נטען כי הינם מעורבים בעבירות.

באשר לעיקול שהוטל על-ידי מס הכנסה – הסתפק בהחלטת הקרן לפיצויי פעולות איבה, לפיה המשיבה אינה זכאית לפיצוי חרף העובדה שהועברה לה מקדמה מאת רשות המיסים, כאשר המדינה אינה מייחסת למשיבה מעשי מרמה כלפי רשות המיסים.

משהומצאו המסמכים המאמתים בהתאם להחלטות כב' השופט מזרחי, נעתר כב' השופט שרון לבקשה והורה על שחרור סכומים קצובים מתוך הפקדון לטובת עתודה לפיצויי פיטורין, חוב ביטוחי מנהלים והחזר המקדמה למס הכנסה.

טענות ב"כ הצדדים