ע' ואח' נ' הפניקס חברה לביטטוח בע"מ

תיק זה היה קבוע ליום 20.12.16 להוכחות, אלא שבפתח הישיבה טען ב"כ הנתבעת 2 כי התובע השיג צירוף תובעת נוספת , באמצעי פסול המתבטא בהצגת התובעת הנוספת כתובעת קיימת בתיק בתור אפוטרופסית וצירופה הינו כתובעת עצמאית בהיותה הבעלים של הרכב נשוא התביעה.

להבנת הטענה כתב התובע בבקשה 11 שהוגשה ביום 14.12.16 כי התביעה הוגשה ע"י שני התובעים ומחמת טעות בתום-לב צויין שם "ופא גומיד" , אנו של התובע כאפוטרופסית שלו בהיותה אמו ואפטרופסתו בהיותו חסוי.

בית-המשפט נעתר ביום 14.12.16 לבקשה אף בלי לקבל תגובה והורה על צירוף התובעת כמבוקש.

הנתבעת מתנגדת לצירוף מאחר ולטענתה נעשה ,תוך סילוף העובדות.

בנוסף טוענת הנתבעת כי קמה לה הזכות להעלות טענות מקדמיות כגון התיישנות , כנגד התובעת הנוספת המבוטחת של הנתבעת באשר למועד הגשת תביעתה , בחלוף התקופה הקבועה בחוק חוזה ביטוח.

לאחר ששמעתי את שני הצדדים , מצאתי כי הצגת העובדות מטעם התובע לא תאמה למציאות ויש בה הטעייה.

אינני מבין מדוע תובע לא פנה בבקשה רגילה לצירוף בעל-דין מכח תקנה 24 ?

יחד עם זאת וחרף העובדות המוטעות והמטעות שהוצגו בבקשה מצאתי לנכון להשאיר את צירוף התובעת הנוספת לתביעה מכוח אותה תקנה 24 הקובעת בזו הלשון:

"בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית-המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו לצוות...על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע..."

גם בלי בקשה אם היה עולה בפני הבית-המשפט שהתובע אינו הבעלים של הרכב בית-המשפט היה מצרף את הבעלים ובאותה מידה מצאתי כי היות גב' גומיד המבוטחת בפוליסה של הרכב יש לצרפה כתובעת.

על-כן הצירוף יעמוד על כנו.

לנתבעת הזכות להגיש בקשה לסילוק על הסף מחמת התיישנות ו/או העדר עילה ו/או העדר יריבות וזאת בתוך 30 יום מהיום.

התנהלות התובע הביאה לדחיית הדיון , אי-לכך אני מחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט סך של 1,200 ₪ ואשר ישולמו בתום הדיון בתיק זה.

קובע לעיוני ליום 20.2.17.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים.