ע"א 9512-09-15 אלופר ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ - בנק משכן

1.לפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' השופט שטרנליכט) מיום 7.6.15 בת"א 4389/08.

2.בפסק הדין נדחתה תביעתם של המערערים (להלן: "אלופר") בסך של למעלה מ-2 מיליון ₪ נגד המשיב (להלן: "הבנק").

3.מקור עילת התביעה של אלופר הוא בעסקה מיום 6.3.07 לרכישת נכס מקרקעין ברחוב הוותיקים בפתח תקווה (חלקה 193/1 בגוש 6326, להלן: "הנכס" או "הבית") מרונן פנחסוב (להלן: "המוכר").

4.עוד קודם לכן, בחודש נובמבר 2006, פנו אלופר לבנק בבקשה לקבלת הלוואה בקשר לרכישת הנכס, וביום 22.11.06 נמסר להם על ידי הבנק מסמך שכותרתו "אישור עקרוני לבקשת הלוואה לדיור".

5.התמורה לפי הסכם המכר מיום 6.3.07 (להלן: "הסכם המכר") הייתה 1,029,000 ₪ ואלופר שילמו למוכר במעמד חתימת ההסכם וזמן קצר אחריו סך של 379,000 ₪ ע"ח התמורה, כשאת הסכום האחרון של 650,000 ₪ אותו היה עליהם לשלם עד 30.4.07, התכוונו אלופר לשלם מכספי הלוואה אותה ייטלו מהבנק.

6.נוכח מצבו הרישומי של הנכס, עליו נעמוד בהמשך, דרש הבנק מאלופר להמציא מסמכים ואישורים שונים, כאשר בסופו של דבר הסכים הבנק לצמצם את דרישותיו לשתיים: האחת, היא קבלת הסכמת בעלי חלקת המשנה הסמוכה לחלוקת המגרש לפי הסכם השיתוף והתשריט שצורף לו, והשנייה, קבלת הסכמה עקרונית ממינהל מקרקעי ישראל לפיצול תת חלקה 193/1 לשתי חלקות, ונכונותו להתקשר עם אלופר בהסכם חכירה נפרד.

7.בסופו של דבר, לא הועמדה ההלוואה על ידי הבנק לאלופר, וביום 8.8.07 נמסרה להם על ידי המוכר הודעת ביטול הסכם המכר.

8.המוכר ואלופר ניהלו הליכים משפטיים ביניהם בבית המשפט המחוזי בתל אביב (להלן: "ההליך בתל אביב"), כשהמוכר מבקש לבטל את הסכם המכר ואת הערת האזהרה שנרשמה על הנכס לטובת אלופר, ואילו אלופר עתרו, בין היתר, להצהיר על תוקף הסכם המכר ולהורות על תשלום הפיצוי המוסכם הקבוע בו.