אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 7261/20

ע"א 7261/20

תאריך פרסום : 30/12/2020 | גרסת הדפסה

ע"א
בית המשפט העליון
7261-20
01/01/0001
בפני השופטת:
הנשיאה א' חיות

- נגד -
המערערת:
פלונית
עו"ד ציון סמוכה
המשיב:
פלוני
עו"ד יניב גיל
עו"ד עדי רוזנבלום
פסקדין
 

           ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (השופטת נ' רוסמן גליס) מיום 11.10.2020 בתלה"מ 66072-05-20 ובתלה"מ 36762-06-20 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת.

 

  1. הצדדים הם בני זוג לשעבר ולהם ילד קטין בן כחמש שנים (להלן: הקטין). בחודש פברואר 2019 חתמו הצדדים על הסכם גירושין שאושר על ידי המותב במסגרת הליך קודם שהתנהל בין הצדדים (להלן: ההסכם). בהתאם להוראות ההסכם, החלטות חשובות בעניין הקטין, ובהן בחירת מוסד החינוך אותו יפקוד ובחירת מקום מגוריו, "תתקבלנה בעצה אחת ובהסכמה מראש של שני ההורים". עוד נקבעו בהסכם זמני השהות של הקטין, כך שהקטין ישהה אצל המשיב יומיים בכל שבוע ובכל סוף שבוע שני, וביתרת הזמן ישהה עם המערערת.

 

  1. בחודש מרץ 2020 עזבה המערערת את היישוב שבו התגוררו הצדדים במרכז הארץ (להלן: היישוב הישן) ועברה להתגורר בבית הוריה ביישוב בצפון הארץ (להלן: היישוב החדש). זאת לטענתה על רקע קשיים כלכליים ונוכח התפשטות נגיף הקורונה. לטענת המשיב, הוא הבין כי מדובר במעבר זמני, בין היתר בשים לב לסגירת מוסדות החינוך, והוא לא נתן הסכמתו בשום שלב למעבר הקטין להתגורר דרך קבע ביישוב החדש. בחודש מאי 2020, נוכח כוונת המערערת לרשום את הקטין למסגרת חינוכית ביישוב החדש, הגיש המשיב תביעה לבית המשפט קמא וביקש כי יקבע שמקום מגוריו וחינוכו של הקטין יוותר ביישוב הישן, וכי ככל שהמערערת תסרב להתגורר ביישוב הישן או בקרבתו, ייקבע כי הקטין יהיה במשמורת מלאה של המשיב (להלן: תביעת המשיב). מיד עם הגשת ההליך, הוא נקבע לקדם משפט וניתנה הוראה למחלקה לשירותים חברתיים ביישוב הישן (להלן: המחלקה לשירותים חברתיים) להגיש תסקיר בעניינו של הקטין (להלן: התסקיר). ביום 7.6.2020 הודיעה המחלקה לשירותים חברתיים כי בשל "אילוצי תקופת הקורונה", לא יעלה בידה להגיש את התסקיר עד לחודש מאי 2021.

 

           בחודש יוני 2020 הגישה המערערת תביעה מטעמה, בה עתרה להעתיק את מקום מגוריו הקבוע של הקטין ליישוב החדש ולאפשר לה לרשום אותו למסגרת חינוכית לשנת הלימודים התשפ"א ביישוב זה (להלן: תביעת המערערת). יצוין כי עוד בטרם הוגשה תביעת המשיב, הוא פנה בבקשה לסעד זמני אשר יאסור על המערערת לשנות את המסגרת החינוכית אליה רשום הקטין (י"ס 34587-05-20), ובהחלטה מיום 19.5.2020 ציין המותב "כבר מובהר כי לא ניתן לעשות שינוי חד צדדי באזור מגוריו של הקטין ו/או [ה]מוסד החינוכי בו הוא מתחנך".

 

  1. קדם משפט ראשון בשני ההליכים התקיים ביום 19.7.2020, ובתומו התבקשו הצדדים לנסות ולהגיע להסכמות בדבר הסדר זמני לששת החודשים הבאים. במקביל, ניתנה הוראה למחלקה לשירותים חברתיים להשלים את התסקיר בעניינו של הקטין בהקדם האפשרי. עוד קבע בית המשפט קמא את ההליכים להמשך קדם משפט בפניו ביום 12.8.2020. ביני לביני, ביום 5.8.2020 הודיעה המערערת על החלפת ייצוגה, והגישה למחרת היום בקשה לאפשר לה לרשום את הקטין למוסד חינוכי ביישוב החדש "ולו באופן זמני" (להלן: הבקשה לרישום זמני). כן הגישה המערערת בקשה להורות על קבלת תסקיר סעד משירותי הרווחה ביישוב החדש, ובקשה זו נדחתה ביום 9.8.2020 הואיל וכבר ניתנה החלטה בדבר הזמנת תסקיר מהמחלקה לשירותים חברתיים ביישוב הישן. המותב הוסיף וציין "ככל שהמבקשת חפצה – ניתן למנות גורם פרטי במימונה למתן המלצות בהקדם האפשרי".

 

  1. ביום 12.8.2020 התקיים קדם המשפט השני בהליכים, במהלכו העלתה המערערת את בקשתה למנות מומחה לבחינת עניינו של הקטין וכן נדונה הבקשה לרישום זמני. בתום הדיון דחה בית המשפט את הבקשה לרישום זמני וקבע, בין היתר, כי לא ניתנה הסכמתו המפורשת של המשיב למעברם של המערערת והקטין ליישוב החדש טרם ביצועו, וכי מדובר בשינוי אשר "ישליך במישרין ובאופן ברור על המגע הישיר, האישי והסדיר של [המשיב] עם הקטין". בית המשפט הוסיף וציין, בין היתר:

 

"15. בתקופה שבה האם טוענת כי היא מקפידה להסיע את הקטין להסדרי השהות עם אביו, האם אינה עובדת, הקטין ברוב הזמן לא התחנך בגן הילדים וזאת מפאת הגבלות כאלה ואחרות שהטילה הממשלה בשל וירוס הקורונה. ברור כי במצב דברים זה זמנה של האם בידה, והקטין בגיל שבו הוא לחלוטין תלוי ברצון הוריו [ובהוראותיהם] ומשכך, קל יותר בתקופה מעין זו להביא את הקטין [להסדרי השהייה ביישוב הישן].

 

  1. החיים מטיבם ישתנו, האם תחזור להשתלב בשוק העבודה באופן כזה או אחר וכאשר לקטין יהיה סדר יום [ברור] הכולל בעתיד גם לימודים בבית ספר או בתיכון, גם חוגים, גם תנועת נוער וגם פעילויות חברתיות הרי ברור שבשילוב של כל אלו שיתקיימו [ביישוב החדש] יחד עם אילוצי החיים של האם, הסיכוי ולפיו הסדרי השהות של הקטין יוסיפו להתנהל כסדרם הולך וקטן.

 

  1. זאת ועוד, אף אם האם תחליט להשקיע את כל זמנה ומרצה לצורך הבאה סדירה של הקטין מס' פעמים בכל שבוע לשהות בבית אביו [ביישוב הישן], עדיין צפוי כי הדבר עלול לשבש את שגרת חייו של הקטין עצמו, וזאת במצב שבו חיי החברה שלו, מוסדות החינוך, החוגים וכיוצ"ב יהיו [ביישוב החדש]. לא ירחק היום ובו הקטין עצמו עלול, בשל חוסר הנוחות שבניתוק משגרת חייו [ביישוב החדש] לשהייה מס' רב של פעמים בחודש אצל אביו [ביישוב הישן], לנתק את עצמו מהמחויבויות שבין הוריו, לצמצם את השהייה אצל אביו [ביישוב הישן] ולמחות באופן מעשי על הסדרים אלה.

 

  1. לא ניתן בנקל להפר הסכמים ולהפר זכויות בסיסיות של הורים ושל ילדים לקשר משמעותי וקרוב זה עם זה. לא בכדי מתנהל קשר משמעותי ורציף דווקא במקרים שבהם ההורים אף שאינם חיים יחדיו מתגוררים בסמיכות האחד לשני, בין באותה עיר ובין בערים סמוכות.

 

[...]

 

  1. לא יעלה על הדעת שבית המשפט יתיר כלאחר יד לאחד ההורים להרחיק את הקטין מהורהו השני וזאת אגב פגיעה משמעותית במעורבות של ההורה השני בחייו של הקטין כפי שהודגם והוסבר לעיל.

 

[...]

 

  1. בתיק זה לא מצאתי כי קיימת סיבה ייחודית אשר בגינה יש להתיר את [מעברו] של הקטין [ליישוב החדש]. אומנם האם טענה כי בשל מצבה הכלכלי אין היא יכולה להוסיף ולהתגורר עם הקטין [ביישוב הישן] [... אך] טענה זו של [המערערת] טרם הוכחה. [...] [המערערת] לא הניחה בפניי עד כה תשתית עובדתית משמעותית דיה אשר תתמוך במעברה עם הקטין [ליישוב החדש] באופן שיגבר על האינטרס הברור של הקטין להתגורר בסמוך לשני הוריו והדברים פורטו היטב לעיל.

 

  1. אשר על כן, אני דוחה את בקשת האם לקבלת סעדים 'זמניים' אשר ישרתו את המעבר [ליישוב החדש] וזאת באשר [המערערת] טרם הוכיחה את תביעתה. בכלל האמור איני מתירה את רישומו של הקטין למוסדות חינוך [ביישוב החדש] וקובעת כי הקטין יירשם אך ורק לגן ילדים [ביישוב הישן], בהתאם לשיבוץ העירייה וככל האפשר עם חבריו מהגן הקודם. [...] ככל שהאם תוסיף להתגורר [ביישוב החדש] בעוד הקטין מתחנך בגן [ביישוב הישן] יוכל האב לעתור לשינוי זמני בהסדרי השהות ובקשתו תידון לעיצומה".

 

           אשר לבקשה למינוי מומחה, זו התקבלה וההליכים נקבעו להוכחות בחודש פברואר 2021. עוד יצוין כי לקראת תום הדיון, הציע בית המשפט לצדדים לפנות לגישור, וניתנה הסכמתם לכך. ואולם, מיד עם תום מתן ההחלטה בדבר הפניית הצדדים לגישור, הודיע בא-כוח המערערת כי הוא חוזר בו מהסכמתו בציינו "אני בין כה [וכה] נמצא בבר"ע אז זה לא מעניין אותי". בהמשך להחלטה בדבר מינוי מומחה, ביום 3.9.2020 קבע המותב את זהות המומחית, תוך שהבהיר במפורש לצדדים כי נאסר עליהם להעביר לידה "כל מידע שהוא מתיק ביהמ"ש ו/או אחר שלא על פי בקשה יזומה של המומחית ופנייתה בכתב לביהמ"ש לשם כך".

 

           יצוין כי ביום 27.8.2020 הגישה המערערת בקשת רשות ערעור על ההחלטה בבקשה לרישום זמני לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (רמ"ש 56801-08-20; להלן: בקשת רשות הערעור), וזו נדחתה ביום 20.10.2020. במסגרת החלטת הדחייה ציין בית המשפט המחוזי "די לי בכך שהחלטת ביהמ"ש קמא מבקשת לשמור [על] הסטטוס קוו הקיים בפועל [...] והמוסכם בין הצדדים [...] ובכך [שהמערערת] טרם הניחה תשתית עובדתית שתתמוך בטענתה שטובת הקטין היא לרישומו לגן [ביישוב החדש] דווקא". עם זאת, קבע בית המשפט המחוזי כי "ככל שלא תינתן החלטה אחרת ע"י ביהמ"ש קמא – המומחית מטעם ביהמ"ש לא תיחשף [להחלטה בבקשה לרישום זמני] והיא לא תועבר אליה ע"י מי מהצדדים או באי כוחם. בהיעדר החלטה אחרת מטעם ביהמ"ש קמא דין דומה יחול גם על חשיפת ההחלטה נושא הבר"ע לפני שרותי הרווחה מהם הוזמן התסקיר".

 

  1. במקביל לאמור, ביום 13.8.2020 הגיש בא-כוח המערערת בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון מיום 12.8.2020 כך שיירשם שבתום הדיון אמר המותב לבא-כוח המשיב "תגישו בקשה לשינוי הסדרי ראייה ואני אדון בכך" (להלן: הבקשה לתיקון הפרוטוקול), וזו הועברה לתגובת המשיב. ביום 14.9.2020 נדחתה הבקשה לתיקון הפרוטוקול, תוך שצוין כי בהחלטה שניתנה במסגרת הפרוטוקול נכללה התייחסות לסוגיית הסדרי השהות.

 

  1. ביום 16.8.2020, מספר ימים לאחר הגשת הבקשה לתיקון הפרוטוקול, הגיש בא-כוח המערערת "הודעה לכבוד ביהמ"ש" בה הודיע כי "בכוונתו להגיש בימים הקרובים, לנשיאת ביהמ"ש העליון, בקשה לפסילת כבוד ביהמ"ש מלשבת בתיק", וזאת נוכח האמור בהחלטה בבקשה לרישום זמני. צוין כי הודעה זו מוגשת "כדי למנוע טענה בדבר שיהוי בבקשת הפסילה". ביום 26.8.2020 ניתנה החלטת המותב לפיה "אין הליך של הודעה ובפרט שזו לא התבקשה ע"י ביהמ"ש. ככל [שהמערערת] מעוניינת בסעד כלשהו תתכבד ותגיש בקשה כדין". ביום 6.9.2020, עוד בטרם התקבלה החלטה בבקשה לתיקון הפרוטוקול, הגישה המערערת בקשת פסלות. ביום 9.9.2020 הורה בית המשפט קמא על מחיקת הבקשה מכוח תקנה 91(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), הואיל והיא הכילה "ביטויים ותיאורים שאינם הולמים [...] ככל שתוגש בקשה מתוקנת היא תידון לעיצומה". בקשה כאמור הוגשה ביום 14.9.2020, לאחר מתן ההחלטה בבקשה לתיקון הפרוטוקול. בבקשת הפסלות טענה המערערת כי בהחלטתו לדחות את הבקשה לרישום זמני הביע המותב דעה נחרצת ומנומקת לגבי העתקת מקום מגוריו של הקטין, ובכך למעשה גזר את גורלם של ההליכים כבר בשלב המקדמי, ועל כן קם חשש ממשי שהם לא ינוהלו באופן אובייקטיבי. נטען כי "לא יאמן שביהמ"ש מאמין לתסריט השחורות אותו פירט [בהחלטה בבקשה לרישום זמני] עבור המומחה והעו"ס, ביהמ"ש כותב זאת כדי לסכל חוו"ד המומחה ולתת הנחיות, נימוקים והכוונה למומחה, הוא לא משאיר ספק שזה מה שהוא החליט". עוד טענה המערערת כי יש להוסיף לכך את המלצת המותב לבא כוח המשיב להגיש בקשה לשינוי הסדרי השהות, אשר עולה כדי הפיכת המותב "לפרקליטו של המשיב". ביום 23.9.2020 הגיש המשיב את תגובתו לבקשה, וביום 7.10.2020 הגישה המערערת את תשובתה לתגובה.

 

           ביני לביני, ביום 15.9.2020 הגיש המשיב בקשה לשינוי הסדרי השהות ולקביעת משמורת זמנית בעניינו של הקטין (להלן: הבקשה לשינוי הסדרי השהות), אשר הועברה לתגובת המערערת. ביום 8.10.2020, לאחר קבלת תגובת המערערת, הורה המותב על קבלת תשובת המשיב לתגובה וכן הורה למחלקה לשירותים חברתיים "להתערב לאלתר בנושא הסדרי השהות של הקטין, תוך מתן המלצה בדבר הסדרי השהות לעת חזרת גני הילדים לשגרת לימודים. ההמלצה תוגש בדחיפות ולא יאוחר מ-20 ימים מהיום". נוכח החלטה זו, ביקשה המערערת ביום 11.10.2020 כי תינתן החלטה בבקשת הפסלות וזאת בין היתר נוכח הוראת סעיף 77א(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: החוק) לפיה "נטענה טענת פסלות נגד שופט, יחליט בה אותו שופט לאלתר ולפני שיתן כל החלטה אחרת". בהמשך אותו היום דחה בית המשפט קמא את בקשת הפסלות.

 

  1. בהחלטתו, ציין בית המשפט קמא כי כלל הטיעונים שהועלו בבקשת הפסלות הם בעלי אופי ערעורי. הובהר שהחלטתו בבקשה לרישום זמני נגעה לסעד דחוף וזמני שהתבקש נוכח הקרבה לפתיחת שנת הלימודים, וכי מכל מקום הדרך להשיג על החלטה זו היא באמצעות הליך ערעור מתאים. נקבע כי אין בעצם דחיית הבקשה לרישום זמני כדי להקים עילת פסלות, וכי הגם שההכרעה בבקשה דרשה לקבוע ממצאים לכאוריים בדבר סיכויי תביעת המערערת, הרי שהובהר בהחלטה שטענות המערערת טרם הוכחו ועל כן נקבעו מועדי ההוכחות בהליכים, המחלקה לשירותים חברתיים התבקשה לערוך תסקיר בעניינו של הקטין, ואף מונתה מומחית פרטית שתיתן חוות דעת מקיפה בעניין. עוד צוין "ברור כי שיקולים הנשקלים בעת מתן סעד זמני, מהותיים וחשובים ככל שיהיו, יכולים להשתנות לאחר דיון מעמיק בתובענה, קבלת חוות דעת וקיום דיוני הוכחות. ברור גם כי ביהמ"ש פתוח לבחינה מחודשת של שיקולים אלו, שאם לא כן לא היה מזמין תסקיר מטעם שירותי הרווחה ונעתר למינוי מומחה בלתי תלוי. עצם האפשרות לשינוי, עדין אינה מורידה מחובתו של שופט להכריע בסעד זמני דחוף ומיידי ככל שיהיה באופן מנומק כדבעי הן מההיבט של סיכויי התובענה והן מההיבט של מאזן הנזקים". בית המשפט הוסיף וציין כי היה מקום לדחות את בקשת הפסלות גם בשל התנהלותה של המערערת, אשר לא פעלה בהתאם לחובת ניהול ההליך בתום לב, וזאת נוכח הלשון שבה נקטה בבקשת הפסלות והטענות אשר מייחסות למותב "תחבולה" וניסיון להכשיל את פעולת המומחה נוכח האמור בהחלטה בבקשה לרישום זמני. בהקשר זה הדגיש בית המשפט כי במסגרת החלטתו מיום 3.9.2020 ציין במפורש שאין להעביר לידי המומחית כל מידע מתיק בית המשפט ללא פנייה בכתב לבית המשפט בעניין זה.

 

           להשלמת התמונה יצוין כי ביום 11.11.2020 הכריע המותב בבקשה לשינוי הסדרי השהות, והורה על הוספת יום נוסף שבו ישהה הקטין אצל המשיב. עם זאת, דחה בית המשפט את בקשת המשיב לקביעת משמורת זמנית בקובעו "אין דחיפות בשלב זה לשנות מהקבוע [בהסכם]".

 

  1. מכאן הערעור דנן, בו חוזרת המערערת על אשר טענה בבקשת הפסלות. המערערת מדגישה כי חלק מהקביעות בהחלטה בבקשה לרישום זמני חורגות מהקביעות הנדרשות לשם הכרעה בבקשה לסעד זמני, והן עוסקות בעתיד הרחוק של הקטין. כך, לדוגמא, נטען כי התייחסות המותב להשלכה של לימודי הקטין בבית ספר או בתיכון ביישוב החדש על קשרו עם המשיב, אין לה דבר וחצי דבר עם הכרעה בבקשה שעמדה בפני המותב. על כן, סבורה המערערת כי קביעות אלה מעידות על רצונו של המותב "לקבוע היום את תוצאות התיק כפי שהוא רואה אותן ע"י הכשלת וסיכול חוות דעת נוגדות לדעתו או תסקירי סעד שיאפשרו את המעבר של הקטין [ליישוב החדש]". עוד טוענת המערערת כי קביעת המותב לפיה המעבר ליישוב החדש יש בו כדי לפגוע בהסדרי השהות של הקטין עם המשיב אינה עולה בקנה אחד עם המציאות, שכן חרף המעבר ליישוב החדש, ממשיכה המערערת להביא את הקטין ליישוב הישן בהתאם להסדרי השהות שנקבעו בהסכם. המערערת סבורה שהחלטות המותב מיום 8.10.2020 להורות למחלקה לשירותים חברתיים להגיש את עמדתה בדבר הסדרי השהות תוך 20 יום, וכן החלטה נוספת בעניין שניתנה ביום 18.10.2020, אשר הבהירה כי על העמדה לעסוק בהתאמת הסדרי השהות למצב הקיים, וכי אין מדובר בהוראה להגשת תסקיר מלא, מעידות אף הן כי דעתו של המותב "ננעלה". המערערת סבורה שהחלטות אלה ניתנו בניגוד להוראת סעיף 77א(ב) לחוק, וכי בית המשפט קמא פועל לשם "סיכול הדיון בפסילה בבימ"ש עליון" בכך שהוא ממשיך לקיים את הדיון בפניו בעוד ערעור הפסלות תלוי ועומד. לשיטתה, בית המשפט קמא "התמהמה" במתן החלטתו בבקשת הפסלות ובמקביל המשיך לדון בתיק וליתן החלטות מבלי לנמק מדוע יש דחיפות מידית לעשות כן. לבסוף, העלתה המערערת טענות בנוגע לחשש כי המומחית או עובדי המחלקה לשירותים חברתיים ייחשפו לאמור בהחלטה בבקשה לרישום זמני, וזאת בניגוד להחלטת בית המשפט המחוזי בבקשת רשות הערעור.

 

  1. המשיב סבור כי יש לדחות את הערעור. לשיטתו, אין כל פסול בהתייחסות המותב לעתידו של הקטין, שכן במסגרת בחינת הבקשה שבפניו היה עליו לשקול, בנוסף לשיקולים קצרי טווח גם שיקולים ארוכי טווח ואת השלכתם על הסוגיה. לשיטתו, המערערת אינה מצביעה על עילה כלשהי אשר תצדיק את פסילת המותב, ולמעשה מדובר בכתב ערעור על ההחלטה בבקשה לרישום זמני, אשר אינו כולל נימוק או ביסוס כלשהו לקיומו של חשש למשוא פנים.

 

  1. בהתאם לרשות שהתקבלה, הגישה המערערת תשובה לתגובת המשיב, בה שבה על טענותיה כי חרף המעבר ליישוב החדש לא נפגעו הסדרי השהות בין הקטין למשיב, והוסיפה טענות לגופו של הסכסוך בין הצדדים. עוד טוענת המערערת כי הגם שבקשת רשות הערעור שהגישה נדחתה, החלטת בית המשפט המחוזי לפיה בהעדר החלטה אחרת של בית המשפט קמא אין להעביר את ההחלטה בבקשה לרישום זמני לעיון גורמי המקצוע, מעידה על כך שמדובר בהחלטה "בעייתית מאוד [שעלולה] לפגוע באוביקטיביות בדיקת המומחית ושרותי הרווחה ועלולה להכתיב להן ולהטמיע בהן את [דעתו של המותב]". המערערת מוסיפה וטוענת כי החלטת המותב מיום 11.11.2020 לשנות את הסדרי השהות שנקבעו בהסכם מעידה אף היא על כך שדעתו "ננעלה".

 

  1. דין הערעור להידחות. המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין הוא זה הקבוע בסעיף 77א(א) לחוק ולפיו יש לבחון האם קיימות נסיבות אשר יש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. המערערת מבקשת ללמוד כי דעתו של המותב "ננעלה" נוכח הקביעות שקבע בהחלטתו לענין הרישום הזמני. אין בידי לקבל טענה זו. עיון בהחלטה מעלה כי המותב בחן, כנדרש, את סיכויי התביעה על מנת להכריע אם קיימת הצדקה ליתן את הסעד הזמני שהתבקש. בתוך כך, בחן המותב את טענות המערערת בדבר הטעמים שחייבו אותה להעביר את מקום מגוריה ואת ההשלכות – קצרות הטווח וארוכות הטווח כאחד – על טובתו של הקטין ועל הקשר בינו למשיב שעשויות להיות למעבר שלו ליישוב החדש ולרישומו למסגרת חינוכית שם. קביעת בית המשפט לפיה בשלב מוקדם זה של ההליך, בטרם נשמעו הוכחות, המערערת לא הוכיחה כי קיימים טעמים שיתמכו במעבר ליישוב החדש "באופן שיגבר על האינטרס הברור של הקטין להתגורר בסמוך לשני הוריו", היא קביעה אשר אין בה כדי להצדיק את פסילתו. בית המשפט הדגיש בהחלטתו בבקשת הפסלות כי מדובר בממצאים לכאוריים בלבד, וכי הוא הורה על קביעת ההליך להוכחות, על הגשת תסקיר מטעם המחלקה לשירותים חברתיים ועל מינוי המומחית, וכי כל אלה מעידים כי הוא "פתוח לבחינה מחודשת" של השיקולים הצריכים לעניין על בסיס הראיות שיונחו בפניו. יתר טענותיה של המערערת הן טענות ערעוריות או טענות הנוגעות לאופן ניהול ההליך על ידי המותב, ואין מקומן בהליכי פסלות. חלק מטענות אלה אף מתייחס לאירועים שאירעו לאחר ההחלטה בבקשת הפסלות, וברי כי אין מקום לדון בטענות אלה לראשונה במסגרת ערעור פסלות לבית המשפט העליון.

 

  1. אשר לטענת המערערת כי בהתאם להוראת סעיף 77א(ב) לחוק היה על בית המשפט קמא לדון בבקשת הפסלות בטרם יקבל כל החלטה אחרת. אכן, טוב היה עושה בית המשפט קמא לו הכריע בבקשת הפסלות בטרם העביר את בקשת המשיב לשינוי הסדרי השהות לתגובת המערערת וביקש את עמדת המחלקה לשירותים חברתיים בסוגיה. עם זאת, בנסיבות העניין, בשים לב לאופיין הטכני של ההחלטות ולכך שהן נועדו לקדם את היכולת להכריע בבקשה הנוגעת לטובת הקטין, לא מצאתי כי יש בכך כדי להשליך על המסקנה שאליה הגעתי. אציין עוד, כי אין ממש בטענת המערערת לפיה המותב "התמהמה" בהכרעה בבקשת הפסלות. החלטתו ניתנה ארבעה ימים לאחר הגשת תשובת המערערת לתגובת המשיב לבקשה, ולכל הדעות אין מדובר בפרק זמן ארוך מן המקובל לשם הכרעה בבקשה כזו. כמו כן, משניתנה החלטת המותב בבקשת הפסלות, ובהתאם להוראת תקנה 471ג(א) לתקנות, אין בעצם הגשת ערעור הפסלות כדי להוביל להפסקת ההליכים בפני בית המשפט קמא. משכך לא הייתה כל מניעה שהמותב ימשיך לדון בהליכים שבפניו, כפי שעשה בפועל.

 

  1. אשר על כן הערעור נדחה. המערערת תשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בערעור בסך 5,000 ש"ח.

 

 

           ניתן היום, ‏ב' בטבת התשפ"א (‏17.12.2020).

 

 

 

 

 

 ה נ ש י א ה

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ