ע"ח 47827-04-15 מדינת ישראל נ' ברמי(עציר)

לפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' השופטת ע' במביליה איינשטיין), מיום 16.02.15, בבע"ח 16962-12-14, בה הורה בית משפט קמא לעוררת להעביר לידי המשיב תמצית מידע אודות 15 תיקים בעבירה של מכירת אלכוהול לקטין, זאת תוך התייחסות לנימוקים שהובילו לסגירתם כמו גם לשוני בין התיקים שם לתיק זה.

כנגד המשיב הוגש בבית משפט קמא כתב-אישום, המייחס לו, בשני מקרים שונים, מכירת משקה משכר לסוכן משטרתי קטין. במהלך המשפט, ולאחר שהסתיימה פרשת התביעה, הגיש המשיב בקשה לעיון בחומר חקירה, לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ"), שבעקבותיה ניתנה ההחלטה מושא הערר. לציין, כי בבקשתו עתר המשיב לקבלת חומרים נוספים, אולם הערר אינו מתייחס לקביעותיו של בית משפט קמא בנוגע לחומרים האחרים, ולפיכך לא מצאתי לפרט בקשר לכך.

טיעוני העוררת

העוררת פירטה נימוקיה השונים על-גבי 18 עמודים, אולם ניתן לתמצת ולקבוע כי עיקר חששה הוא שהחלטה מסוג זה תפתח פתח להגשתן של בקשות דומות בתיקים רבים נוספים, כך שבכל מקום בו תעלה טענה של אכיפה בררנית יהיה עליה לבחון עשרות תיקים ולנמק את עמדתה ביחס אליהם. לדברי העוררת, מדובר בעבודה רבה אותה לא ניתן לבצע במסגרת כוח העבודה הקיים.

לצד החשש מפני הכבדה בלתי מידתית על עבודתה, מציינת העוררת טענות נוספות לתמיכה בעמדתה:

• המידע האמור אינו עונה על ההגדרה של "חומר חקירה" לפי סעיף 74 לחסד"פ, מאחר ואין למידע זה נגיעה לאישום, אלא יש לראות בו "תרשומת פנימית" של רשויות התביעה, לגביה נקבע בפסיקה שאין מקום להעבירה לידי ההגנה.

• מדובר ב"מסע דיג" של המשיב, שעה שהנטל להוכיח את הטענה לאכיפה בררנית מוטל על כתפיו.

• מאחר ועסקינן בתיקים סגורים, הרי שמדובר ב"חומר סודי" כהגדרתו בסעיף 78 לחסד"פ, שהעברתו לעיון בית המשפט וצוות ההגנה אסורה, זאת על-פי הקבוע בחוק המרשם הפלילי ותקנות השבים, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק המרשם הפלילי").