ע"א 8695-09-16 דנה נ' סופר

בפניי בקשה להפחתת/מתן פטור מתשלום ערבון בסך של 10,000 ₪. המבקשת מבקשת לערער על פסק דינה של המפקחת על רישום המקרקעין מיום 8/6/16, פסק דין הנוגע לשימוש שעושה המשיב בחצר הבית המשותף (להלן: "פסק הדין"). יש לציין כי בפסק הדין התקבלה תביעת המבקשת כנגד המשיב בחלקה, והוא אף חויב בתשלום סך של 10,000 ₪, הוצאות אשר לטענתו שולמו במלואן.

לטענת המבקשת בבית המשותף מתגוררים אנשים קשישים ללא יכולת כספית; אלו משלמים דמי ועד בית בסך של 60 ₪; בקופה מצוי סך של 1,000 ₪ ולפיכך ברי כי לא תוכל המבקשת לגייס את הסכום הנדרש עבור העירבון.

המשיב הגיש תגובה והתנגד לבקשה. ניתנה זכות תשובה למבקשת אולם משזו לא הוגשה, יש לתת את ההחלטה על סמך החומר המונח בפניי.

לאחר שעיינתי בפסק הדין, בהודעת הערעור, בבקשה ובתגובה לה, קובעת אני כי יש לדחותה.

כידוע, על בית משפט לבחון שני יסודות בבקשות כגון דא: יכולת כלכלית וסיכויי הערעור.

לגבי היכולת הכלכלית – מדובר בבקשה דלה בפרטים, לא נפרשו שמות הדיירים; לא ברור מי מהם אכן מתקיים מקצבת זיקנה ומי לאו; האם למי מהדיירים יש רכוש אחר. מעבר לכך, אין להתעלם מטענות המשיב לפיהן לא ברור מהו הגורם העומד מאחורי התובענה, שכן לא צורף כל פרוטוקול דיירים המורה על הגשת התובענה/ הערעור.

מעבר לכך – לא ברור מה נעשה עם הסך של 10,000 ₪ ששולם ע"י המשיב כהוצאות משפט, ודווקא האמור בבקשה עצמה מחזק את הצורך בהפקדה – שכן משמעות האמור בבקשה הוא שאם יוטל חיוב בהוצאות לטובת המשיב, לא ניתן יהא לגבותו. אזכיר כי נציגות בית משותף אינה אישיות משפטית; אין לה נכסים; לא ניתן יהא לנקוט בהליכי גבייה. עובדה זו אך מחזקת את הצורך בהפקדת עירבון.

לגבי סיכויי הערעור – פסק הדין מנומק ומתפרש על פני 16 עמודים; פסק הדין ניתן לאחר שהמפקחת ערכה ביקור בשטח ושמעה את הראיות. הסיכוי כי בית משפט של ערעור יתערב במקרים כאלו הינו נמוך. עוד אזכיר כי אין מדובר בפסק דין חד צדדי, שכן חלק מעתירות המבקשת התקבלו.

מכל הטעמים הללו הבקשה נדחית.

לא יופקד העירבון עד ליום 15/12/16, ירשם הערעור לדחייה.

למעקב המזכירות במועד זה.