ע"ו 20478-04-14 ח. נ' קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום

מבוא

1.זהו ערעור המערער, אשר בחר להיות לא מיוצג, כנגד החלטת ועדה רפואית עליונה בעניינו מיום 13.2.2014.

המערער הגיש לוועדה רפואית עליונה ערעור על החלטת הועדה המחוזית בעניינו מיום 10.9.2013. הועדה הרפואית העליונה דחתה הערעור והותירה החלטת הועדה המחוזית על כנה בכל הנוגע לפגיעות בברך רגל שמאל, שוק רגל שמאל, כף רגל, גב ופגיעה שורשית.

2.המערער יליד 1954, מוכר כנכה לפי חוק הנכים תגמולים ושיקום התשי"ט – 1959 (נוסח משולב) בגין פגיעה מיום 6.11.1969 עת עלה כוח סיור עליו נמנה המערער על מטען צד.

במשך השנים הגיש המערער בקשות שונות להכיר בהחמרה במצבו.

3.ועדה רפואית עליונה מיום 13.2.2014 קבעה במסגרת הדיון באחת מבקשותיו שתוארו לעיל כי נכותו הצמיתה של המערער הינה בשיעור 42.55 אחוזי נכות. הועדה דחתה ערעור המערער בכל הנוגע לפגימה בברכיו וקבעה כי לאחר עיון בכל החומר הרלוונטי כולל חוות דעת ד"ר סלטי אין מקום לערעור.

כן דחתה הועדה ערעורו של המערער בנוגע לפגימה בגבו.

4.עוד יצוין כי בהמשך לאחר הגשת ההליך דנן נדון עניינו של המערער פעם נוספת על ידי ועדה מחוזית ודרגת נכותו הוגדלה בגין כאבי בטן משניים לנטילת תרופה. בפועל דרגת נכותו הצמיתה של המערער כיום הינה 44%.

5.בערעור זה טוען המערער כי:

Iהועדה העליונה כלל לא בדקה מצב ברכו בדיונים ובבדיקות שנערכו לו במסגרת הדיון.

IIהועדה סירבה לקבל מהמערער מסמכים רלוונטיים לרבות מסמכים מפרופ' מיגואל שוורץ (מומחה לנוירולוגיה) מימים 11.4.2013 ו – 28.7.2013, מסמך ד"ר דוידוביץ ישראל מיום 29.10.2013, מסמך ד"ר קרויטורו סימונה מיום 5.8.2013 ומסמך ד"ר גרוש איגור מיום 12.11.2013.

IIIרופאי הועדה התעלמו מתלונות שהשמיע המערער במהלך הדיון בעניינו וממצב רגלו כפי שחזו בה במהלך הבדיקה ומהעובדה שהמערער נוטל תרופה חדשה, ויחסו, שלא כדין, תלונות המערער ומצבו, רק לגילו.

IVלא נערכה בדיקה מקפת ומספקת למערער עובר להכרעה בעניינו. לעניין זה אציין כי המערער בערעורו כן מתאר בדיקה שנעשתה לו בנוכחות בנו.

Vהמערער קובל באופן כללי בלבד על יחס בלתי הולם שקיבל בוועדה.