ע"א 8805/13 - י"ג ד.ד נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות ואח'

מבקש העיון: יגאל סרנה 

1. לפניי בקשה לעיין בפרוטוקול הדיון אשר התנהל בבית המשפט המחוזי חיפה ביום 23.1.2012 בת"א 865-08 (להלן: הפרוטוקול והדיון, בהתאמה). בפתח הדברים אציין כי הטיפול בבקשה התעכב, ועם מבקש העיון הסליחה על כך.

2. עסקינן בתביעה נזיקית אותה הגישו המערער ובני משפחתו (המשיבים 9-7) כנגד המשיבים 6-1, שעילתה המרכזית רשלנות באבחון שגוי של המערער כמי שסובל מפיגור שכלי, כמו גם באופן הטיפול בו. התביעה נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בפסק דינו מיום 7.11.2013. ערעור אשר הוגש על ידי המערער נדחה אף הוא בפסק דין של בית משפט זה מיום 3.2.2016. פרטי הפרשה פורטו בפסקי הדין האמורים, אשר פורסמו ברבים, ואיני רואה צורך לחזור עליהם. מבקש העיון (להלן: המבקש) הינו עיתונאי אשר סיקר את הפרשה, והעיון בפרוטוקול מתבקש במסגרת זו.

3. פרוטוקול הדיון, אשר מחזיק למעלה ממאה עמודים, כולל עדויות של ארבעה עדים אשר אף אחד מהם לא היה בעל דין בהליך (יחד להלן: העדים). במסגרת העדויות  צוינו שמות ופרטים אישיים ביחס לצדדים שלישיים, לרבות ביחס לחוסים אשר שהו במעון בו שהה המערער ולחלק מן העדים.   

4. ההליך בבית המשפט המחוזי, כמו גם בבית משפט זה, התנהל בדלתיים פתוחות, וכך גם הדיון מושא הפרוטוקול. בדיון אף נכחה לפחות עיתונאית אחת (כעולה בבירור מדברי כב' השופטת המופיעים בעמ' 1532 לפרוטוקול). עם זאת, במהלך הדיון החליט בית המשפט המחוזי כי חלק מעדותו של אחד העדים תהיה חסויה (החלטה בעמ' 1533 לפרוטוקול, להלן: החלק החסוי) (למען הדיוק יצוין כי מהקשר הדברים עולה כי הכוונה היא לאיסור פרסום. עם זאת, משבית המשפט המחוזי עשה שימוש במונח חיסיון, אעשה גם אני שימוש במונח זה למען הנוחות). ביום 30.1.2012, כשבוע לאחר מועד הדיון, ניתנה החלטה על ידי בית המשפט המחוזי בה צוין כדלקמן: "בהמשך להחלטתי בדבר חיסיון חלקים מעדותו של אחד העדים, הובהר (ע"י יחידת המחשוב)... כי לא ניתן להטיל חיסיון על חלקים מהפרוטוקול, אלא יש צורך להטיל חיסיון על הפרוטוקול כולו". לאחר שניתנה לצדדים הזדמנות להתייחס לעניין זה, ניתנה ביום 7.2.2012 החלטה נוספת ובה נקבע כי מן הטעם האמור "...יוטל חיסיון, בשלב זה, על פרוטוקול הדיון מיום 23.1.2012 במלואו".

5. במסגרת בקשת העיון ציין המבקש, בין היתר, כי הוא מוסר לבית המשפט "את ההחלטה למחוק חלקים מהפרוטוקול המדובר על פי שיקול דעתו הבלעדי". המדינה, מצדה, הגיבה לבקשת העיון וציינה כי היא מתנגדת למתן רשות עיון ביחס לחלק החסוי; וכי היא מותירה את הבקשה לעיין ביתר חלקי הפרוטוקול לשיקול דעת בית המשפט, אך זאת בכפוף לכך שיימחקו או יושחרו השמות והפרטים המזהים של כל מי שלא היה צד להליך. משיבים 5-4 והמשיבה 6 מתנגדים לבקשת העיון, וזאת בין היתר מפאת החשש לפגיעה בצנעת הפרט של העדים ויתר הצדדים השלישיים הנזכרים בפרוטוקול. המערער והמשיבים 9-7 לא הגישו תגובה כלשהי לבקשה.

           לאחר הגשת תגובות המשיבים ובשל רגישות העניין, ראיתי לאפשר גם לעדים להתייחס לבקשת העיון. בעקבות כך הוגשו שתי תגובות מטעם שלושה מן העדים, בגדרן הובעה התנגדות לעיון המבוקש וזאת מטעמים של פגיעה בפרטיות. בהמשך הדרך ובעקבות מתן פסק הדין בערעור התבקשה תגובה משלימה מטעם המבקש. בתגובה המשלימה ציין המבקש, בין היתר, כי הסכים אמנם להותיר לשיקול דעת בית המשפט אילו חלקים מן הפרוטוקול יושחרו, אולם לגישתו לא יהיה זה סביר להשחיר את שמותיהם של העדים.   

6. המסגרת הנורמטיבית לבחינת בקשה לעיון בתיק בית משפט של מי שאינו בעל דין מצויה בתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: תקנות העיון). ככלל - ובהיעדר איסור שבדין - נקודת המוצא היא כי יש להיעתר לבקשת העיון וזאת על רקע ההכרה במעמדו של עיקרון פומביות הדיון. זאת ועוד, "כאשר המבקש לעיין בתיק בית-המשפט הינו עיתונאי והעיון מתבקש למטרות סיקור וכתיבה עיתונאית, עשויה זכות העיון לשאוב כוחה גם מחופש הביטוי והעיתונות" (בג"ץ 5699/07 יועז נ' היועץ המשפטי לממשלה, פיסקה 3 (23.4.2009) (להלן: פרשת יועז)). ככל שאחד מבעלי הדין מתנגד לעיון, עליו מוטל הנטל לשכנע בקיומו של טעם ממשי המצדיק את שלילתו (למשל, ע"א 8849/01 סבוב נ' פקיד שומה למפעלים גדולים, פ"ד נט(5) 385 (2005); בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים, פיסקאות 25-24 (8.10.2009)). כפי שנקבע לא פעם, בית המשפט נדרש לאזן בין זכות העיון לבין זכויות ואינטרסים נוגדים, ובכלל זה זכויות ואינטרסים של בעלי הדין, של צדדים שלישיים ושל הציבור בכללותו, כמו גם סבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה (ראו תקנות 4(ד), 4(ו) לתקנות העיון; פרשת יועז, פיסקה 3).

7. לאחר שעיינתי עיין היטב בפרוטוקול ובחנתי את בקשת העיון על רקע אמות המידה הנזכרות לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה באופן חלקי, כמפורט להלן.