- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ע"ח 27210-02-1522 עמוס ברנס נ' מדינת ישראל
|
ע"ח בית המשפט המחוזי באר שבע |
27210-02-15
22.2.2015 |
|
בפני השופטת: טלי חיימוביץ |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
העורר: עמוס ברנס עו"ד לאה גולדמן |
המשיבה: מדינת ישראל עו"ד ואדים סיגל מפמ"ד |
| החלטה | |
ערר על החלטת בית משפט השלום לתעבורה באשדוד (כב' השופטת חקלאי), בתיק בפ"ת 86-02-15 מיום 8.2.15, לפיה הורה על פסילת רישיון הנהיגה של העורר עד תום ההליכים המשפטיים.
נגד העורר הוגש כתב אישום, המייחס לו עבירות של גרימת מוות ברשלנות, לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א- 1961 (להלן: "הפקודה"), ואי מתן זכות קדימה במעבר חציה, לפי תקנה 64 לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961, בכך שבתאריך 11.9.14 נהג באוטובוס באשקלון, פנה שמאלה בצומת, מבלי להבחין במעבר חציה אחרי הפניה, ופגע בשני הולכי רגל קשישים שחצו את מעבר החציה. אחד מהולכי הרגל נהרג, והשנייה נחבלה.
בהתאם לסעיף 46ב לפקודה, עתרה המדינה לפסילת רישיונו של העורר עד תום ההליכים, ובית המשפט נעתר לבקשה.
התשתית הראייתית לא היתה במחלוקת, וכך גם עילת הפסילה מכח סעיף 46ב לפקודה, במקרה של תאונה בה נהרג אדם.
הצדדים נחלקו בשאלה, האם מתקיימות הנסיבות המיוחדות בסעיף 46ב(ב), אשר מצדיקות הימנעות מפסילה: "...ורשאי הוא שלא להורות על פסילה כאמור, אם שוכנע, מנימוקים שיפרש, כי אין בנהיגה על ידי הנאשם משום סכנה לציבור"
ב"כ העורר טענה, כי יש ליתן משקל לעובדה שהעורר, חרף היותו נהג רכב ציבורי, משולל הרשעות קודמות, מה שמצביע על נהיגה זהירה, ומכאן, על מסוכנות מופחתת. בנוסף, כתב האישום הוגש כחודש וחצי לאחר שהסתיימה הפסילה המנהלית, ומכאן שהמדינה לא ראתה במשיב נהג מסוכן, שכן בתקופה זו החזירה לו את רישיונו. עוד נטען, כי העורר מסיע את אשתו לטיפולי פוריות, ועל כן מבוקש לסווג את הפסילה, כך שיוכל לפחות לנהוג ברכב פרטי.
המדינה טענה כי אין מקום לסיווג הפסילה, נוכח רמת הרשלנות הגבוהה, ורף הזהירות הגבוה המצופה מנהג רכב ציבורי.
בית המשפט קמא קבע, כי בנסיבות העניין, חובת הזהירות מוגברת, בהיות התאונה על מעבר חציה, העורר הוא נהג מקצועי הנוהג ברכב ציבורי המשמש להסעת נוסעים, והנפגעים הם בני האוכלוסיה המבוגרת.
נקבע, כי מכלול הנסיבות מלמד על רף רשלנות גבוה, שכן אין מדובר בהולך רגל בודד אשר התפרץ לכביש בשעת חשיכה, אלא בזוג מבוגר שחצה את הכביש במעבר חציה בהליכה איטית, כשהמנוח נעזר במקל הליכה, בבוקרו של יום, במשך שניות לא מבוטלות, במקום פתוח עם שדה ראיה מספק וללא כל הפרעה.
בית המשפט קמא ציין, כי אין בתיק החקירה הסבר לאיחור המשמעותי בתגובת המשיב (איחור בן 22.65 שניות). ככל הנראה מדובר בחוסר תשומת לב. נהיגה אל עבר מעבר חציה, מבלי להביט לעברו קודם לכן, מצביעה על מסוכנות.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
