ע"ו 20308-12-14

1.החלטה בבקשה לפסיקת הוצאות.

2.הבסיס לדיון, בפסקת הסיום של פסק דינו של בית-משפט זה מיום 28.6.15, ובנסיבות העניין אביא את הדברים כלשונם:

... המשיב יישא בשכר טרחת המערער בשתי הערכאות בסך של 15,000 ₪. לסכום זה אין להוסיף מע"מ. הוא מביא בחשבון את היקף העבודה שנדרש ואת מכלול הקביעות דלעיל. כמו-כן יישא המשיב בהוצאות שהוציא המערער בעין במסגרת ההליך בבית משפט קמא, ובמרכזן הסכומים ששולמו למומחים, וזאת לאחר שרשמת בית-המשפט תשום הוצאות אלה בהמשך לקבלת טיעונים ואסמכתאות מאת הצדדים.

3.בהמשך לאמור, התאפשר לבאי כוחם הנכבדים של הצדדים להגיש את טענותיהם ואלה על שולחן בית-המשפט: לטענות המערער אף צורפו כאסמכתאות, חשבוניות.

4.על-יסוד האמור להלן, קובע אני שסכום ההוצאות בו יחויב המשיב לשלם למבקש, יעמוד על 34,607 ₪.

א.בשים לב לטענות המערער, נמצא להדגיש, שבפסק דינו העיקרי קבע בית-המשפט במפורש את שכר טרחת בא-כוחו, וזאת אף תוך שהודגש שהפסיקה לוקחת בחשבון את היקף העבודה שנדרש, וכי שכר הטרחה מתייחס להליכים בשתי הערכאות. נוכח זאת, פשיטא, שמנוע אני מלקבל מי מבין טענות בא כוחו הנכבד מאוד של המבקש במישור שכר הטרחה. הגם שמובטחני שעשה ב"כ הנכבד של המערער את המיטב עבור לקוחו, מנוע אני, על פי פסיקת בית המשפט, לכל פסיקה נוספת במישור שכר הטרחה.

ב.כאמור לעיל, עמוד התווך של פסיקת בית-המשפט בכל הקשור להוצאות המערער, הינו הסכומים ששולמו למומחים עבור חוות דעת בשתי הערכאות השיפוטיות. עיקרון זה, נפסק, כאמור, במפורש. המומחה העיקרי, על-פי החשבוניות שצורפו ושלהוצאותיו ראוי שאתייחס, הינו פרופ' חגי חרמש. בשולי הדברים, תאושר גם ההוצאה שנצרכה לאיסוף תיעוד רפואי.

ג.הספק ניכר ביחס לחשבונית המוקדמת מבין אלה שהוציא חרמש. גם אם על הפרק בנקודה זו סכום שולי יחסית, השאלה היא אם משקף התשלום המוקדם, מסמך שנערך במקורו לקצין התגמולים, ואולי לא לערכאות השיפוטיות. משני טעמים, נוטה דעתי לעבר עמדת המשיב. ראשית, כי, על פי הנטען על ידי המשיב, ובצדק, לרוב, אין מאושרות הוצאות אלה, ולמעשה, אין הדבר שונה מהליכים אחרים, בהם, בשלב הדיון בהוצאות, נדונות הוצאות הנתפסות כחלק מההליכים, ולא אלה שנועדו לשלבים שקדמו לפניה לבית המשפט; ושנית, שבדברי בית המשפט בפרשתנו, ניתן ביטוי מפורש לכך, שהמגיע למערער יחושב ביחס להליכים בשתי הערכאות – ועדת הערר ובית המשפט המחוזי: הא, ותו לאו. עם זאת, ככל הנראה, "נתפסת" בגדרה של הסתייגותי מחשבוניות חרמש שבפני, רק החשבונית המוקדמת ביותר מבין אלה שבפני, חשבונית מס 4163 בסך של 1,200 ₪ מיום 30.6.11.

ד.אשר לשאר החשבוניות. ניתנה הדעת לטענות הצדדים, ודומני, שהשאלות שעל הפרק הן אלה: האם ועד כמה, ניתן לקבוע שהסכומים ששולמו לפרופ' חרמש, היו, כולם, בחינת הוצאות שבמסגרת ההליך השיפוטי, והאם חורג הסכום מהמידה, ונדרש לקבוע שהוא מופרז.