חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ע"ו 11516-05-11 סבאן(המנוח) נ' משרד האוצר/הלשכה לשיקום נכים

: | גרסת הדפסה
רע"ו
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
11516-05-11
2.11.2014
בפני השופטים:
1. סגן נשיאה שנלר- אב"ד
2. סגן נשיאה ד"ר ורדי
3. השופט חגי ברנר


- נגד -
המערערים:
יורשי המנוחה ג'ינה סבאן ז"ל
עו"ד ידיד
עו"ד עצמון
המשיבה:
הרשות המוסמכת לצורך חוק נכי רדיפות הנאצים התשי"ז- 1957
עו"ד קמינסקי
פסק דין
 

 

  1. ערעור על פסק דינה של ועדת העררים (ת"א) לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957, בראשות כב' השופטת בדימוס רחל גרינברג מיום 12.4.11 (ו"ע 49474-05-10).

     

  2. ג'ינה סבאן ז"ל (להלן: "המנוחה") ילידת לוב, הגישה את תביעתה למשיבה בשנת 2001, סורבה, והגישה ערר בחייה בשנת 2009. המנוחה נפטרה במרץ 2010.

     

  3. הערר שהגישה המנוחה נידון, לאחר פטירתה, בפני ועדת העררים וביום 12/4/11 ניתן פסק דין על-ידי הועדה שדחתה את הערר, משקבעה שלא הוכחה עילת הנרדפות ועילת הפחד. ביום 5/5/11 הוגשה הודעת הערעור לבית המשפט המחוזי על-ידי יורשי המנוחה.

    כאמור, אין מחלוקת בין הצדדים שהערעור לבית המשפט המחוזי הוגש על-ידי יורשי המנוחה לאחר פטירתה. המחלוקת בין הצדדים הינה לגבי זכות היורשים של המנוחה להמשיך בהליכים ולהגיש את הערעור.

     

  4. לשיטת המערערים, מתקיים החריג שנקבע בפס"ד רע"א 7136/12 זנזורי נ' הרשות לזכויות ניצולי שואה (24.2.14) (להלן: "עניין זנזורי"), שהמשיבה הסכימה לקבל על עצמה, לפנים משורת הדין, שמדובר בהליך תלוי ועומד שטרם הוכרע, שהיה קיים במועד פטירת הניצול, כאשר הליך שכזה הינו מתחילתו (הגשת התביעה לרשות) ועד לסיומו המשפטי, כולל הגשת הערר לועדת הערר וערעור לבית המשפט המחוזי. לשיטת המשיבה לא מתקיים חריג זה, שגם הוא לפנים משורת הדין, שכן מדובר רק בהליך שהוגש על-ידי המנוחה עצמה שיש להמשיכו (במקרה זה הערר לועדת הערר) ואין מקום להמשך ההליך המשפטי בערעור בבית המשפט המחוזי משערעור זה הוגש על-ידי יורשי המנוחה לאחר פטירת המנוחה.

     

  5. עניין זה הוכרע כבר על-ידינו במסגרת עו (ת"א) 18799-12-10 יורשי המנוחה מכלוף יולנדה ז"ל נ' הרשות המוסמכת לצורך חוק נכי רדיפות הנאצים, בפסק דין שניתן ביום 14/8/14 וכן בפס"ד נוסף נוסף- ע"ו 41918-07-10 שרה שלום נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, שניתן על-ידי הרכב השופטים ענבר (ס"נ), שבח ושוחט ביום 31/8/14.

    לפי פסקי דין אלו, שיישמו את האמור בעניין זנזורי, הזכות לתגמולים פוקעת עם פטירת הניצול ואינה עוברת בירושה, כאשר החריגים שצוינו בעניין זנזורי על-ידי כבוד השופט דנציגר (לכאורה באמרת אגב) לא מתקיימים.

    לגבי החריג הראשון, מדובר בהליך תלוי ועומד, שהוגש על-ידי הניצול עצמו שנפטר בטרם הוכרע עניינו בהליך זה, ולא בהליך חדש שננקט על-ידי היורשים בערכאה אחרת אחרי פטירת הניצול.

    כך גם, לא מתקיים החריג השני של טעות מהותית, יסודית וברורה, כשועדת הערר קבעה שלא התקיימו הנסיבות של עילת הפחד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>