ע"ח 39783-04-16 משטרת מרחב חוף / מטה מרחב חוף - חיפה נ' פחימה ואח'

1.בפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בחיפה (סגנית הנשיא, כב' השופטת אורית קנטור), מיום 19/4/16 בתיק ה"ת 60856-01-16 (להלן: "בית משפט קמא"), בה הורה כי למשיב מס' 1 יוחזר סך של 500,000 ₪ מתוך הסך של 969,000 ₪. באשר ליתרת הכספים הורה בית משפט קמא על הארכת המועד לתפיסתם למשך 180 ימים נוספים (להלן: "ההחלטה").

2.בתמצית יסופר, כי המשיבים הינם אב ובנו. משיב מס' 1, הינו כבן 61 (יליד 22/8/55) (להלן: "האב") ומשיב מס' 2, הינו חייל כבן 20 (יליד 18/12/95) (להלן: "הבן"). הבן מתגורר ביחידת דיור הצמודה לבית הוריו. ביום 17/9/15 במסגרת צו חיפוש נתפס בכספת יחידת הדיור, סך של כ-969,000 ₪ במזומן (להלן: "הכספים התפוסים"), המחאות על שם אחרים, רשימות סכומים ומכשירי טלפון (כולם ביחד יקראו: "התפוסים").

העוררת טענה, כי מקור הכספים התפוסים בעבירות של איסור הגרלות והימורים, השתתפות בעריכת הגרלות והימורים, החזקת מקום למשחקים אסורים, הלבנת הון, מסירת הודעה כוזבת וסחיטה באיומים.

המשיבים טענו, כי הכספים התפוסים מקורם בכספי פיצויים שקיבל האב בסוף שנת 2007 תחילת 2008 וכן מכספים שזכה בהם בהגרלות מפעל הפיס והטוטו. תימוכין לגרסתו, הציג האב אסמכתאות לתשלומי הפיצויים וכן רשימות שערך במשך שנים מזכיותיו בהגרלות מפעל הפיס והטוטו.

3.שתי בקשות קודמות שהגישו המשיבים להשבת הכספים התפוסים, נדחו (ראה החלטת סגן הנשיא כבוד השופט ג' קרזבום מיום 11/11/15 והחלטת כבוד השופטת נ' עדוי מיום 16/2/16). בשתיהן נקבע, כי קיים חשד סביר כי מקור הכספים התפוסים בעבירה. בין לבין הגישה העוררת, במעמד צד אחד, בקשה להארכת הכספים התפוסים ברשימה יחד עם תפוסים נוספים מתיקים אחרים (פריט מס' 16 בטבלה) וכב' השופט ע' רוזינס הורה על הארכת התפוסים – בית משפט קמא מתח ביקורת על התנהלות זו של העוררת וחייבה בהוצאות בסך של 2,500 ₪.

4.המשיבים הגישו בקשה נוספת להשבת הכספים התפוסים. בית משפט קמא קיים דיון ושמע טענות הצדדים. לאחר שבית משפט קמא עיין בתיק החקירה לרבות ובמיוחד במסמכים הסודיים (ת/1, ת/2, ת/3), בדו"ח השנתי והצהרת הון שהגיש האב קבע, כי על פי התרשמותו, החקירה אינה מתנהלת באינטנסיביות הנדרשת – רק לאחר כחצי שנה מיום התפיסה (16/3/16), הועבר תיק החקירה להמשך טיפול ביחידת ההונאה ורק ביום 7/4/16 הוצמד פרקליט מלווה. לעת מתן ההחלטה לא הייתה בפני בית משפט קמא, השלמות חקירה שנדרשו ואלה ניתנו רק כחודש לאחר ההחלטה, ביום 19/5/16; בית משפט קמא התרשם, כי החשד התחזק וגובה בראיות שנאספו עד כה כנגד הבן אך לא כנגד האב. בית משפט קמא הגיע למסקנה, כי ביחס למה שמכונה "כספי הזכיות" מתחזקת עמדת המשיבה, אך לא כן ביחס לכספים האחרים שנתפסו; הגרסה לפיה הכסף שנתפס בכספת שייך למעשה לאב, לא נסתרה חד משמעית (סעיפים 11 ו-14 להחלטה).

בית משפט קמא קבע, כי בבואו לאזן בין האינטרסים הנוגדים – בין זכותו הקניינית של האב בכספים התפוסים, לבין צרכי החקירה והצורך להמשיך ולהחזיק בכספים התפוסים, ובהתחשב בכך כי החקירה אינה מתנהלת באינטנסיביות המתבקשת והראיות שהוצגו ביחס למקור חלק מהכספים התפוסים, הורה כי בשלב זה יושב לאב סך של 500,000 ₪ מהכספים התפוסים: "... כשלטעמי מדובר למעשה בסכום בגובה דומה לסכום לגביו הוכח לכאורה כי נתקבל באופן חוקי כפיצוי פרישה וכספי מבטחים בשנים 2007-2008" (סעיף 15 להחלטה).

באשר לשאר הכספים התפוסים, הורה בית משפט קמא, על המשך החזקתם וזאת בהתאם לסעיפים 32(א) + 35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (להלן: "הפקודה").

5.העוררת הגישה ערר על החלטה זו. התקיים דיון במעמד הצדדים, תיקי החקירה הועברו לעיוני ובהמשך אף התקבל דיסק עימות בין מנהל תחנת הפיס לבין האב וכן השלמות חקירה.

העוררת טענה, כי יש להורות על הארכת מלוא הכספים התפוסים וזאת מכח סעיף 32 לפקודה וכן מכח סעיף 26(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון"). על החלטת בית משפט קמא, ניתן עיכוב ביצוע.

6.העוררת טענה כי בידיה ראיות לכאורה, אשר יש בהן כדי להוכיח ברף הגבוה, כי הכספים התפוסים נצברו מניהול עסקי הימורים שניהל הבן וכי גרסת המשיבים אינה מתיישבת עם חומר החקירה.

הגרסה כי הכספים התפוסים הינם מפיצויים שקיבל האב ושמר בכספת במשך 8 שנים מיום קבלתם, אינה מתיישבת עם חומר הראיות – העדויות אל מול תדפיסי הבנק.

גם הגרסה כי יתרת הכספים התפוסים מקורם מתוך זכיות שזכה בהן האב במסגרת הימוריו, אינה מתיישבת עם חומר הראיות בתיק.