ע"א 8769-06-14 לוי נ' שגב

1.המבקשת עותרת לחיוב המשיבה בהפקדת ערבון בערעור, זאת לאחר שבהחלטה מיום 25.7.2014 פטר בית המשפט את המשיבה מהפקדת ערבון, תוך שנקבע כי סך של 20,000 ₪ מתוך סכום החוב הכולל, אותו חבה המבקשת למשיבה מכוח פסק דין שניתן בבית הדין האזורי לעבודה, ישמש כערבון בהליך זה ויוותר בידי המבקשת עד לסיום ההליך.

2.לטענת המבקשת ביום 02.10.2014 ניתן פסק דין בבית הדין הארצי לעבודה, אשר בא תחת פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה.

לשיטתה, לאור פסק הדין שניתן אין המשיבה נושה בה עוד ועל כן נשמטת הקרקע תחת ההחלטה מיום 25.7.2014 .

בשינוי נסיבות זה רואה המבקשת טעם ובסיס לבקשתה שלפני.

3.המשיבה מתנגדת לבקשה.

לטענתה בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה אין כדי לבטל את חיובה של המבקשת כלפיה אלא עניינו מצומצם ל"סדר הגבייה של החוב הפסוק שיש לשלם" בלבד, מה גם שאף אם בסופו של יום יקבל המוסד לביטוח לאומי את מלוא תביעתה "יוותרו הפרשים מהותיים" שבהם תחוב המבקשת, אשר טרם שילמה את ההוצאות שנפסקו כנגדה בפסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בסך של 10,000 ₪ ( סעיפם 7 ו- 10 לתגובת המבקשת).

4.מעיון בפסק הדין שניתן בבית הדין הארצי לעבודה עולה כי הוא מחליף " לפי שעה את פסק דינו של בית הדין קמא, אלא אם כן יבוקש חידוש הדיון בערעור ואז בית הדין ימשיך וידון בתקפו של פסק דינו של בית הדין קמא, לאור טענות הצדדים בערעור" (סעיף 5 לפסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה ע"א 54810-11-12 מיום 02.10.2014).

5.בהינתן האמור לעיל, סבורה אני כי בעת הזו אין לראות עוד בחיוב בו חוייבה המבקשת בבית הדין האזורי לעבודה משום חוב פסוק וחלוט ומשכך אין עוד תקומה להחלטה מיום 25.07.2014, אשר הושתתה, כל כולה, על העובדה כי המשיבה נושה במבקשת בסכום העולה על סכום הערבון שנקבע.

שינוי הנסיבות, קרי; הגשת ערעור לבית הדין הארצי לעבודה ופסק הדין שניתן בו, מחייבים, לדידי, שינוי ההחלטה וחיובה של המשיבה בהפקדת ערבון בהליך זה.

6.אשר על כן, מורה אני על ביטול ההחלטה מיום 25.07.2014 ומחייבת את המשיבה להפקיד את הערבון שנקבע (20,000 ₪) בתוך 30 יום ממועד המצאת החלטה זו לידיה.

ההחלטה ניתנה על ידי כרשמת.