פלטו רז נ' מדינת ישראל

לפני ערר על החלטת בית המשפט לתעבורה בתל אביב- יפו (כב' השופטת שרית קריספין- אברהם) מיום 25.1.17, בתיק תת"ע לפיה נדחתה בקשתו להכיר במועד הפקדת רישיון הנהיגה הקודם לגזר הדין מיום 10.1.16.

השאלה הדרושה להכרעה היא- מה דינו של אדם אשר הפקיד את רישיונו בהתאם לגזר דין אשר השית עליו עונש של פסילה בפועל בהעדר התייצבות ובוטל ותחתיו ניתן גזר דין אשר השית עליו אף הוא עונש של פסילה בפועל, והוא לא ביצע הפקדה מחודשת של הרישיון בהתאם לגזר הדין האחרון? האם במקרה זה הפקדת הרישיון נחשבת הפקדה כדין אף לעניין גזר הדין האחרון או שקיימת חובה להפקדה מחודשת?

רקע

כנגד העורר הוגש כתב אישום בגין עבירה של נהיגה בשכרות.

העורר לא התייצב לדיון שהתקיים ביום 19.2.15 והורשע בהעדרו. במסגרת גזר הדין הושת עליו, בין היתר, עונש של פסילת רישיון נהיגה בפועל למשך 48 חודשים בחופף להפעלת עונש פסילה מותנית שהושת עליו בעבר ולמשך 6 חודשים.

אין חולק כי לאחר שניתן גזר הדין בהעדרו של המשיב, ביצע הוא הפקדה.

ביום 27.4.15 ובהסכמת המשיבה הורה בית המשפט על ביטול גזר הדין שניתן בהעדרו של העורר.

ביום 10.1.16 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון בעניין העונש. בגזר הדין שניתן באותו היום הושת על העורר עונש של פסילת רישיון נהיגה בפועל למשך 11 חודשים ו-15 ימים. כמו כן הורה בית משפט קמא כי רישיון הנהיגה יופקד לא יאוחר מיום 10.2.16 שעה 10:00, וכי אם לא יופקד הרישיון ייחשב העורר כמי שנוהג בזמן פסילה ולא יחל מנין הפסילה.

ביום 25.1.17 הגיש העורר לבית משפט קמא "בקשה להורות למזכירות להנפיק אישור הפקדה לתקופה של 11.5 חודשים החל מיום 10.1.16". העורר טען כי הפקיד את רישיונו בהתאם לגזר הדין שניתן בהעדרו ולא נטלו אף לאחר שגזר הדין בוטל ועל כן סבר כי פטור מהפקדה נוספת.