ע"א 8577/16 - א'

1. במסגרת ערעור שהגיש היועץ המשפטי לממשלה על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ש' יעקובוביץ) מיום 28.9.2016 בת"א 24980-10-15, הוגשה הבקשה שלפניי למתן סעד זמני, שעניינה עיכוב ביצוע ההחלטה עד להכרעה בערעור.

רקע והליכים

2. ביום 11.5.2015 הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו כתב אישום נגד שמונה נאשמים המזוהים עם "ארגון הפשיעה", בגין עבירות חמורות רבות וביניהן עבירות רצח, קשירת קשר לביצוע רצח והנחת מטען (תפ"ח 18058-05-15 מדינת ישראל נ' ווהאל ואח') (להלן: ההליך הפלילי). עובר לכך, ולצורך הגשת כתב האישום, גויס המשיב 2 כעד מדינה, ובמסגרת חקירת המשטרה נדרש למסור "הודעת ניקיון", שעניינה עדות על אודות פעילויותיו ומעשיו הפליליים בעבר. במסגרת הודעה זו, בין היתר, סיפק המשיב 2 מידע אודות מקרה הרצח הבלתי מפוענח של י.ש (להלן: המנוח), לפיו מעשה הרצח בוצע על ידי קרוב משפחתו של המשיב 2, והוא עצמו נכח בזירה ושימש כנהג. קרוב משפחתו של המשיב 2 נרצח בעצמו לאחר חתימת הסכם עד המדינה, ועל כן לא התאפשר להגיש נגדו כתב אישום בגין מעשה רצח זה ואחרים.

3. ביום 14.10.2015 הגישו בני משפחתו של המנוח (להלן: התובעים) תביעה נזיקית לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו נגד המשיב 2 ונגד עזבון קרוב משפחתו, המשיב 3, אשר התבססה על "הודעת הניקיון" של המשיב 2 (ת"א 24980-10-15) (להלן: ההליך האזרחי). נוכח החשש כי ניהול ההליך האזרחי נגד המשיב 2 עלול לשבש את ההליך הפלילי ולפגוע ביכולתה של המדינה לנהלו, הודיע היועץ המשפטי לממשלה על התייצבותו להליך והגיש בקשה לעיכוב ההליכים בהליך האזרחי עד להכרעה בהליך הפלילי ולמצער עד לאחר עדותו של המשיב 2 בהליך הפלילי. במסגרת הבקשה נטען כי "הודעת הניקיון" הועברה לידי התובעים שלא כדין על ידי גורמים עלומים אשר מבקשים לשבש את ההליך הפלילי. בנוסף נטען כי קיום הליכים מקדמיים במסגרת ההליך האזרחי – וביניהם העברה של חומרים מתיקים פליליים למשיב 2 – עשוי להביא לשיבוש ההליך הפלילי ועדותו של המשיב 2. יצוין כי היועץ המשפטי לממשלה הודיע על התייצבותו והגיש בקשה דומה אף במסגרת הליך אזרחי נוסף שנפתח נגד המשיב 2 על ידי קרובי משפחתו של נרצח נוסף שהמשיב 2 סיפק מידע על נסיבות הירצחו במסגרת "הודעת הניקיון" (ת"א 9310-09-15). במסגרת הליך זה, בית המשפט המחוזי (השופטת י' אילני) הורה על עיכוב ביצוע ההחלטה עד למתן הכרעה בערעור דכאן.

           יצוין כי המשיב 2, באמצעות בא כוחו, לא הצטרף לבקשה לעיכוב ההליכים, אלא ביקש לנהל את ההליך האזרחי בנפרד מההליך הפלילי והצהיר כי הוא אינו מבקש לקבל חומרי חקירה או כל חומר שנוגע להליך הפלילי, טרם מתן עדותו בהליך הפלילי. בנוסף, המשיב 2 הסכים להצעת בית המשפט המחוזי לפיה ההליך האזרחי יתקדם עד אשר תידרש עדותו, זאת ככל שעד אז לא תסתיים עדותו בהליך הפלילי. התובעים, מצידם, התנגדו לבקשה ועתרו לאפשר ניהולה של התובענה באופן עצמאי ללא כל תלות ומגבלה עקב ההליך הפלילי.

4. ביום 28.9.2016 בית המשפט המחוזי הורה על דחיית הבקשה. בראשית הדברים ציין בית המשפט המחוזי כי ככלל, קיומו של הליך פלילי אינו מצדיק כשלעצמו, עיכוב של הליך אזרחי המתנהל באותו עניין, וכי על המבקש לסטות מכלל זה הנטל להוכיח את התקיימות אחד החריגים. בית המשפט המחוזי אמנם קיבל את טענת היועץ המשפטי לממשלה לפיה חשש לשיבוש ההליך הפלילי מהווה טעם לעיכוב ההליך האזרחי; אולם נקבע כי לא עלה בידי היועץ המשפטי לממשלה להוכיח כי חשש זה מתקיים בענייננו. בית המשפט המחוזי ציין כי הבקשה לעיכוב הליכים הוגשה אך לאחר שהמשיב 2 הגיש כתב הגנה מטעמו, בו הוא הכחיש את הנטען בכתב התביעה – והגשתו אינה חושפת את קו הגנתו בהליך הפלילי או פוגעת בזכויותיו, שכן הוא אינו נאשם. עוד נקבע כי המשיב 2 לא נדרש – ואף הוצהר על ידי בא כוח התובעים כי לא יידרש – להליכים מקדמיים, וכי יש בכך כדי לאיין את החשש לשיבוש ההליך הפלילי. כמו כן, בית המשפט ציין כי אף מצידו של המשיב 2 עצמו אין עוד חשש משיבוש, נוכח התחייבותו שלא לדרוש חומרי חקירה. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי טענת היועץ המשפטי לממשלה, לפיה יש בניהול ההליך האזרחי משום הפעלת לחץ פסול על המשיב 2, אינה מהווה, כשלעצמה, טעם לעיכוב ההליך. נקבע כי אמנם עצם הגשת התובענה האזרחית עשוי להעלות חשש כי המשיב 2 יחזור בו מהאמור ב"הודעת הניקיון", אולם ממילא אין בהקפאת הליכים כדי לספק מענה לחשש זה. זאת ועוד, בית המשפט המחוזי עמד על התארכות ההליך הפלילי  באופן שהקפאת ההליך האזרחי עד לבירור ההליך הפלילי עלולה לפגוע בזכויותיהם של התובעים. לבסוף, בית המשפט המחוזי הורה על דחיית הבקשה לעיכוב הליכים ותחת זאת הורה כי ההליך האזרחי יתקדם עד אשר תידרש שמיעת עדותו של המשיב 2, ככל שעובר לכך לא תסתיים עדותו במסגרת ההליך הפלילי. 

הבקשה

5. לטענת היועץ המשפטי לממשלה, המשך בירור התביעה האזרחית – אף ללא שמיעת עדות המשיב 2 – יפגע וישבש את ההליך הפלילי באופן מהותי. לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, המשך ניהול ההליך האזרחי במתווה שקבע בית המשפט המחוזי עלול לגרום להפעלת לחצים על המשיב 2 באופן שקיים חשש כי הוא יושפע מחומרי החקירה שייחשף אליהם במסגרת ההליכים המקדמיים בהליך האזרחי, בבואו להעיד בהליך הפלילי. היועץ המשפטי לממשלה גורס כי בענייננו מתקיימים התנאים לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי – סיכויי ערעור טובים ומאזן הנוחות הנוטה לטובתו. לעניין סיכויי הערעור, היועץ המשפטי לממשלה טוען כי רף ההוכחה שנקבע בפסיקה לעניין רכיב זה הוא שאין המדובר בהליך נעדר סיכוי. אשר למאזן הנוחות, היועץ המשפטי לממשלה גורס כי זה נוטה בבירור לטובתו, שכן בירור התביעה האזרחית עלול לגרום נזק בלתי הפיך להליך הפלילי ולא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו. מאידך, עיכוב בירור ההליך האזרחי לא יפגע ביכולת התובעים לנהל את ההליך האזרחי לאחר סיום ההליך הפלילי או לאחר שמיעת עדות המשיב 2. לבסוף, היועץ המשפטי לממשלה מציין כי בבוא בית המשפט לשקול את מאזן הנוחות ואת מכלול האינטרסים, עליו להעדיף את האינטרס הציבורי הטמון בניהול הליך פלילי באופן תקין ומבלי חשש לשיבושו.

6. התובעים מצידם, מתנגדים לבקשה. בפתח הדברים טוענים התובעים כי דין הבקשה להידחות על הסף, לאור העובדה כי לא גובתה בתצהיר כנדרש בדין. בנוסף, הם טוענים כי אף דין הערעור להידחות על הסף, מאחר שליועץ המשפטי לממשלה כלל לא עומדת זכות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, אלא היה עליו להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה. זאת ועוד, התובעים גורסים כי הבקשה שלפנינו כלל אינה מהווה בקשה לעיכוב ביצוע – כי אם בקשה לסעד זמני לתקופת הערעור. בנוסף לכך, התובעים טוענים כי דין הבקשה להידחות אף לגופה. התובעים גורסים שסיכויי הערעור הם נמוכים, שכן בית המשפט המחוזי בחן את טענות היועץ המשפטי לממשלה ונתן מענה לכל אחת מהן. לטענתם, בית המשפט המחוזי אף קבע מנגנון דיוני, לפיו הראייה היחידה שתוצג על ידי התובעים היא "הודעת הניקיון" של המשיב 2, וככל שהלה יידרש להעיד – עדותו תשמע לאחר סיום עדותו בהליך הפלילי. מנגנון זה, מבטיח כי להליך האזרחי לא תהא השפעה על ההליך הפלילי, ומאיין את החשש לשיבוש ההליך הפלילי. אשר למאזן הנוחות, התובעים טוענים כי לא עלה בידי היועץ המשפטי לממשלה להוכיח טענותיו בדבר הנזק הבלתי הפיך שצפוי להיגרם להליך הפלילי באם ההליך האזרחי יימשך בהתאם למתווה שגובש. לבסוף, התובעים מציינים כי הפגיעה בזכות הגישה שלהם לערכאות מתחזקת נוכח העובדה כי המשיב 2 אינו נאשם בהליך הפלילי.