ע"א 9926-06-16 גאון נ' טראנסקי

המערער הגיש תובענה נזיקית נגד המשיב, בה עתר לחייבו בתשלום פיצויים בגין תקיפה (נטענת) שתקף אותו המשיב ביום 4.8.14 בכך שסטר לו וירק עליו פעמיים. המשיב כפר במיוחס לו ובית משפט קמא (כב' השופטת יעל הניג), לאחר ששמע את הראיות (עדויות המערער והחוקר הפרטי מר ויזל מטעמו וכן ועדות המשיב), דחה את התביעה הואיל ועל פי התרשמותו, המערער לא הרים את נטל השכנוע הרובץ לפתחו, מחד גיסא ובית משפט קמא לא היה נכון לייסד ממצא עובדתי הנסמך על גרסת המערער בלבד, מאידך גיסא. המערער ביקש לחזק את גרסתו בכך שהמשיב מיאן לשתף פעולה עם הצעת המערער לעבור בדיקה במכונת אמת על חשבון המערער ואף לא היה נכון להסכים לפסיקה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984. בית משפט קמא קבע – ובדין – כי שעה שהעיקר חסר מן הספר (היינו: אין הוכחה של גרסת המערער מלכתחילה), לא ניתן לעשות שימוש לחובת המשיב בסירובו להצעות הנ"ל. התביעה נדחתה אפוא (ת"א (שלום ת"א) 2741-09-14).

המערער סבור כי פסק הדין אינו נכון ועל כן, הגיש ערעורו הנוכחי, שבגדריו מבקש הוא לתקוף את הקביעות שבפסק הדין כמו גם את התרשמות בית משפט קמא מן הראיות שבאו לפניו.

אין להיעתר לערעור. טענות המערער אינן מבארות מדוע יש להתערב בממצאים שקבע בית המשפט, אשר מבוססים על התרשמותו הישירה מן העדויות ששמע ומן הראיות שהובאו לפניו. זהו יתרונה המובהק של הערכאה הדיונית הרואה את העדים ויכולה להתרשם מהם במישרין, יתרון שאינו נתון לערכאת הערעור שכל שיש לפניה הוא החומר שעמד לפני בית משפט קמא, אך אין לה כל דרך להתרשם באופן בלתי אמצעי מן העדויות.

הלכה הפסוקה היא כי יתרון מובנה זה, הנתון לערכאה הדיונית, אינו יתרון שיש להתעלם ממנו או להתערב בו עד כדי שינויו וקביעת ממצאי עובדה שונים על ידי ערכאת הערעור. כלל המושרש היטב בפסיקה הוא, כי "ערכאת הערעור לא תיטה להתערב בממצאים עובדתיים, או בקביעות מהימנות שיצאו תחת ידיה של הערכאה הדיונית, למעט במקרים יוצאי דופן, כגון כאשר נפל בהכרעתה של הערכאה הראשונה פגם היורד לשורשו של עניין או כשהקביעות האמורות אינן מבוססות על פניהן" (ע"א 3699/11 חסן נ' שחם, ניתן ביום 1.6.16, פורסם במאגר נבו).

בענייננו, אין כל עילת התערבות. יתר על כן, בהינתן דיני הראיות, המורים כי במשפט האזרחי המוציא מחברו עליו הראייה, אין ליתן משקל לסירוב המשיב לפסיקה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט או להכרעה על פי תוצאות בדיקה במכונת אמת. כל אחד מאלה טעון הסכמה מפורשת של בעלי הדין.

אם הסירוב יישקל לחובת המסרב, משמעות הדברים היא נטילת שיקול הדעת מבעל דין זה או אחר אם להסכים אם לאו להיזקקות לאחת מדרכי הכרעה אלה; תוצאה כזו אינה אפשרות ואינה רצויה.

דין הערעור להידחות אפוא, וכך אני מורה.

המערער יישא בשכ"ט ב"כ המשיב בסכום של 2,000 ₪, להיום.

ניתן היום, ו' חשוון תשע"ז (07 נובמבר 2016), בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: